החיבור לאמת הפנימית
יעוץ זוגי
אושרה רובינסון יועצת זוגית, מכינה זוגות לפני נישואים ולפני לידה, מרצה בנושאי זוגיות והורות
שושנה אלון יועצת לרפואת הנפש ומלווה נשים לגילוי העוצמה הפנימית
סתיו
"כמו חצב להתבצר, במעבה האדמה ולחכות לסיומה של העונה הכי חמה. ואחר כך להתמר וכעמוד עשן לבן, שמועה טובה להעביר, שהח־ גים כבר באוויר" (נעמי שמר ז"ל) החצבים כבר פרחו וכעת התחילו את נבילתם עד לשנה הבאה. החגים כבר עברו להם. והעו־ נה החמה גם היא כבר מאחורינו. הסתיו לגמרי כאן. הבקרים צוננים יותר, הערבים קרירים יותר. והציפורים נודדות. כן זה ממש קורה, הקיץ מתחיל לפנות את עצמו לטובת הסתיו. ואוטומטית השנה, אנ־ חנו מיד חושבים על החיילים שלנו, שישכבו בקור של לבנון או עזה. כי כל דבר מזכיר לנו שאנחנו לא בשנה רגילה (נוספת). אבל לטבע נטייה משלו, להמשיך, גם כשלנו בני האדם, קשה יותר. עונות (כך כתב אביב 4 וכמו הטבע, גם ללב גפן, בשירו "עונות"). אז באיזו עונה הזוגיות שלכם? עונה טובה יותר? נעימה יותר? קרירה יותר? מעייפת יותר, חמה ועצבנית? שנה, יכול 40 גם זוג שחי באושר וביחד כבר לשאול את עצמו את השאלה הזו ולהעיד, שיש תקופות של יותר יחד ותקופות שפחות. השא־ איך עושים שתקופות של פחות, לא לה היא, ישפיעו על הכיוון הכללי? שלא יגרמו נזק, כי הרבה פעמים, לשאר התקופות בשנה? מאוד קל להיכנס למרה השחורה, להדביק בה את הסובבים ולחשוב שזו מגמה ושאי אפשר לצאת מזה. , תהדהדו לבן או בת נסו פשוט להציף את זה הזוג, שאתם בתקופה פחות טובה (אישית/זו־ גית). זה לגיטימי. כבני אדם, כולנו חווים את זה - ובטח בשנה האחרונה. אל תעשו דברים כדי לרצות את בתקופה כזו, , אלא דברו על זה - שאתם לא במצב האחר רוח, שקשה לכם יותר, שאין לכם חשק, או כל דבר שאתם מרגישים ולא שווה שתשאירו בבטן. תזכרו שבסוף, דווקא זה שאנחנו יודעים להכיל ולכבד, אחד את השנייה (באופן הדדי) משפר את הזוגיות לטווח הארוך ובונה קשר שמבוסס על אמון ונחת. שבת שלום!
