שירי גורמן חברת כפר רופין 5- אמא ל
מנהלת מכינת העמ"ק מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית.
פרשת השבוע
054-5423281 | שירי גורמן
פרשת ויצא הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם- עָש ִׂיתִי, אֵת אֲש ֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ" (בראשית כח, טו). איך יכלו בניו ובנותיו לאורך הדורות, עם ישראל, להחזיק את המילים הללו כמו נר באפילה? הנה אנחנו עושים את זה גם היום. יש לנו קשר, שנותן לנו פשר לכל מה שקורה. להמוני אנשים ברחבי הארץ
ההסתרה, בוודאי גם שם נמצא השם יתברך. גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך אני עומד". במובן הזה אנו כעם זקוקים לשתי התנועות – ב-"לך-לך" של אברהם הייתה תמימות, התחדשות, לידה מחדש, וב-"ויצא" של יעקב כבר יש מורכבות, ולילה, חושך, קנאה, שנאה ופחד. שם וגם שם – אנו לומדים, הקב"ה מלווה אותנו. ובנתיים יעקב מוצא במ־ נוסה לא את המלוכה אלא את האהבה. אף אחד מהאבות לא התאהב במבט ראשון, או לפחות התורה לא סיפרה לנו על זה. יעקב התאהב, ומל־ מד אותנו מה היא אהבה, מה כוחה ולצד זה מה הסכנה שיש בה. ספר בראשית הוא ספר על אנשים, לא על עם, אבל האנשים הללו, המשפחה הזו, מלווה אותנו מאז ועד היום. כשאנו מנסים לגלות את נקודות התורפה במערכות היחסים שלהם שהובילו כל הזמן לקונפליקטים – תמיד מצויה שם האהבה. היא יכו־ לה לרפא אחד, ולפגוע באחר, לרומם אחת ולהשפיל אחרת. הרב זקס ז"ל דיבר רבות על הנקודה הזו – הדת היהודית היא דת של אהבה, אך כדי לבנות חברה אנו חייבים להוסיף גם יסודות של צדק. הצדק מאפשר לכוח של האהבה לה־ תגשם כמו גשם – הוא נופל על כולם באופן שווה. שנהיה אוהבים יותר, טובים יותר, שנכיר בגודלם של הימים העכשווים – כהמשך הברכה שניתנה לאבותינו. שבת שלום!
האם ה-"ויצא" של יעקב דומה ל-"לך לך" של אברהם? בפרשתנו, יעקב יוצא מכנען לכיוון חרן לא כי שמע את קול ה', לא כי הוא בשליחות, אלא מהפחד שאחיו יפגע בו בכעסו על גניבת הברכה של יצחק אביו. מעניין לראות איך התנועה בספר בראשית אינה לינארית – אברהם הלך מחרן לכנען, וכעת יעקב הולך מכנען אל חרן.
אברהם יצא למסע עם אישה וילדים, ואילו יעקב יוצא לבדו, במנוסה. האם אנו יכו־ לים ללמוד מפרשת "ויצא" כי ההבטחה של הקב"ה מש־ תבשת או מתעכבת? הפרשה מגלה לנו שגם התרחשות שנראית כעיכוב – מקדמת את התממשות ההבטחה. אנו לא שומעים את קול ה' מדבר אל יעקב לפני שיוצא לכיוון חרן, אבל מייד כששוקעת השמש והוא עוצר לישון אנו מקבלים נבואה מרגשת שבאה בצורה
והעולם יש תחושה שכל ההתרחשות הנוראה והקשה שאנו מתמודדים איתה לא הרחיקה אותנו מהארץ, 7.10- מאז ה אלא קירבה אותנו וחיברה אותנו אליה באופן שלא יכולנו לדמיין את עוצמתו. אז נכון שיעקב בורח, אבל הוא יוצא בידיעה עמוקה, שמה שהוא מותיר מא־ חוריו זו הארץ שלו באמת, ושהפרק הזה כנראה הכרחי, אך אינו משובש. כי אם: "אָכֵן יֵש ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה" (בראשית כח, טז) אז יש סיבה לכל מה שקורה. והנה מילים שמסכמות את המתנה הזו באופן מדוייק – "ואפילו בהסתרה שבתוך
של חלום. דרך מסעו של יעקב מתחילה להתברר התמונה – מה המתנה שנותן לנו יעקב, שאנו קרויים על שמו יש־ ראל? הוא יודע לפגוש את הקב"ה במקומות הלא צפויים, הלא נעימים והלא מוארים של החיים. לנו, בניו ובנותיו, עומדים להיות עוד המון רגעים כאלו בהסטוריה, והמילים של הקב"ה ליעקב בחלומו – ממשיכות להיות חקוקות על ליבנו ונותנות לנו כוח: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיך בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online