שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות
פרשת השבוע
054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן
פרשת כי תישא
ובסופו של דבר הופך את הגורל – מא־ כזר לנהדר. מרדכי מאמין באסתר, אולם יותר מהכל הוא מאמין בברית עם הקב"ה. במקום להפעיל עליה לחץ שאם לא תנוע לפעולה – עם ישראל כולו יוש־ מד, הוא משדר בטחון מלא. "רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַת וּבֵית־
הקב"ה כלכך מלא חימה שרוצה להש־ מיד את עם ישראל ולהתחיל מהתחלה רק עם משה. משה מצידו נאבק בגזירה, ומצליח להפוך אותה. רק מתוך מקום אוהב, סומך ומאמין אפשר לדמיין אדם שנאבק ומתווכח עם א-לוהיו, מבקש ממנו לחוס על אותו עם, שכשל, שנפל, להאמין בו שיכול לקום.
ככל שמבינים – מגלים כמה יש לנו עוד להבין. פרשת "כי תישא" מספרת לנו סיפור ענקי של אמונה. היא מגלה לנו מה קורה כשאנו מאמינים יותר מידי באדם אחד, ונתקפים חולשה ופחד כשהוא הולך, והיא מגלה לנו כמה כוח מרפא ותקווה יש באמונה שגם אם אדם כשל, הוא עוד יוכל לקום ולהמריא לגובה. בשנה שעברה כתבתי כאן כי הטעות של בני ישראל שהובילה אותם בין היתר לחטא העגל זה המשקל שהם שמו על משה והצבתו במ־ דרגה של א-לוהים – "כִּי- זֶה מֹשֶׁה הָאִיש אֲשֶׁר הֶעֱלָנו מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנו מֶה-הָיָה לוֹ" (שמות לב, א). ופתאום השנה אני רואה שבעצם גם הקב"ה עצמו מג־ דיר כך את משה – "לֶךְ-רֵד- -כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵית מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב, ז). מדוע זוכה משה לתואר הזה כמי ש"העלה את ישראל ממצריים"? בדיבר הראשון של עשרת הדיברות אנו קוראים - "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיך אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיך מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב) ואולי כאן טמון הסוד. הקב"ה הוציא אותם ממצרים, אבל מי שמעלה אותם, שמלווה אותם עקב בצד אגודל במסע הצמיחה שלהם וההפיכה שלהם לבני חורין – הוא משה. איך תעזור לאדם שנמצא במקום נמוך, להגיע למקום טוב יותר, גבוה יותר, אם אתה לא מאמין שהוא יכול? לאחר חטא העגל
אָבִיך תֹּאבֵדו וּמִי יוֹדֵע אִם־ לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַת לַמַּלְכֽוּת" (אסתר ד, יד'). – אין ביטוי חזק יותר מזה בעיני לאמונה תמימה בקב"ה. אומר מרדכי – הגורל לא יקבע על ידך. הקב"ה יכוון כך את הדברים שהעם היהודי לא יושמד, השאלה היא מה יהיה התפקיד שלך בהסטוריה, והאם מע־ שייך יהיו ראויים לרישום, או שתלכי לאיבוד.
משה הקדיש את חייו לת־ מונה של עם ישראל מגיע לארץ המובטחת. אמנם הוא בסופו של דבר לא נכנס בה – אבל התמונה הזו עמדה מול עיניו לאורך כל המסע הארוך שעבר עם עם ישראל. ולמרות שאנו כאן, על זו האדמה – היא לא מובטחת עבורנו עדיין. עלינו לראות בעינינו תמונה של עם משגשג בארצו. האם אתם/ן מצליחים/ות? זה תפקיד שקיבלנו, להאמין בנו, שאנו יכולים לתקן את כל השברים, שאנו יכולים להחזיר אהבה ללב, ורצון להת־ קרב, שאנחנו ממשיכים להאמין. הגענו לכאן, בעת הזו, זו השליחות שלנו. חג שמח ושבת שלום!!
ההבנה הזו מעוררת בי הרבה תקווה. החיים יכולים להפיל אותנו, או להוריד אותנו, אבל כל עוד יש מישהו לידנו שמאמין בנו – או אפילו אנחנו בעצמנו – הירידה זו תהפוך לעלייה. כמה מדוייק לנו לחגוג את פורים בס־ מוך ל"כי תישא" – ולקרוא את מגילת אסתר שמביאה לנו בשורה עמוקה וג־ דולה הקשורה באמונה. המאמין הגדול של המגילה הוא מרדכי. כוח האמונה שלו בקב"ה מאפשר לאס־ תר לגייס את כל האומץ שהיא זקוקה לו כדי לבצע מבצע שכרוך בסכנת חיים,
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online