מידע העיר

שיקום חורשת האקליפטוס ו'ביצות כנרת' 'חורשת האקליפטוס' המפורסמת עליה כתבה נעמי שמר הסתיים שיקומן של מלש"ח במימון הקרן 5 באזור ההיסטורי בעמק הירדן והוקם פארק אקולוגי תיירותי בהשקעה של לשמירה על שטחים פתוחים של רמ"י וביוזמת קבוצת כנרת, רשות ניקוז ונחלים כינרת והחמ"ת.

כינרת, אשר הושלם בתום חמש שנות עבודה של ביצוע ואיגום תקציבים במשך השנים. פרויקט שיקום 'ביצות כנרת' בהובלת מהנדס רשות ניקוז ונד חלים כינרת אושרי ילוז ובתכנון ליגמ פרויקטים סביבתיים, כלל עבודות לשיקום אקולוגי של הביצות, לרבות טיפול בצורת גופי המים על ידי צמצום הגוד פים והשבתם למופע טבעי, מגוון ומפותל, טיפול באיכות המים על ידי מניעת כניסת מזהמים ותכנון

מלש"ח במימון 5 בהשקעה של הקרן לשמירה על שטחים פתוד חים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הוקם פארק אקולוגי תיירותי-חינוכי לרווחת הציבור, במסגרת פרויקט שיקום 'ביצות כנרת', ביוזמה משותפת של קבוצת כנרת, רשות ניקוז ונחד לים כינרת, החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת) ומועצה אזוד רית עמק הירדן. הפארק פתוח למטיילים ללא עלות. ינקי קוינט, מנהל רשות מקרק־

המאפשר תהליך טיהור טבעי של המים, שיקום צומח גדות, וכן יצירה מחדש של בתי גידול אופייניים למערכת מימית מסוג זה. כמו כן, לטובת הקמת הפארק האקולוגי והנגשתו לציבור, בוצעו עבודות לפיד תוח מערך שבילים פנימיים להולכי רגל, ושבילים חיצוניים משולבים להולכי רגל ואופניים, הקמת חניונים מרוחקים יחסית מהפארק בכדי שלא לפגוע במרקם האקוד לוגי, נקודות צפרות, מבני מצפורים, אזורי פיקניק, פינות ישיבה, ועוד. בנוסף, פותח מסלול לימודי – חוויתי לטובת תלמידי בתי ספר ומבקרים בכלל, הכולל שילוט ופעילויות לימודיות לחשיד פת תהליכי השימור, השיקום וחשיבותם של בתי הגידול הלחים. את אזור הבריכות המשוקמות חוצה "שביל ישראל". איך מגיעים? ו � מקיף את הכינרת ממערב. בצ 90 כביש מת צמח פונים צפונה (לעבר טבריה), אחרי הקיבוצים דגניה א' ו-ב', משמאל כניסה לקבוצת כנרת ומימין חורשת איקליפטוסים גדולה. ניתן לראות את בית המוטור. עוצרים ליד המחסום ומתחילים בהליכה לבריכות המשוקמות (אפשר להיעזר בסימון שביל ישראל). ניתן גם לרשום בוויז: חורד שת האקליפטוס של נעמי שמר. שם תחנו את הרכב, תחצו את חורשת האקליפטוס על פי סימון שבילים של שביל ישראל, עד לביצה. הכניסה ללא תשלום. בצילום: פארק ביצות כנרת - מבנה ייעודי לתצפית על עופות וחיות המים - צילום: רחפן אבי אריש, לרשות ניקוז ונחלים כינרת

