גלית מנחם ויצמן אשת חינוך המבקשת לשזור מילה ועוד מילה שיהפכו למשפט, שיהיה לשיר או אולי סיפור. שיפגיש בין אנשים ויצמיח חיבור.
שעת חינוך 052-8875373 גלית מנחם ויצמן, מאמנת חינוכית רגשית, מדריכה פדגוגית, מנחה לסדנאות העצמה וכתיבה יצירתית טיפולית
התלמיד במסכה
לדעת על תלמידיו. השאלה כמובן פגשה את התלמיד במקום מאוד רגיש בחייו האישיים- משפחתיים והוא בחר לעטות שוב את המו סכה, להמשיך לזרוק רמזים עד שיצליחו לזהות מי הוא באמת. אחד התפקידים החשובים של אנשי החינוך וההוראה בבית הספר הוא לראות את התו למידים, להקשיב, לתת להם קרקע פורייה לצמיחה, לתת להם קרקע בטוחה ויציבה שיוכלו ליפול עליה, לקום ממנה, לקפוץ ולרקוד עליה מבלי שתרעד האדמה תחת רגלם. תלמיד שנמצא ביום הלימודים עם מסכה על פניו הוא פספוס של המערכת. עלינו לגלות עליו, עלינו לגלות אותו ולעזור לו לצאת לאור ולהאיר סביבו. בהצלחה! * הימים חולפים ועוברים, הלחימה בעזה מתעצמת, והרצון לראות את החטופים גובר מרגע לרגע. כולנו מחכים לנס המיוחל, לחו זות בשובם. של כולם! של כולן! אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור. מבקשים להוציא את כולם מהבור של הרוע לאור הטוב. הרבה סימני שאלה באוויר ואין מי שיודע מה ילד יום. ורק התפילות מצליחות להרגיע את הנשמה. הרבה חלומות, חלום שישובו, חלום של אחדות, חלום של שלום, חלום שלווה ושקט ורוגע. חלום שיתגשמו חלומות לטובה. ומה שעולה לי כרגע זה הפסוק: "וַיֹּאמְרו אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנו וּפֹתֵר אֵין אֹתו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵא-לֹהִים פִּתְרֹנִים ְסַפְּרו נָא לִי". וזוהי התחושה כעת - "הֲלוֹא לֵא-לֹהִים פִּתו רֹנִים" נספר את חלומותינו בתקווה שיתגו שמו במהרה לטובה וברכה. ובעיקר שנזכה וגם את היימנוט 58 - לראות בבית את כל ה הקטנה, את אלי כהן, את רון ארד ועוד נעו דרים שחייבים לחזור הביתה. נתפלל שישובו לשלום כל חיילי וחיילות צה"ל וכוחות הבו טחון. שיבוא הטוב עלינו ועל כולם. סיפרנו את החלומות וכעת הזמן – לפִּתְרֹנִים. בעז"ה! שבת טובה ושקטה.
לְעִת ִּים מַס ֵּכָה הִיא הַד ָּבָר הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר עַל מְנַת לְהָקֵל עַל לִבֵּך הֶעָמוּס הַמ ָּלֵא ד ְּאָגוֹת מִש ָּׁבוּע מַת ִּיש ׁ. כְּש ֶׁהָאָדָם הַק ָּרוֹב לָך מַבִּיט אַך אָדִיש ׁ. כְּש ֶׁנִּרְאָה ש ֶׁכְּלוּם לֹא מוּבָן וְהַלֵּב חוֹוֶה מַכְאוֹב אַל ת ְּוַת ְּרִי, בָּרְכִי אֶת עַצְמֵך בְּש ָׁבוּע טוֹב. נעשתה שיחה אישית משמעותית עם תלמיד. שיחה שממנה יתחיל קשר אישי המבוסס על האמון בין התלמיד למערכת החינוך. שיחה ממנה תצא התלמידה ותדע שיש לה כתוו בת ברגע של קושי או רצון לחלוק ולשתף. כשתלמידים מרגישים שמסמנים אותם הם עוטים מסכה ונכנסים ללופ של "מה אתם רוצים ממני"? בשיחה אישית שנעשתה עם תלמיד לפני יום העצמאות שאלה המורה/מחנכת את התלמיד שאלה בנוגע למשפחתו הגרעינית. כששיתף התלמיד מידע אישי התפלאה המוו רה /מחנכת ושאלה - ״אההה, ההורים שלך גרושים?״ התלמיד הנדהם הסתכל עליה והודיע שמבחינתו השיחה הסתיימה. תחושה קשה מלווה את התלמיד שלא הכירו את הפרט הכי בסיסי שמורה/מחנך אמור
