איך כותבים שיר, על אדם שאינך מכיר?
- מימין לשמאל: סמדר, עמליה, מיכאל רועי ואביגיל משפחת עידן
"השולחן שערכנו ועדיין נשאר... הו, רועי כמה תחסר..." השיר קיבל כנפיים ואף נכנס לפ־ לייליסט של גלי צה"ל, רשת ב' ותחנות נוספות. "למרות שלא ראיתי את רועי, אני מדמיין אותו כגבר יפה, נעים הלי־ כות, אחד שהייתי שמח להיות חבר שלו. לפני כמה ימים פגשתי חברים שסיפרו איזה איש ynet שלו באולפני אהוב הוא היה, תמיד ראשון לצאת לכל מקום. היה מאוד מוערך בשל כישרונו המקצועי. לא מזמן היינו בבית הנשיא והסתבר שהנשיא ומיכל רעייתו מכירים את השיר על בוריו. הם עשו לנו סיור בגן ואחר כך שוחחו עימנו." רועי וסמדר נקברו בבית העלמין של הישוב, סמוך לבית ילדותו. מדי בוקר יושבים כרמל וליזה רעייתו עם קפה בידם מביטים אל קברי יקיריהם ומ־ סניפים אותם אל ליבם. האם ההצלחה של השיר נתנה לך תיאבון לכתוב עוד שירים? "קרה לי בדיוק ההיפך: השיר סחט אותי רגשית, פתאום הוא מושמע בת־ קשורת, עושים עליו אייטמים, סרטים, והתגובות המפרגנות הגיעו בזרם גדול. זה היה גדול עלי, והציב בפניי רף מאוד גבוה. כמה חודשים ממש לא יכולתי לכתוב. ההתרגשות הייתה גדולה ומ־ פחידה...".
ראיים כדי להרחיב את קהל שומעיו, ומה יהיה אם לא יאהבו את השיר? מה אם ייגנז? הרבה שאלות עלו בראשי". לאחר ההתלבטויות, אסף קרמר את עצמו והתיישב לכתוב את המילים לשיר שלו קרא 'תמונה אחרונה', ונסע להראותו לאב. ההתרגשות הייתה גדו־ לה, שניהם בכו חיבקו זה את זה וכרמל נתן את הסכמתו לשיר. את הלחן כתבה המשוררת נורית הירש והביצוע נמסר לזמר ששי קשת. למה נקרא השיר תמונה אחרונה? "כשהרחפניים נחתו עשרה מטר מביתו רועי יצא לצלמם ונהרג מיד. זו הייתה תמונתו האחרונה. הוא אהב לצלם זרזי־ רים וחצבים, הטליה הקטנה היא אביגיל שלו שרועי סוכך עליה בגופו״. איך הגיע השיר לנורית הירש? "חבר נעוריו של מושיק, בן זוגה של נורית, ביקש ממנה לכתוב את הלחן. הירש סירבה בטענה שכבר אינה כותבת לחנים על נופלים, זה קשה לה מאוד, אבל את השיר הזה אהבה, אולי בז־ כות הפסוק מתהילים שדיבר על ליבה: 'כרועה מגונן על טליה חסרת ישע'. כל השיר מתכתב עם פרק כ"ג מתהילים. הירש אמרה שהיה לה קשה נפשית לה־ לחין את השיר, שלדעתה הוא קינה". קרמר מצטט את הפסוקים: ״ה' רועי לא אחסר, בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני, נפשי ישובב ינחני במ־ עגלי צדק למען שמו, גם אם אלך בגיא צלמוות לא ארא רע. כי אתה עימדי..״ ומתחשבן עם אלוהים, "גם כי אלך
תמונה אחרונה בתמונה אחרונה שצולמה נשאת מבט לרקיע. ידיעה חדשותית דממה היית הראשון להגיע. וגם כשבגיא צלמוות הלכת, כרועה מגונן על טליה חסרת ישע חבוקה בגופך, כן יראת אל מול פני הרשע. פזמון: רועי בני רועי, הו כמה תחסר! השולחן שערכנו עדיין נשאר. ונמתין, אך לשווא שתחזור עם סמדר, שלושה גיבורים ולב מיוסר. ענני זרזירים בשמיים הוחלפו באבק ועשן של הקרב, לא תשוב עוד לצפות בין ערביים בשקיעה, בפריחת החצב. ותמונה אחרונה משלימה, טרם עת, את אלבום התמונות שנחתם. תשמר כמצפן לעידן עידנים ופסיפס התמונות לא הושלם.