עי ישראל ויו"ר הקרן לשמירה על שטחים "הקרן ממשיכה להשקיע משאבים פתוחים: רבים בטיפוח, שיקום והנגשה של אתרי טבע ומרחביה הפתוחים של ארצנו. אני מברך על השלמת הפרויקט, המהווה בשורה חשובה לתושבי הצפון ולמטיילים - החזרנו לציבור פיסת טבע והיסטוריה שהייתה מוזד נחת שנים רבות". עידן גרינבאום, ראש מועצה אזורית "שיקום 'ביצות כנרת' מאפשר עמק הירדן: בית גידול חשוב למגוון מיני צמחים ובעלי חיים. שביל ישראל עובר בסמוך לביצות, ומצעידה לאורכו ניתן להתרשם מהנוף וכד מובן ליהנות מצילם של העצים ב'חורשת האקליפטוס' המפורסמת עליה כתבה נעמי שמר. הביצות מספרות את ההיסטוריה האיתנה של אזור שהיה קשה לחיים ופרנסה וחלוצים שהתעקשו להקים יישובים ולהיאחז בקרקע למרות הכול. ביצות כנרת' אינן רק שטח גאוגרפי, אלא סיפור מפגש בין האדם לטבע, ניסיונות התיישבות, ציונות, חקד לאות וחזון, וגם על כוחו של הטבע. אנו מזמינים את הציבור הרחב לטייל באזור, וכמובן לשמור על הסביבה והניקיון". צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונח־ "פרויקט 'ביצות כנרת' נותן לים כינרת: מענה לצרכים אקולוגיים ותיירותיים כאחד, תוך איזון נכון ביניהם, בכך שהוא תורם למגוון הביולוגי ושומר על בית גיד דול לח טבעי קדום וייחודי, ובד בבד מהווה מוקד טיילות חווייתי בחיק הטבע. בנוסף, אופיו החינוכי של הפארק עומד בקנה אחד עם חזון רשות ניקוז ונחלים כינרת להפוך את הציבור הרחב לשותף פעיל בתהליכי שיקום מקורות המים ובשמירה עליהם בטד ווח הארוך, הממומש על ידי הובלת קורסים

אקולוגיים לכל הגילאים והמגזרים, תוכד ניות לימודיות עם בתי ספר ועוד". 'ביצות כנרת', סדרת בריכות ביצתיות, ד � מטרים מצפון ל 750 המשתרעת לאורך מטרים, ממוקמות בין 160 רום וברוחב האתר הארכיאולוגי תל בית ירח לבין בית המוטור, מבנה היסטורי משוחזר ומשוקם , בו 1910 של קיבוץ כנרת, שהוקם בשנת הותקנו משאבות מים לשאיבת מי הירדן להשקיית השדות. לצד המבנה, באר עמוקה. התוואי הקדום של הירדן עבר ממוצאו הדרומי בכינרת ויצר מרחב של ביצות לחות ובעייתיות. קבוצת כנרת הראשונה על ידי אנשי העלייה 1913 הוקמה בשנת השנייה, שעברה למיקומה הנוכחי בשנת (בתקופה שלפני הקמת המדינה שימש 1929 בסיס לפלוגות השדה ולפלמ"ח). חברי הקד בוצה שבתקופה ההיא התגוררו עדיין בחד ווה החקלאית 'חצר כינרת' החליטו לייבש את הביצה, למגר את הקדחת ולהפוך את השטח לאדמה חקלאית. הם ניסו לנקז את מי הביצה עם צינורות, בטכנולוגיה יחסית מתקדמת לימי ראשית המדינה (שבחלקה הקיבוץ עושה שימוש עד היום) ואף לשד תול עצי אקליפטוס במטרה לייבשן, אך הכשירו חברי 40- ללא הצלחה. בשנות ה קבוצת כנרת את הביצות הלחות לבריכות דגים והפעילו אותן במשך עשרות שנים, עד להוצאתן מפעילות עקב ייבוא מאסיבי של דגים וקריסת ענף המדגה בארץ. בריכות הדגים שננטשו, היוו מפגע בטיד חותי, סביבתי, תברואתי ואקולוגי במרד חב, ולכן הוחלט לשקם את אזור הביצות ההיסטורי ולהקים פארק אקולוגי תיירותי וחינוכי מונגש לציבור הרחב, בפרויקט 'ביצות כנרת', בביצוע רשות ניקוז ונחלים

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online