עיתון האומה - גיליון 42

:18 תחנה השואה

:15 תחנה אלפיים שנות גלות

:11 תחנה בית המקדש

, הרב יהודה אשלג, ”בעל הסולם”, גדול המקובלים 1922 בשנת , חזה את סכנת ההשמדה שנשקפה ליהודי 20- של המאה ה אירופה. מתוך היכרותו את חוקי הטבע שגילה אברהם והמשיך משה, הוא התריע על כך בפני ראשי הקהילות היהודיות בוורשה. הוא הצביע על שורשי האנטישמיות ודחק בהם להתאחד ולשוב לארץ ישראל. הם לא נענו לקריאותיו. הם אפילו החרימו אותו. לבסוף עלה ”בעל הסולם” לבדו לישראל. שנים לאחר מכן התחולל השינוי בקצב מסחרר: היטלר 11 עלה לשלטון, מלחמת העולם השנייה פרצה ומכונת ההשמדה התחילה בפעולתה. הסוף המר ידוע ומוכר.

מרגע שנחרב הבית השני, מרגע שחדלה האחדות להאיר את שנות גלות 2,000 החזון הרוחני, התפזר עם ישראל למשך ונדודים. היהודים התמקמו בקהילות קטנות שסיפקו בכוחות עצמן את צורכיהן, אך הייתה זאת לכידות חיצונית כנגד האיום, ולא חיבור לשם גילוי הכוח האחד, תכלית האנושות. מרבית העם חדל לשמור על יסודו הרוחני ”ואהבת לרעך”, והסתפק בקיום חיצוני בלבד של המנהגים. חלקו האחר התבולל מכפייה או מרצון. היהודים חזרו להיות ”בבלים”.

על אדמת ישראל התנהל העם ללא שלטון מרכזי אלא בעזרת שופטי ישראל, ”אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה” (שופטים כא, כה).

שנות פילוג לשבטים, הם התאחדו לראשונה תחת 400 לאחר הנהגה אחת – מלכות דוד, ובהמשך מלכות שלמה, מה שהפך אותם למעצמת-על. שרשרת הניצחונות שלהם במלחמת היצר זיכתה אותם בדרגה רוחנית נעלה ביותר, ”בית המקדש הראשון”.

:12 תחנה חורבן הבית

:16 תחנה תור הזהב

שנים נוספות, ושוב זינק הטבע האגואיסטי. אהבת 400 חלפו האחים נכנעה לשנאת החינם, הקשר התפורר ובית המקדש נחרב: ”כשקלקלו את המקדש שבתוכם, לא הועיל המקדש החיצוני, ונהרסו יסודותיו” (”נפש החיים”). העם יצא לגלות בבל. היהודים שאיבדו את דרגת החיבור הרוחנית נפלו לשליטת החומר, וחיפשו נתיבי פרנסה ומסחר חדשים. שנים חלפו, הפירוד הלך וגדל, ואיתו סכנת ההשמדה: 60 ”ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים, בכל מדינות מלכותך... אם על המלך טוב, ייכתב לאבדם” אמר המן למלך אחשוורוש, מה שדחק ביהודים להתכנס ולהתחבר שוב, בהנהגתו של מרדכי היהודי.

,13- למאה ה 9- שנים מאוחר יותר, בין המאה ה 1,000- כ בתקופת פריחתם של תפוצות ישראל, נמצאה יהדות ספרד בשיא תפארתה. ספרד הפכה למרכז הדתי, התרבותי והכלכלי של יהודי העולם. זה לא היה לחיוב – זהו ”תור הזהב” לפירוד. היהודים נטמעו בחברה האירופית שסבבה והתרחקו מערכי הערבות שהיוו את יסוד העם. שנות שגשוג בספרד, נחתם צו גירוש המורה 500 לאחר יהודים לעזוב את ספרד. היהודים הוכו תדהמה. 300,000- ל הגירוש היה לתזכורת סמלית שהיהודים לעולם לא יוכלו ”להיפטר” מיהדותם ומתפקידם הייעודי. אובדן רוח הערבות, תכונה שזיכתה את היהודים בהערצה בתת-ההכרה של האומות, גרמה לספרדים להפנות להם עורף.