מאת: אפרת שלם
את רועי בנו האהוב על ידי שיר. הנצחה על ידי שיר נראתה לו הכי נוגעת ומ־ תאימה. חבר שלו שמע ברדיו את שירו של רוני קרמר 'ארצי שלי לעד', ושלח לו את המילים. לאחר קריאתם החליט כרמל שזה בדיוק האיש שיכתוב את השיר על בנו רועי. הוא התקשר לקרמר ושאל אם יהיה מוכן לכתוב שיר להנצ־ חת בנו רועי. "חטפתי שוק״, אומר קרמר, ״זו בקשה שמימיי לא התמודדתי עימה, שיר הנצ־ חה? איך? מה? למי? ובכלל, איך כות־ בים שיר על אדם שאינך מכיר??" לאחר שהתעשת נסע להיפגש עם האב בכפר הרי"ף וישב בביתו שעות ארו־ כות בהן תיאר כרמל את דמותו של בנו האהוב. "לקח לי חמישה ימים להרהר מה אני עושה? אף פעם לא כתבתי שיר בהז־ מנה? האם לשלב בו גם מוטיבים מק־
טפו לעזה. שני ילדיו הגדולים, מיכאל 80 ועמליה, הסתתרו בארון צר שרוחבו שעות עד שחולצו על- 14 ס"מ במשך ידי הצבא. בזמן שהייתם כשהם רועדים מפחד חוברו 100 ואימה התקשרו למוקד מיד לעובדת סוציאלית מראש פינה ששוחחה איתם כדי למשוך זמן. אביגיל הקטנה נחטפה יחד עם שכניה משפחת ברודץ לעזה. (לימים הם שוחררו בעס־ קה הראשונה ואביגיל בעלת האזרחות האמריקאית נפגשה עם הנשיא ביידן). שלושת האחים היתומים אומצו על ידי אחותה של סמדר, ניצולת הטבח, שלה שלושה ילדים משלה. רועי עידן היה גבר נאה, הוא נולד בכפר הרי"ף והגיע לכפר עזה בעקבות נישואיו לבת המקום. אביו - כרמל עידן היה שקוע ביגון עמוק, ומותו לא נתן לא מנוח. ואז עלה בראשו רעיון להנציח
איך כותבים שיר על אדם שאינך מכיר, לא שמעת עליו, לא דיברת איתו, ולא היה לך ולו שביב קטן של מידע? בת־ קופה המטורפת שלנו הכל אפשרי. ) מבית השיטה מימש 59( רוני קרמר את בקשתו הקדושה של כרמל עידן, אביו של רועי עידן ז"ל מכפר עזה, )3( שנרצח על סף ביתו כשבתו אביגיל בזרועותיו. זה קרה בשביעי לאוקטובר יצא ynet כשרועי, צלם חדשות של החוצה לראות מה קורה, אז נורה במקום ונהרג וכשהוא מסוכך על בתו אביגיל, שהצליחה להשתרר מזרועותיו ולהימלט לשכנים בזמן שהמחבלים ממשיכים לירות לביתם והורגים גם את סמדר אשתו. השכנים, יחד עם אביגיל - נח־
פזמון, רועי הו רועי....
בגיא צלמוות לא אירא רע״, הוא אומר, רועי הלך בגיא צלמוות ולא חזר!! אחר כך - תערוך לפניי שולחן, מתכתב עם
המשך בעמוד הבא..
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online