בנחישות, וברגישות... בזמן האחרון, נדמה שהביקורת על תפקודו של ראש העיר מתגברת, וברשתות - הרוחות סוערות. מה משותף להנצחת החללים, צילום הילדים הישנים ברחוב והאירוע בניר דוד? ומדוע ראש העיר, טור דעה. שעובד לילות כימים כדי לקדם את בית שאן, נמצא בזמן האחרון תחת ביקורת חריפה?
- מימנה העירייה חלק במקרה השלישי באירוע לחיילי המילואים של בית שאן והעמק, בקיבוץ ניר דוד. אנשי עמותת ׳חיבורים׳ שעושים עבו־ דת קודש של ממש, רצו גם כאן לעשות טוב. לחבר בין העיר והעמק. זו משימ־ תם, וכלפיהם אין ולא צריכה להיות שום טרוניה. לגבי העירייה - זה סיפור אחר, שכן ברור היה לכל בר דעת שלוחמים מבית שאן, כאלה שהיו חלק ממחאת האסי ההיא (וגם כאלו שלא, אבל כן הסכימו איתה) - לא יוכלו/ירצו להגיע, ולמעשה ימצאו עצמם מודרים מאירוע כל כך יפה וחשוב - פרגון ללוחמי המילואים. עם קצת רגישות - היה אפשר לבקש מ׳חיבורים׳ לקיים את האירוע במקום , ולאפשר לכל לוחמי העיר והעמק אחר לקחת חלק. דרושה רגישות כאמור, הקו שמחבר בין כל המקרים האלה - הוא המחסור ברגישות. זו תכונה קריטית למנהיג. היא אינה מעידה על חולשה - בדיוק להיפך. בניהול המודרני, אדם אינו יכול להנהיג בלי מנות גבוהות של רגישות - לאזרח, לעובד, לסיטואציה. ג׳ומעה, איש ברוך כשרונות, שכל ישר ורצון טוב - יכול להשתפר בתחום הזה. סביר להניח שהוא כן אדם אמפטי, ותעיד על כך היסטוריית הפעילות החברתית שלו - ובכל זאת, הוא מצטייר לעיתים כהיפך הגמור. מוטב שישכיל ויעבוד על הנושא. הוא רוצה ויכול להיות מנהיג גדול, אך הוא לא יהיה, לולא יאמץ לו את מידת הר־ גישות.
- נדרש מנהיג לגלות תכונות שונות. ג׳ומעה הוא לא מנהיג מושלם. ממש לא. אך הוא עובד קשה כדי להיות כזה. מה
איתי סיבוני
בזמן האחרון, הולכות ומתרבות ההת־ קפות ברשתות החברתיות, כנגד ראש העיר נועם ג׳ומעה, ובכירים אחרים בעיריית בית שאן. אפשר היה לפטור את ההתקפות האלה בסיבות הרגילות - הכל פוליטי - ולה־ משיך הלאה. הרי בית שאן ידועה בטמ־ פרמנט החם של תושביה, בטח כאשר זה מגיע לפוליטיקה. אך התעמקות במהות הדברים, מראה כי בין כל הפרשיות האחרונות - עובר קו דק, זהה - רגישות. או אם נרצה לדייק - היעדר רגישות. מה גם שבין המקטרגים, אנשים שע־ בדו קשה מאוד כדי להביא את ג׳ומעה אל כיסא ראש העיר - מה שאולי מוכיח שהפעם, לא הכל פוליטי. עושה בנחישות ג׳ומעה, הוא אדם חרוץ. מי שיאמר אחרת - לא באמת מכיר אותו, ולא את עשייתו. אלו שעובדים צמוד אליו יעידו שעות ביממה. 19 שהאיש עובד הוא גם אדם נחוש. נחוש לעשות, לקדם, לשפר. תכנית ההבראה שהביא אל העיר, למשל - היא לא משימה קלה. נדרשת תעוזה ונחישות, לנוכח ה׳גזירות׳ הרבות שמ־ תלוות אליה. ג׳ומעה, שמאמין כי עתידה הטוב של בית שאן, תלוי בין היתר בצורך לבצע חריש עמוק, נכנס אל עובי הקורה, בלי חשש ׳מה יגידו׳, ועשה את מה של־ פחות בעיניו - הוא הדבר הנכון לעשות. אז מה רוצים ממנו? לצד כל עשיה, משמעותית ככל שתהיה
בכל זאת חסר לו? תכף.. אלוהים נמצא בפרטים
בחודש האחרון, היו כמה מקרים, שונים בתכלית אחד ממשנהו, אך בעלי מכנה משותף אחד משמעותי - בכולם ״נפל״ ג׳ומעה על אותו סעיף - היעדר רגישות: הראשון - נושא ההנצחה האישית של משפחות שכולות חללי ונרצחי בית שאן. פנו, ביקשו, הפצירו, התחננו - להנצחה אישית. ראש העיר דווקא חשב שצריך הנצחה כללית. בסופו של דבר התרצה. אם היה מנהל עם יותר ניסיון - היה אם מבין שזה לא יכול להיגמר אחרת. היה מגלה רגישות - היה חוסך מבני המשפחות השכולות את הויה דולורוזה המיותרת הזאת. - צילום מכאיב התפרסם במקרה השני ברשתות - ילדים צעירים ישנים ברחוב, ולאחר שקמה מהומת אלוהים (ובצדק!), בחר ראש העיר לפרסם פוסט בו הוא דוחה את הטענות שעלו בקרב הציבור לגבי עבודתם של אנשי מחלקת הרווחה בעיר, וכי הוא מחזק את ידיהם של אלו העוסקים במלאכה. יכול להיות שהוא צודק. אך שוב - רגישות, לא היתה כאן. אגב, יהיו הסיבות אשר קדמו לצילום הכל כך קשה הזה של ילדים ישנים בר־ חוב, ואין מחלוקת כי שירותי הרווחה עושים את כל שביכולתם למנוע ממקרים ברגע שקרה הדבר - כאלה להתרחש - מישהו נכשל. זה פשוט מאוד. הרי לא יעלה על הדעת שכולם עשו את עבו־ דתם על הצד הטוב ביותר, ובכל זאת הגיעה משפחה אל הרחוב.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online