:19 תחנה מדינת היהודים

שנה חלפו מאז חורבן הבית. לאחר טראומה קשה 2,000 שעבר העם, עלינו ארצה והקמנו מדינה חזקה ועצמאית, מדינה שביסודה מושרשים הערכים שלנו כעם: ”מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים” (דוד בן-גוריון). אלא ששפיכות הדמים היומיומית, אווירת המלחמה השוררת בארץ מיום הקמתה, הקונפליקט הישראלי-פלסטיני חסר הפתרון, הדה-לגיטימציה מצד ארגונים רבים ברחבי העולם ודעת הקהל העולמית השלילית עלינו, מעידים כאלף עדים שטרם מימשנו את ייעודנו להיות ”אור לגויים” – לשמש דוגמה ומופת לחברה של אהבת אחים מעל לכל ההבדלים. משימת חיינו – להפוך לאומה שמהווה צינור שפע לעולם – לא הושלמה.

:13 תחנה בית המקדש השני

:17 תחנה אנטישמיות

למרות שמרבית העם היה בניתוק מאדמת ישראל, התאספו בארץ שני שבטים שהצליחו לבנות את בית המקדש השני – מדרגה רוחנית חדשה, אך פחותה מקודמתה, והסיפור מתפתח. רצונות אגואיסטיים זרים, שהתגלמו באימפריות יוון ורומא, גברו ופוררו את העם.

ההיסטוריה מלמדת שבין אם מדובר ביהודי שחי בספרד 21- , או בארה”ב במאה ה 20- , בגרמניה במאה ה 15- במאה ה – הוא לא יצליח לאבד את זהותו ולהיטמע. האנטישמיות תמיד ”תמצא” אותו, כמו שהוכיחו אינספור פרעות, פוגרומים, מסעות צלב, עלילות דם, רציחות, השמדת קהילות ושואה נוראית. בתת-ההכרה של מרבית האנטישמים נמצאת הידיעה כי ליהודים יש תפקיד מהותי בעולם, והם מתחמקים מלבצע אותו. קומץ מהם הצליח לבטא זאת בכתב, כמו הנרי פורד, שפרסם סדרת ספרונים בשם ”היהודי הבינלאומי – הבעיה המרכזית של העולם”: ”לחברה יש דרישה גדולה נגד היהודי... שיתחיל לממש את הנבואה העתיקה, כי דרכה יבורכו כל האומות על פני כדור הארץ”. ספר הזוהר מסביר: כשהאחדות בעם ישראל מתרופפת – מתחזק חיבור מסוג אחר: פשיזם ונאציזם. לכן אין פלא כי ”בדור כזה כל בעלי החורבן שבאומות העולם מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרוג את בני ישראל”.

:20 תחנה הדור האחרון

נכון, חזרנו לאדמת ישראל, אך טרם קיבלנו אותה לרשותנו. האידיאה שהפכה אותנו לעם בימי אברהם ועליה הושתתה המדינה התרחקה מאיתנו כל כך. אנחנו מפולגים לשבטים ולקהילות המנוכרות זו לזו; מאדירים את ה”אני” במקום לבנות את ה”ביחד”; מקדשים את החורבן בינינו במקום לחפש פתרון משותף. אנחנו שבויים ביחסים דומים לאלו של בבל העתיקה, בהבדל אחד. הגענו לקומה האחרונה של המגדל, לפילוג הגדול ביותר. כנגדו צריך להביא את החיבור הגדול ביותר. כן, אנחנו. והפעם לתמיד. ”כשישראל יורדים – הם יורדים עד עפר, וכשהם עולים – עולים עד לרקיע” (מגילה טז, א).

:14 תחנה חורבן בית שני

רבי עקיבא, שחזה את חורבן בית שני והזהיר את תלמידיו, חזר והזכיר את הכלל הגדול בתורה ”ואהבת לרעך כמוך”. אבל משנתו הייחודית נשכחה מהלב. האהבה בין תלמידיו התגלגלה והפכה לשנאת חינם והביאה למותם במגפה. ”העידו קדמונינו, לא חרבה ירושלים, אלא מפני שנאת חינם שהייתה באותו הדור, כי אז נגועה האומה ומתה, ואיבריה נתפזרו לכל רוח” (”כתבי בעל הסולם”).

5

Made with FlippingBook - Online catalogs