חג שבועות זה הרגע הסתיים ושבועות אחו דים לפנינו לפני חג סיום שנת הלימודים תשפ"ה. תשעה חודשים מתחילת השנה וחוו דש הסיום, יוני הגדול כבר כאן. הוא איתנו מסתכל בנו מתרגשים ממנו. הוא כאן ומזו כיר לנו לחשב מסלול מחדש. יוני כבר כאן ואיתו חלומות ואכזבות, ציפיות ועייפות. "טבלאות הייאוש" מקבלות מקום של כבוד. מורים ותלמידים גם יחד מתרגשים עם כל יום שחולף. ו � הוא היום בו יצאו תלמידי העל-יס 20.66 הוא היום בו יצאו 30.6 . די לחופשה הגדולה תלמידי היסודי לחופשה הגדולה. הרבה מההורים כבר "שוברים את הראש" מה לעשות עם הילדים בחודשיים. תלמידי תיכון רבים מחפשים עבודה ומתכננים את ניצול ימי החופשה. מורים מבקשים רגע למו נוחה ומיד יתחילו לתכנן ולחשוב על השנה הבאה. בשנה הבאה, מי בכיתה, מי במרפסת והציפורים נודדות ומבשרות שגרה. אבל רגע לפני חגיגות הסיום נתייחס רגע לאותם תלמידים שכבר תשעה חודשים בבית הספר ואף אחד לא מצליח לקרוא אותם. תלו מידים שהם כמו בתכנית "התלמיד במסכה" זורקים לנו רמזים רבים אך הסביבה לא מצו ליחה לנחש מי זה? מי זה? מי זה? הם מגיעים בוקר בוקר לבית הספר. לעיו תים הם שקטים מאוד לעיתים דווקא הם אלה הרועשים ועדיין בלתי נראים. להעיר/להו עניש תלמיד זה לא אומר לראות אותו. יכול להיות שההערה מתאימה למסכה שעל פניו ולא למי שהוא מתחת לתחפושת המושקעת. לצערי הרב שמעתי לאחרונה מתלמידות ותלמידים שמתחילת השנה לא נעשתה איתם שיחה אישית. הם שוחחו עם המחנכת מספר פעמים אבל רק לצורך נזיפה, בקשה, עדכון ולא שיחה מלה אל לב. הם ראו את היועצת החינוכית על השביל ולא לשיחה כנה וישיו רה. הם נתפסים כמי שיש לקיים עליהם ועו דות, הם נתפסים כמי שלא עושים יותר מדי, הם נתפסים כילדים טובים ושקטים ובפנים הסערה מאיימת להעיף ולנפץ בעיקר מיתוו סים ומחשבות שאין להן אחיזה במציאות. אין שום סיבה הגיונית/טובה לכך שלא
לְעִת ִּים מַס ֵּכָה הִיא עִנְיָן מְיֻת ָּר, חָש ׁוּב יוֹתֵר לְהִתְקַד ֵּם לַמ ָּחָר. לֹא מְש ַׁנֶּה מָה עָש ִׂית וּמַד ּוּעַ, מַס ֵּכָה לֹא ת ְּש ַׁנֶּה מַהוּת או תַּכְרִיעַ.
גַּם כְּש ֶׁמ ַּרְגִּיש ש ֶׁד ַּרְכֵּך בְּמִעוּט, וְהַד ֶּרֶך נִסְלֶלֶת לְש ִׁיטַת הָרֹב אַל ת ְּוַת ְּרִי, בַּקְש ִׁי לְעַצְמֵך ש ָׁבוּע טוֹב. עִם מַס ֵּכָה או בְּלִי ְאֶת הַד ָּבָר הַנָּכוֹן לְעַצְמֵךְ. הֱיִי ש ְׁלֵמָה עִם עַצְמֵך חַבְּקִי אֶת לִבֵּך הַפּוֹעֵם ש ֶׁנִּבְרָא לֶאֱהֹב, אַל ת ְּוַת ְּרִי, פַרְגְּנִי לְעַצְמֵך בְּש ָׁבוּע טוֹב.
גלית מנחם ויצמן
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online