שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות
פרשת השבוע
054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן
פרשת וישב
בראשית הפרשה יוסף חולם חלומות של גדולה והשפעה אך היא מסתיימת בתחושה קשה. יוסף מצוי בכלא, והאדם שהבטיח לפעול לשחרורו – שוכח אותו. יש לנו כאן מסר עצום ורלוונטי גם לי־ מינו אנו – לפני שיוסף נשכח. הוא שכח. כבר קראנו בסיפורי האבות על מצבי מצוקה ועל האפשרות של האדם, לפנות
כנית נכשלת ויוסף נעלם. הנה אנו רואים כיצד "הכל צפוי והרשות נתונה" - מצד אחד אנחנו יודעים את סוף הסיפור, יודעים שבעקבות התגלגלו־ תו של יוסף למצריים, בסופו של דבר כל משפחתו של יעקב מגיעה לשם, משתקעת ובסופו של דבר משועבדת למצרים. האם כל זה בגלל מעשה האחים ליוסף? הרי
"אי אפשר לקפוץ בלי להתכופף" את המשפט הפשוט והחכם הזה אמרה תל־ מידה שלי בלימוד החשיבה ההכרתית. בשתי הפרשות הקרובות – "וישב" שאנו קוראים השבת, ופרשת "מקץ" שנקרא בשבת הבאה התובנה הזו מקבלת הוכחה נוקבת וחד משמעית. האם בתקופות הק־ שות, הנמוכות, אנו זוכרים שבעצם המה־
בתפילה לא -לוהיו. יוסף למרות שמטלטל ממשבר למשבר – לא פונה אל הקב"ה. הוא מנסה להע־ זר באדם, אבל לא מבקש ישועה. וגם זו בחירה. שנתיים תמימות חולפות עד שבדרך פלאית הוא מחולץ מהכלא – נקרא על כך בפרשה הבאה. ולעת עתה נשתדל להצטייד בכוח החזק ביותר ביקום שעלינו ללמוד ולפתח – כוח האמונה. לאורך ההסטוריה גילה עם יש־ ראל שיש בידיו את הכוח הזה, שגם אם צרות, כאב, סבל וחורבן באים לפתחו
לך הגדול הוא של קפיצה למעלה והשפל הוא פשוט ההכנה להתעלות? סי־ פורו של יוסף, וסיפורו של עם ישראל מוביל אותנו לתודעה שכזו. מה נדרש לו לאדם או לעם כדי שהחיים ינועו ממיצר להתרחבות? מבור עמוק חשוך ומפחיד לכיסא כבוד? נמצא את התשובה בין פסוקי הפרשה. אנו פוגשים בפרשת "וישב" מציאות עצובה וכואבת – שנאת אחים. אחיו של יוסף מקנאים בו ושונאים אותו עד כי לא יכולים אפילו לברכו
– אין ייאוש בעולם כלל. על האדם לבחור בכל רגע ורגע להאמין שהטוב עוד יופיע, שקשיי העכשיו הם הדרך להצלחת העתיד, שהבור והמצוקה הם רק שלב בדרך. עלינו ללמוד איך לשמור על האמונה גם כשאנחנו בתוך הבור, עלינו לזכור, ולא לשכוח, שיש הבטחה ויש ברית נצח. כשאדם מסתכל על חייו בדיעבד קל לו לראות את ההשגחה, החכמה היא לראות את הטוב שיגיע – גם כשעדיין רע. שכל תפילותינו יתגשמו במהרה לשובם בשלום של אחינו ואחיותנו, שיצאו משעבוד – לגאולה. שבת שלום!
כבר בברית בין הבתרים מבטיח הקב"ה לאברהם – "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹע תֵּדַע כִּי־ גֵר ׀ יִהְיֶה זַרְעֲך בְּאֶרֶץ ל ֹא לָהֶם וַעֲבָדו ּם וְעִנּו אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָֽה" (בראשית טו, יג). נלמד מזה, שמה שהקב"ה מבטיח – הוא מקיים. וכנראה שהיו מתגלגלים לעבדות בכל מקרה. אבל מתולדות עמינו הייתה נחסכת פרשה מבישה. וגם כשהכל צפוי, ויש יד מכוונת, יש לנו את הרשות לבחור, לא רק בכוונות שלנו אלא גם במעשים שלנו. מעשה אחד קטן יכול לשנות מהלך חיים שלם.
לשלום. ברגע שיש תרגום של השנאה למעשים – המצב מתדרדר. האם זו גורלה של משפחת האבות? בכל אחד מהדורות אנו קוראים על סכסוך ומאבק בין אחים, האם יש סיכוי לשינוי? יש רגע דרמטי בפרשה שבו הכל יכול היה להשתנות, כאשר ראובן מתנגד לרצון האחים להרוג את יוסף. במקום להתעמת איתם ולבטל את תוכניתם, הוא מתכנן תוכנית חילוץ חשאית, משכנע אותם לז־ רוק את יוסף לבור במקום להרוג אותו ומתכנן לבוא להושיע אותו משם אחרי שילכו. הכוונה שלו לא מתממשת, התו־
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online