שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות
פרשת השבוע
054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן
פרשת לך לך
משימות שבונות לא רק את ההווה שלנו אלא גם את העתיד שלנו, שממשיכים להאמין לקוות ולפעול כדי שתהיה כאן ברכה. בינינו ועל האדמה. ואולי זה מה שאני מבקשת שניקח משרה ואברהם. לא פחות אם לא יותר מאשר היציאה. להמשיך ללכת בדרך זה אפילו יותר קשה מאשר לצאת אליה. אנו זקוקים לידיעה שגם אם יתמהמה.. בוא יבוא.
– של הקשב העמוק ושל היכולת לנוע לפעולה. ועוד אנו לומדים מאברהם וכל-כך נחוץ וחשוב לנו בעת הזו – סבלנות. אברהם לא מתנה את האמונה שלו בתו־ צאות, לא תלוי ומחפש הוכחות. האמונה נמצאת שם באופן בלתי תלוי וזו הבשורה העצומה שהוא הביא לעולם כולו. איזה
"קוֹל קָרָא והָלַכְתִי, הָלַכְתִי כִּי קָרָא הַקּוֹל" – את השורה הזו כתבה חנה סנש של המאה הקודמת. 40 – אי שם בשנות ה עוד חוליה בשרשרת השליחות בהסטוריה של עם ישראל. )18 בתחילה היא עלתה לארץ (בגיל ובהמשך היא התגייסה לצבא הבריטי
בשביל להלחם בנאצים. סיפורו של עם ישראל מופיע בתורה באופן פתאומי – אנו לא שו־ מעים שום מידע מק־ דים על אברם. רק את הקול שדיבר אליו אנו שומעים, ובעיקר מקב־ לים השראה למה שמאז יהודים ממשיכים לע־ שות. גם היום. לקום וללכת. איפה היינו עכשיו אם רבים כל-כך לא היו שומעים את הקול והול־ כים? מתגייסים למי־ לואים, מתגייסים לצבא ולוקחים חלק בהגנה על העם והארץ? מדובר
אברהם מקבל הבטחה – ובתחילת הדרך הכל נראה הפוך לגמרי. ילד – אין, אוכל – אין, ובטח שלא שפע ושגשוג. יש כאן ברית שנוצרת בין שני צדדים – גם הקב"ה לא שוכח את מה שהבטיח לאברהם, וגם אברהם לא שוכח את מה שהובטח. והחלק הזה שעל כתפיו – כמו גם על כתפינו, הוא מסע חיים. בחגי תשרי ניתן היה לקרוא תפילות שכת־ בו יהודים שישבו בגו־
לה. הם חלמו על מה שאנו חיים היום. הם היו חייבים להאמין שזה עוד יקרה. והנה אנו כאן, אבל הדרך לא נגמרה, אנו ממשיכים במסע כדי שהארץ תהיה מובטחת. כדי שיתקיים הפסוק – "קוּם הִתְהַלֵּך בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּה וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה" (בראשית יג, יז). בימים כאלו, עלינו להמשיך להחזיק את התמונה הגדולה שלא סתם הגענו לכאן. הגענו בשביל שיהיה טוב. לנו ולעולם כולו. שבת שלום!
הגיון יש לתת לאדם משימה – להיות אב רם ואז לעכב את הגעת הצאצא שלו? איך אפשר להבין את הפער בין ההבט־ חה: "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל" (בראשית ב, ,100 יב) לבין העובדה שרק כשהיה בן הוא ואשתו שרה זכו לאחוז את הצאצא המשותף הראשון שלהם? יש כאן הסכמה להליכה בדרך. כלומר תנועת ה-"לך לך" היא לא רק לצאת אל הדרך, אלא גם להסכים להשאר עליה, גם אם מה שאנו מבקשים, מייחלים ומ־ תפללים למענו – מתעכב. עלינו להוקיר את כל הקמים ללכת אל
בקול פנימי שהוא מעל הטבע. הטבע זה להשאר עם המשפחה, להשאר מוגן, לה־ צליח לפרנס את המשפחה, להתקדם ול־ צמוח. ובמשך שנה רבים ורבות במסירות נפש מעוררת השראה – מקשיבים לקול. תמיד מרתק העיסוק בשאלה – למה אב־ רהם? מה מיוחד בו כל -כך? ואנו שוב ושוב מבינים, שכנראה שהקול הושמע לא רק לאוזניו, והגדולה שלו הייתה קודם כל שהוא שמע, ואז שגם פעל. בשמו של אברהם טמונה השליחות שלו להיות אב – רם. להצליח להוריש לבניו את התכונה הזו
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online