'אבות' ו 'באות' כלאו (עצמם) בסרוב - (פנימי), שהם ה- מניב (בנים) לתיקון האדם. מזכירה ואומרת - לכל פסוק בתורה ישנו פרוש רוחני, שאותו בד״כ אנו לא מכירים. מהסיבה ששמענו כל חיינו רק את הפרוש החיצוני והפשוט, התרגלנו אליו והתקבענו עליו. כאן אביא את הסוד הרוחני מן הפסוק העוסק בהתנהגות האדם, אותו כולנו חייבים ללמוד כדי לגדול בדעת איתנה. אז לפי הפשט: ״אבות אכלו בסר, ושני בנים תקהנה״- כולנו חושבים כי מדובר באבות שחטאו ובניהם יענשו בשיניים כהות. וזוהי אמת חלקית. שימו לב היטב לסימני הניקוד ולאיות. כתוב: ׳אבות אכלו..׳ - מנין לנו כי מדובר באבות ולא בלשון רמיזה לבאות? הלא זו דרכה של התורה שנכתבה בלשון של צופן, כדי שה־ גויים לא ידעו לתרגם אותה. מי כן יכול? אנשים העוסקים בפנימיות התורה. כגון: הזוהר הקדוש ואנשי קבלה מזוככים בנפשם. אם רק היינו יודעים כמה תורתנו היא אוצר - היינו מתרגשים ממנה יותר מכל דבר. היא התשובה לכל שאלות האדם. אם כך, מדוע הפסוק פותח במילה 'אבות'? יש כאן סוד עצום עבורנו, והוא: אין המשפט מתייחס רק לאבות/ גברים, אלא לכולם!!! גם לאבות וגם לבאות. יכול מאוד להיות כי אכן ישנם בנים עם שיניים כהות ומיד נתהה לחשוב כי אביהם עשו חטא כלשהו. אבל רגע, מי לא עשה חטאים? כתוב: ״כִּי א ָדָם אֵין צַדִּיק בָּא ָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־ טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָֽא״. זוהי הדרך שלנו - קודם אנו חוטאים אח״כ אנו צדיקים. הפסוק כתוב לכאורה בלשון זכר מהסיבה שהתורה מצווה על הגבר להתגבר ולהיות בעל אחריות אפילו גדולה יותר משל האישה. למה? מהסיבה שאישה דעתה קלה עליה (מרגישות יתר שהיא ניחנה בה), ומהסיבה כי הגבר הוא המשפיע/המזריע. כולנו על פניו . כי 1 ? "נתקענו" על ההבנה: כי האב חטא וילדיו יענשו.. וזה גנון. סליחה, כן?! למה . כי כולנו נשמות - איש ואישה - כולנו נשמות של הבורא. 2 . זאת לא האמת הפנימית ולכל אחד יש תפקיד שעליו ללמוד ולמלא - הזכר- להתרכז ולהשפיע, הנקבה - נוקבה - לקבל ולשקף. לכולנו אותו המסלול חיים - תחילה חטאים ובסוף תיקון. ובכל זאת למה המילה 'אבות'? 'אבות' לשון ׳באות׳ - הרומזת לנו כי בעתיד לבוא - 'הבאות', כולנו תחילה נעשה מעשים של ״בוסר״ - מחוסר בבשלות רוחנית שיביאו לסירוב פנימי וקשה (להתנגדות) בתוכנו שיעורר אותנו לפעול ל ׳שנוי׳ (׳ושני׳ - אין הכוונה באמת לשיניים) במבנה האישיות שלנו, שיביא אותנו לאנשי התקנה ('תקהנה') - לתיקון. הפסוק כלל לא מדבר על גברים אלא על העתיד לבוא. הפסוק לא מדבר על בנים אלא אל מבנה אישיות. כי שוב, אם הכוונה הייתה בבנים היה כתוב: 'בָּנִים' - ״ושיני בָּניו תכהנה". כתוב: בנים ולכן הכוונה ל 'מבנה'. כתוב 'תקהנה' ולא תכהנה. אז הכוונה היא תיקון ולא כהות. אלוהים כמה חשוב שנדע לקרוא בין האותיות והמילים ולא נישאר עוד ילדותיים שנתקעו על סיפורי הגן. התורה עמוקה ויפה ומלמדת אותנו הכיצד יראה לנו מסע החיים שלנו מההתחלה ועד הסוף. לא במקרה אנו רואים כאן 'אכלו' - בעבר. 'ותקהנה' - בעתיד. יש כאן מהלך רוחני שלם! יש כאן התחלה - בוסר/סרוב וכלא פנימיים בנפש - זה הטבע ככה נבראנו והוא הבסיס לשינוי ההתנהגותי. ויש כאן סוף - ׳תקהנה׳ - לשון תיקון - תקנה. באמצע - זה מהלך התיקון - הדרמה האנושית (שמעטים יוצאים ממנה). ועל כן, אנו מחויבים להגיע לשלום פנימי וחיצוני כאחד, אחרת נישאר אנשי בוסר - מרירים. נזכור! יש כאן מהלך אלוקי שלם, שתחילתו בוסר וסירוב, וסופו מתיקות - תיקון האדם. וכמו שאנו מתקינים תוכנה חדשה במחשב, רצוי שנתקין ״תוכנה״ חדשה במחשבה.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online