שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות
פרשת השבוע
054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן
פרשת כי תבוא
משה: "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵית לְעָם" (דברים כז, ט). בהמשך הפרשה אנו מקבלים את אחת מנבואות התוכחה הקשות והמזעזעות בתורה. לא בכדי קרויה הפרשה גם "פרשת התוכחה הגדולה". קשה לקרוא את זה, ומצד שני אנחנו חייבים להבין שלמרות האסון הגדול אנחנו בעיני 7.10 – שנפל עלינו ב
התיאור של רשימת הקללות שעל בני שבט לוי לומר ועל העם לענות אמן הוא מרגש ומדהים בעיני. יש שם דקויות של בין אדם לחברו שדווקא הן מקבלות כאן במה ומקום – ארור מי שגורם לעיוור לשגות בדרך, ארור מי שמזלזל בהוריו, שמסיג גבול, שלוקח שוחד, שלא מספק צדק לחלשים שב־ חברה. כלכך הרבה חוקים אחרים יכלו
וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָא ָרֶץ, אֲש ֶׁר ה' אֱ- לֹהֶיךָ, נֹתֵן לְך נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְת בָּהּ" (דברים כו, א) פרשת "כי תבוא" נפתחת בתיאור המצווה של הבאת הביכורים. מפתיע ומיוחד שהמצווה לא מסתפקת בה־ באת טנא אלא ממש נותנת הנחייה מה יש לומר לפני מתן הטנא לכוהן – "
בתוך הגאולה ולא החורבן. נכון יש משפטים בתמו־ נת החורבן ששוברים את הלב – "בָּנִים וּבָנוֹת, תּוֹלִיד; וְלֹא-יִהְיו לָךְ, כִּי יֵלְכו בַּש ֶּׁבִי" (דברים כח, מא). אבל אנחנו לא בתוך התמונה הזו במ־ לואה! היא מתארת מציאות שבורה לחלוטין ששום דבר לא יכול לצמוח בה, שאנשים מזיעים ועמלים ולא רואים ברכה בעמלם, אין יבול, אין שפע, אין יכולת ליצור ולב־ נות שום דבר. אם תקראו את תמונת הבר־ כה תראו כמה ממנה מתקיים
וְאָמַרְת אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם ֲלַה' א-ֱלֹהֶיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל- הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַא־ בֹתֵינו לָתֶת לָנוּ" (דברים כו, ג). האמירה הזו מזכירה לנו שאל הארץ הזו הגענו כעם, לא נולדנו או נוצרנו בה. היא ארץ שקיבלנו בז־ כות שבועה רחוקה ועתיקה, והמסע שלנו להפוך להיות העם שחי בארץ – התחיל מחוצה לה. יש פה חשיבות עצומה להבנה שבאנו אל הארץ, זו הבנה שאמורה להגן עלינו מפני הסכנה הג־ דולה ביותר המרחפת על פני
בחיינו! לאיזה שפע עצום אנו זוכים, כמה שגשוג, צמיחה והצלחה יש כאן, כמה ברכה והשפעת טוב על העולם כולו יוצאת מהארץ הקטנה הזו שלנו. ומול אוייבנו, בעיקר בימים אלו, האם ָלא רואים את הנבואה הזו ממש? " יִתֵּן ה' אֶת-אֹיְבֶיך הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפ־ נֶיךָ: בְּדֶרֶך אֶחָד יֵצְאו אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסו לְפָנֶיךָ" (דברים כח, ז). מי היה מאמין שכך תושמד כל הנהגת ארגוני הטרור שקמו עלינו להשמידנו? בכל ארץ אשר סובבת אותנו אנו מכים בהם. שרק יחזרו בנינו ובתנו מהשבי. אמן! שבת שלום.
להכנס לרשימה הזו והעובדה שהיא מכ־ וונת לסוג החברה שהקב"ה מבקש מעם ישראל להקים – מפעימה בעיני. זו חברה שמקדשת את המשפחה, ומ־ קדשת את היחסים הבלעדיים בתוכה, ארורים הם מי שמנסים לפרק את אותה קדושה בין בני הזוג ולייצר כאוס וחוסר גבולות. המעמד הזה של הר עיבל והר גריזים הוא בעצם מעמד הר סיני נוסף. והפעם העם לא עומד בתחתית ההר, מבוהל ומפוחד. העם עונה בקול גדול – אמן ומקבל על עצמו את אותה מפת דרכים מוסרית וחברתית. לכן אומר
האדמה – שנשכח שזו מתנה שקיבלנו, שנרגיש אדוני הארץ, שנרגיש עליה בעלות. לאחר שהכהן מקבל מאתנו את הטנא ומניח אותו על המזבח אנו מצ־ ווים לספר את הסיפור של איך הגענו לכאן, סיפור היציאה מעבדות לחירות, ובסופם של הדברים שוב לזכור ולהזכיר – "וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, ה'" (דברים כו, י). אז מה נתן לנו הקב"ה? את האדמה, את הפרי שגדל עליה, ואת הכלים והד־ רכים שנוכל ללכת בהן כדי להמשיך לחיות כאן, לצמוח, ולשגשג.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online