שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות
פרשת השבוע
054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן
פרשת מטות-מסעי
סביבנו ראשי צבאות ומדינות חור־ שי רע, מבקשי רעתנו ואנו לא נענו לפעולה, ופתאום אנו במציאות כמעט תנכ"ית. ראשי הרוע שסביבנו – הומ־ תו, בזה אחר זה. אנו פחות מבליגים ויותר נוקמים ומגיעים למי שפגעו והרגו בנו באשר יהיו. לקראת סיום הפרשה אנו שומעים
אלא היה איתם שם ממש, וזה מביא אותנו לנושא הבא שעולה מהפרשה והוא המלחמה. אנו לומדים מהפרשה איך להלחם, ולא פחות חשוב עם מי אנחנו נלחמים. למרות שמדיין לא הצליחו בתוכניתם לפגוע בעם ישראל ולקלל אותו, ול־ מרות שבעקבות מעשה פנחס המגיפה
בכמעט שנתיים האחרונות כל כך הרבה פעמים הרגשנו, שמה שכתוב בפרשה מדוייק באופן פלאי כמעט למה שעובר עלינו כאן בארץ. הגענו לסיום חומש "במדבר" ויש בנקודת הסיום איזו יכולת להתבונן אחורה ולראות מה התחנות בהן 42 עברנו. הרשימה של עברו בני ישראל במסע במדבר מלמדת
על עוד מלחמה – מלחמת כיבוש הארץ והנה אנו לו־ מדים – כדי לנצח במלחמה צריך להלחם ביחד. כולם, ללא יוצא מן הכלל. משה גוער בבני גד וראובן המ־ בקשים להשאר בעבר היר־ דן המזרחי: "הַאַֽחֵיכֶם יָבֹאו לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבו פֹֽה" (במדבר לב, ו). כשיש מל־ חמה לישראל היא של כולם, ואף שבט לא יכול לגרוע את עצמו או לפטור את עצמו ממנה. כמה זה עצוב ורלוונ־ טי לימינו אנו. בני ראובן וגד מבטיחים
אותנו עקרון חשוב על מס־ עות החיים שלנו – הם אף פעם לא יעברו רק במקומות טובים, ובדיוק באותה מידה גם לא יעברו רק במקומות רעים. אנו רואים את תנועת החיים, ממקומות שהזינו את בני ישראל כמו הר סיני בו קיבלו את התורה, או איל־ מה שהיה בה שפע גדול עם שניים עשר מעיינות ושב־ עים תמרים - למקום כמו רפידים שלא היו בו מים בכלל, או קברות התאווה שגרמו לדחפים הנמוכים יותר לצאת אל פני השטח.
שיצאו ראשונים למלחמה: "וַאֲנַחְנו נֵחָלֵץ חֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במד־ בר לב, טז) ולא יחזרו עד שכל אחיהם ישבו בנחלותיהם משה מתקן אותם תי־ קון כלכך מהותי ועמוק – " אִם-ת ֵּחָלְצו לִפְנֵי ה', לַמִּלְחָמָה" (במדבר לב, כ). הידיעה שהקב"ה אתנו במערכה הזו, ולא סתם אתנו – אלא עומד בראשה היא שנתנה להם אז, ויכולה לתת לנו היום כוח ואמונה שזה עוד פרק בסיפור שלנו, אך הוא לא פרק שחור, הוא פרק של התעלות, התקרבות, התחזקות של היחד שלנו שבלעדיו – פשוט לא נהיה. חזק חזק ונתחזק. שבת שלום!
הקשה שפשתה בעם נגמרה – עדיין מורה הקב"ה למשה – לנקום את נקמת בני ישראל במדיין. יש פה מהלך של ללכת לשורש של הדברים – למנהיגים ולמלכים – ולהכניע אותם. המלח־ מה הזו היא לא הטבע של עם ישראל שאחת מהמצוות שקיבל היא לא לנקום ולא לנטור. אך יש להכיר במי שהוא אוייב ומחזיק עדיין בכוונה לפגוע בי־ שראל ולהביא לכליונם. משה אוסף חיילים מכל שבט ויוצא למלחמה 1000 בה נהרגים חמשת מלכי מדיין. גם במ־ לחמת "חרבות ברזל" אנו רואים מהלך דומה מאד. למשך תקופות ארוכות היו
תנועת חיים ממקום נמוך, למקום גבוה, ממקום ריק, למקום מלא, וחוזר חלילה. יש מקומות שהציפו בחרדה, בקונפליקטים, בקנאה, בספק ויש מקומות שמלאו אותם באור, באמו־ נה ובכוחות. מה שבטוח הוא שהייתה תכלית לתהליך הזה, ובכל כולו ליווה אותם הקב"ה. אנו קוראים על זה במד־ בר רבה כ"ג א – כאשר הקב"ה מתייחס למסעות ישראל במדבר ולכל הסכנות הפיזיות, הנפשיות, והרוחניות שהוא הביא לפתחם – "הייתי מפיל שונאיכם לפניכם במה שהייתי עמכם". הקב"ה לא רק הביא אותם למקומות הללו,
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online