מידע העיר

אורה שושן

עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.

לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה

"כשהלב בוחר לשתוק – והפרשה מבקשת שנראה"

השעות הקרובות. 24־ ב – תרגול נוכחות: 4 שלב

המובחנות של סנארש מציעה דרך להישאר בקשר גם כשהלב רועד. אל פי השיטה אנו צריכים להחזיק את “אני פגוע, אבל אני עצמנו ולהגיד: כאן.”

הרב עדין שטיינזלץ כתב ש“לא תתעלם” זו קריאה לאדם: אל תע־ צום עיניים, אל תעבור ליד כאב ותעמיד פנים שלא ראית. בקליניקה אני פוגשת זוגות שכבר חודשים לא באמת מדברים. הם חולקים בית, לפעמים גם מיטה, אבל בלב הם רחוקים מאוד. אחרי מריבה – כל אחד נסגר בחדר אחר. הדקות נהפכות לשעות, השעות לי־ מים. רותם אמרה לי: “זה לא שהוא צועק עליי – הוא פשוט לא שם. זה כמו לחיות ליד קיר.” ואיתי לחש: “אני לא מתעלם כי לא אכפת לי – אני קופא. אני מפחד שכל מילה תדליק עוד אש.” ובמקרים כאלה עולות בראשי המי־ לים "לא תתעלם." לא כאיסור בלבד, אלא כהזמנה לראות את מה שאבד בקשר, את הקרבה שאבדה לנו. לראות את בן הזוג שמעבר לחומה – וגם את הילד הקטן שבתוכי שמפחד מכאב, מהת־ נגשות, מדחייה. ד"ר ג'ון גוטמן מצא ש־ (חומת שתיקה) stonewalling היא אחד הגורמים המרכזיים לש־ חיקה ולפרידה. מה מסתתר מאחורי ההימנעות וההתרחקות? לרוב יש שם פחד, לא אדישות. גם שיטת

ברגע הבא שבו אתם עומדים לה־ תעלם – עצרו. נשמו שלוש נשימות עמוקות, שימו יד על הלב ואמרו לעצמכם: "אני יכול/ה להיות כאן, גם עם הכאב." פנו אל בן הזוג במבט או מילה שמ־ ראה: אני נשאר/ת. סיכום דרך פרשת כי תצא, ותשומת הלב לכאב של השני, אפילו לאדם שאנו שונאים אז קל וחומר בקשר בין איש לאשתו, יוצאת קריאה ברורה לא להתעלם! לא להתעלם מהאבדה, לא להתעלם מהכאב. לראות, להרגיש, להשיב את מה שאבד ובכך להשיב גם את הלב הביתה. ובהקשר לימים שאנו נמצאים בהם, אנחנו מבקשים "המציא לנו מחילה בשעת הנעילה", חלק מתהליך התי־ קון הוא הרגע הזה שאנחנו פותחים את שער המחילה דווקא בשעה שה־ כול ננעל ונסגר. וכך גם בזוגיות בינינו, ברגע המ־ רוחק והסגור הזה אנחנו מבקשים למצוא איזה רגע של דיאלוג, רגע של פתיחות ולהמציא לנו מחילה.

תרגיל עומק – השבת האבדה הזוגית

כדי להפוך את ההשראה לפעולה, נסו את התרגיל הבא שיכול לעזור לשבור את השתיקה ולהחזיר את הלב הביתה: – כתיבה אישית 1 שלב ענו בכתב: מתי בפעם האחרונה שתקתי או התרחקתי במקום לדבר? מה הרגשתי באותו רגע (פחד? כעס? בושה?) מה קיוויתי שבן/ת הזוג שלי יבינו לבד? – שיתוף רגשי: 2 שלב יושבים יחד, מביטים בעיניים ומ־ שתפים: "כשהתרחקתי הרגשתי...", "קיוויתי ש...", "מה שאני צריך/ה ממך עכשיו הוא..." המקשיב רק מקשיב ומחזיר הדהוד קצר: "שמעתי ש..." – בלי להסביר או להתגונן. – מחווה מחברת: 3 שלב בחרו פעולה קטנה שתסמן חיבור מחדש – חיבוק, הודעה מעודדת או יציאה משותפת קצרה – ועשו אותה

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online