ספורט מגזין
מצ’עמם משה סידי חכם סידי /
עונת הכדורגל הסתיימה וכבר עכשיו אוהדי הכדורגל לא יודעים מה לעשות בשבת בלי המשחק הזה שמרגיע אותם לכל השבוע....
י
שבתי דווקא בסרט לא רע. זה היה במוצאי השבת
האחרונה. סרט ישראלי מותח, “כולם מחכים רק לי”, או משהו כזה, עם הגברת ד’. נתקלתי באיש לידי שהגיע גם הוא עם הגברת שלו, והוא אמר לי אם אני זוכר נכון משהו בסגנון – “זוז אתה מסתיר לי את הגול”... סליחה את הכל. אני יודע, אני יודע, זה אני ששמעתי את המילה גול. בטוח הוא התכוון לכל. זה בגלל שאני כבר מעל שבוע לא לוקח את מה שרשמו לי איפשהו בגיל , עת רק נולדתי - להגיע 9 למגרש כדורגל פעם בשבוע האנשים 22 לפחות ולראות את שרצים אחרי כדור אחד. זה ריתק מאז ומרתק עד היום מה יהיה גורלו של אותו הכדור. לאן יגיע בסופו של דבר.... אני מנגד יודע בדיוק לאן אגיע בלעדיו. לא שיש לי משהו נגד הגברת ד’, נהפוך הוא, יש לי לא מעט טענות אליה ועליה (או כמו שהיא אומרת – “אתה נוזף בי”), אבל לא סלחתי לה שהיא גררה אותי ברגעים ששמורים רק לדשא למקום
כבר ריק? אצטדיון הי”א שומם
חילול הקודש בעצמו... קודש קודשים, שזה כדור ברשת. אבל לא הייתי לבד. נשבע לכם בכל הקדושים והנערצים עם המספר בגב, היו עוד כמה כמוני שכל הזמן חיפשו איזה מסירה טובה בין השחקן הראשי לשחקן המשנה שיסתיים בשער בעלילה. ראיתי אותם כשהסרט עוד רגע נגמר והכתוביות של “תוספת הזמן” עולות צועקים לעבר המקרין... “שופט תשרוק”... אז מה יהיה מה? מתי זה יחזור? שמעתי ממישהו שזה יהיה לפחות חודש וחצי, יש כאלה אפילו איימו עלינו בחודשיים ומעלה. תגידו זה אמיתי השמועות הללו? באמת לא נראה את המשחק הזה זמן ארוך, משהו בסדר גודל של זמן משחק גמר גביע עם הארכה ופנדלים? אפילו הדימויים
שומם ומלא בטון, כמו קולנוע. איך? איך אפשר להשוות בין מגרש לקולנוע? אולי רק כשהקבוצה שלך משווה, אתה יכולה להשוות. חוץ מזה כל ניסיון לקשור בין השניים הוא
שלי לסבל הזה של ההמתנה לקוחים מעולם הכדורגל. אני מרגיש כמו שחקן על הקווים שעומד להיכנס אבל הכדור לא יצא ואי אפשר לעשות את החילוף.... בסוף יצאתי. לא חיכיתי לשריקת הסיום של המשחק. סיפרתי לגברת ד’ שאני רוצה להביא לה פופקורן או משהו שדומה בטעם לנקניקיה בלחמנייה עם קולה, במחיר מופקע, שאני רגיל לקנות באצטדיון... אגב הרגשתי בדיוק כמו במגרש כי המחיר בקולנוע של פופקורן וקולה מופקע אפילו יותר. בסופו של דבר בדרך הביתה שאלה הגברת ד’ מתי נלך שוב לבלות במוצ”ש. שמעתי עצמי אומר, נשבע לכם ב”אלוהי הכדורגל”, בלי לחשוב פעמיים, שזה תלוי מתי משחק החוץ....
בסוף יצאתי. לא חיכיתי לשריקת הסיום של המשחק. סיפרתי לגברת ד’ שאני רוצה להביא לה פופקורן או משהו שדומה בטעם לנקניקיה בלחמנייה עם קולה
40
949 גיליון 02.06.23
www.ashdodonline.co.il
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online