"אחי, זה יעבור?" הסיפורים הכי חשובים לא נשמעים בקול, הם מתבטאים בנשימה, ברעש רקע, או בשקט שבין הצלילים. במגמת הסאונד של המכללה הטכנולוגית כנרת לומדים איך להקשיב בדיוק למקומות האלה, אבל עבור חלק מהסטודנטים, ההקשבה הזו הופכת גם לכלי התמודדות עם מציאות מורכבת בהרבה. שני בוגרי המגמה, לוחמים שחזרו ממילואים, משתמשים במוזיקה ובסאונד לא רק כאמנות - אלא כדרך לעבד, לשתף, ובעיקר להזכיר: לא חייבים להתמודד לבד.
יוזמה עצמאית של לוחמים עבור לוחמים. הפורום מפעיל סדנאות, מעניק טיפולים, ומאתר אנשים במצוקה (גם כאלה שנמ־ צאים על הקצה) כדי לחבר אותם לאנשי מקצוע. שי עצמו יעביר סדנאות לעיבוד חוויות פוסט-טראומטיות דרך מוזיקה. בתהליך, המשתתפים ייקחו את הח־ וויות מהשטח ויהפכו אותן ליצירה: שיר, סאונד, סיפור. "זו דרך לתת למה שעברנו מקום", הוא אומר. "להוציא את זה החוצה - כי מסוכן להישאר עם זה לבד בפנים." והוא מוסיף בקשה פשוטה, אבל קריטית: "לא לנרמל את הלא-נורמלי. לשים לב לחברים שלנו, לאחים שלנו. גם אם התר־ גלנו - זה לא באמת רגיל." אלון אדירי, ראש מגמת סאונד במכ־ מציין כי החיבור ללה הטכנולוגית כנרת, בין הסטודנטים ליצירה בתקופה זו הוא חסר תקדים. "הלימודים במגמה מעניקים לסטודנטים לא רק יכולת טכנית ברמה הגבוהה ביותר, אלא שפה חדשה לבטא באמצעותה את מה שקשה לומר במילים. במקרה של שי ושחר, ראינו איך קורסים כמו הפקה מוזיקלית ועיצוב פסקול הופ־ כים לערוץ של עיבוד וריפוי עבורם ועבור הסביבה שלהם". עבור שחר, שי ולוחמים רבים אחרים, הלימודים הפכו לערוץ של ביטוי אישי ועיבוד חוויות הלחימה, אך הדרך לאולפן נסללה גם הודות למעטפת הכלכלית שמעניקות המדינה והמכללה. כיום, לו־ חמי מילואים וחיילים משוחררים יכולים ליהנות ממלגת הקרן לחיילים משוחררים מימון משכר הלימוד. 90% המעניקה זוהי הזדמנות עבורם להפוך את הכיש־ רון והצורך ביצירה למקצוע לחיים, ללא החשש מהנטל הכלכלי הכרוך בכך. שני סיפורים שונים, מסר אחד: לבקש עזרה זה לא חולשה. לשים לב לאחרים זו אחריות. לפעמים, דווקא דרך הצלי־ לים, אפשר להתחיל לחזור לעצמנו.
"אחי, זה יעבור. אני לא בנוי לטיפול. אני חזק, זה בקושי משפיע עלי". המש־ פט הזה שגור בפיהם של לא מעט לוחמים שחוזרים ממילואים. אבל לפעמים - הוא גם מה שמשאיר אותם לבד. שחר כהן, לוחם הנדסה קרבית ובוגר מכיר את מגמת הסאונד במכללת כנרת, זה מקרוב. אחרי תקופה ארוכה של מי־ לואים בעזה - במסדרון נצרים וברפיח, בזירות של קרבות בתוך שכונות, בתים ומנהרות - הוא חזר הביתה. לפחות ׳על הנייר׳. ״היום אני כבר לא מפחד להרגיש חרדה", הוא מספר. "אני נותן לה מקום. לא להרבה זמן ולא בעוצמה גדולה מדי, כי אחרת לא אצא מזה. אם אנסה להתע־ לם ממנה, לא אצליח להתרפא או להמ־ שיך בחיי. לסיים מילואים ולנסות לחזור לשגרה זה אתגר. אחרי שמסתכלים לשטן בעיניים, איזו שגרה בכלל יכולה להרגיש רגילה?״ שחר סיים את לימודי הסאונד במכללת כנרת בתחילת המלחמה, וטס לתאילנד יומיים בלבד לאחר שהגיש את פרויקט הגמר. אבל גם רחוק מהבית, הגוף והנ־ פש לא תמיד שוכחים. "ישבתי במסעדה, וכל פעם שמישהו קרא למלצר, זה נשמע לי בדיוק כמו ההתראה של 'צבע אדום'״, הוא אומר, ומוסיף סמיילי קטן, כזה שמ־ נסה לרכך את מה שקשה להסביר. ומה עוזר ברגעים כאלה? "נשימות, מוזיקה באוזניות, להתמקד בדברים קטנים שמ־ עלים לי חיוך - פרחים, עצים. ולפעמים, פשוט חברה שלי שיודעת מה להגיד לי כשאני בחרדה." בפרויקט הגמר שלו, שחר בחר לא לברוח אלא להתמודד. הוא עיצב פסקול לסרט אנימציה על חקלאי שחווה פלשבקים מהמלחמה באמצע יום עבודה. במהלך העבודה, חבר הקליט את הנשימות שלו בזמן התקפי חרדה והן שולבו בפסקול. בחירה אמיצה. בחירה לא להדחיק. "כולנו
שי אהרוני
שחר כהן
מכירים מישהו שלא ישן טוב בלילה כבר שנים", הוא אומר. "לא מדברים על זה מספיק. אי אפשר לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו - וגם לא למי שלא יודע שהוא צריך עזרה. להודות בזה אולי הדבר הכי קשה.״ הסיפור של שחר הוא לא יחיד. גם עבור שי אהרוני, בוגר המגמה ומילואימניק האולפן הפך למקום של מרפא. בעצמו, במהלך קורס הפקה מוזיקלית בהנחיית ראש המגמה, אלון אדירי, הפיק שי שיר אישי וחשוף העוסק במורכבות החזרה מה־ קרב. שי, שהתראיין על יצירתו בתקשורת הארצית, משתמש היום בידע המקצועי מהלימודים כדי להקים פורום הלומי קרב בצפון ולהעביר סדנאות לעיבוד חוויות פוסט טראומטיות דרך מוזיקה וסאונד -
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online