שירי גורמן חברת כפר רופין 5- אמא ל
מנהלת מכינת העמ"ק מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית.
פרשת השבוע
054-5423281 | שירי גורמן
פרשת כי תישא לראות את הקב"ה ואף לדעת את דרכו והתשובה של הקב"ה מדהימה "וַיֹּאמֶר, אֲנִי אַעֲבִיר כָּל-טוּבִי – עַל-פָּנֶיךָ, וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה', לְפָנֶיךָ; וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת- הרגע אֲש ֶׁר אֲרַחֵם" (שמות לג, יט). הזה שאנחנו נמצאים בו? אתה ואני, הרגע שבו אני חנון ורחום כלפי בני
עם היטלר וכך גם עם חמינאי. כמו שכתבתי בשבוע שעבר – היסוד של העמלק בין היתר הוא לשלול את קיומו של הקב"ה ולכן גם שאיפתו להשמיד את עמו. "אשר קרך בדרך" – להפיץ בעולם תודעה של מקרה, ולא של בורא. והנה בשבת שעברה, שבת "זכור" שוב התורה והחיים
"תשועתם היתה לנצח ותקוותם בכל דור ודור, ברוך מרדכי היהודי" חג פורים שנת תשפ"ו ואנו חוזים בהתרגשות בניסים גלויים, רבים כלכך, ובחיבור שקשה כמעט לעכל אותו, בין אז להיום. כמו אירועי התנ"ך קמים לתחייה מול עינינו, ואנחנו מביטים בהשתאות ובהודייה במה שקורה. פעמים רבות אנו מנסים לגלות דרך התורה ופרשו־ תיה מה היא מבקשת מאת־ נו בעצם היום – לא ברמה האישית רק של המצוות הרבות אלא גם ברמה של השליחות שלנו כעם ישראל. השילוב של אירועי מבצע "שאגת הארי" עם חג הפו־ רים ועם פרשת השבוע מרמז כי תפקידנו המרכזי הוא לה־ חזיק את יסוד האמונה וההכ־ רה בקב"ה שמלכותו נעדרת מקריות, ומלאה בחסד, רחמים, אמת ואהבה. אמנם בפרשת "כי תישא" אנו קו־ ראים על חטא העגל, ועל שבירת לוחות הברית הראשונים אבל אני מבקשת להתמקד ביסוד אחר שהפ־ רשה מביאה – היכולת שלנו לראות את הקב"ה. לאחר שמשה מצליח לשכנע את הקב"ה לא להשמיד את בני ישראל שסרחו אלא לסלוח להם ולתת להם עוד הזדמנות ישנו דיאלוג מרתק ביֵ־ "הוֹדִע ניהם במסגרתו מבקש משה : נִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ" (שמות "הַרְאֵנִי נָא, אֶת- וגם – לג, יג) משה מבקש כְּבֹדֶךָ" (שמות לג, יח).
התחברו וטייסי חייל האוויר יצאו למתקפה בדיוק כאשר "וְהָיָה בבתי הכנסת קראו: בְּהָנִיח ה' אֱ-לֹהֶיך לְך מִכָּל- אֹיְבֶיך מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה'-אֱ-לֹהֶיך נֹתֵן לְך נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַש ָּׁמָיִם; לֹא, תִּש ְׁכָּח" (דברים כה, יט). לא בכדי נאמר על פורים שהוא יהיה החג היחידי שי־ שאר גם אחרי הגאולה. כי בתוך מגילת פורים מס־ תתרת הנקודה הזו של היכו־
לת להאמין גם כשהכל נראה הכי רגיל ואנושי, כאילו יד ה' אינה כלל בדבר. מרדכי רואה את הקב"ה "רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד באופן צלול – לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" (אסתר ד, יד). איזו זכות לנו להיות יודעי דרך ה'. איזו אחריות עלינו לפסוע בה, להאיר אותה ולהזכיר לעולם שיש דרך אחרת, שיש בה אמת ונצח. פרשת "כי תישא" היא הרגע הרא־ שון בהסטוריה של האנושות בו הקב"ה סולח לבני האדם וניתנת להם הזדמנות אמיתית לתקן. שנז־ כה להמשיך את הברית הזו, בשמחה ובאהבה. שבת שלום!
ישראל הוא הפנים שלי, הוא הדרך שלי, זוהי דרך הטוב. הנקודה היא שלעולם לא תוכל לראות את פני "וְרָאִיתָ, אֶת-אֲחֹרָי; השם אלא – וּפָנַי, לֹא יֵרָאוּ" (שמות לג, כג). במגילת אסתר, בדיוק כמו בחיים שלנו, הקב"ה מסתתר. עין שאין בה אמונה לא תראה אותו, ותחשוב שהכל מקרי, שהכל בידי אדם בלבד. אנו יכולים לראות אותו בדיעבד, כשאנו מתבוננים על הסיפור של העם היהודי – אין הסבר הגיוני לכך שפעם אחר פעם קמו עלינו להשמי־ דו ולא רק שלא יכלו – אלא שהמ־ וות, הפירוק והכליון – נפלו עליהם במקום עלינו. כך היה עם המן, כך
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online