מידע העיר

גלית מנחם ויצמן אשת חינוך המבקשת לשזור מילה ועוד מילה שיהפכו למשפט, שיהיה לשיר או אולי סיפור. שיפגיש בין אנשים ויצמיח חיבור.

שעת חינוך 052-8875373 גלית מנחם ויצמן, מנהלת בית חינוך חמ"ד שדות - עמק המעיינות כן או לא

הקלות בבגרויות, וילדים שנולדו בלידות מבודדות בקורונה כבר נפגשים בפגישות זום מהממ״ד. אולי כבר התרגלנו לזרום עם השינויים, לתכנן לו״ז ולתכנן מחדש, וליצור גרסה יצירתית של עצמנו כל פעם שהשגרה מאתגרת מכיוון לא צפוי ולהיות גיבורי על בסרט של החיים שלא מפסיק להפ־ תיע. פעם היה באופנה להיות קונטרול פריק, היום כולנו מבינים שגמישות היא שם המשחק, ואם אנחנו רוצים להישאר בעניינים אנחנו חייבים להסכים לשהות ברגעי חוסר האונים, ולשחרר את עצמנו מאשליית השליטה. אבל האמת היא, שהדרך היחידה לה־ צליח לשרוד, ואולי אפילו ליהנות ולג־ דול בממלכת אי הוודאות היא להיזכר מי המלך, הרי הוא - כותב התסריט ההזוי שבו אנחנו נמצאים, ומידי פעם להביט טיפה מהצד על מה שהולך פה, ואיך מתחת לתסריט המשוגע מונחת גאונות קו עלילה ברור, ואיך מעבר לתחושה שמישהו מושך לנו בחוטים ואנחנו ניצבים בהצגה שלא יכולנו לדמיין, יש פה הפצעה של תודעת גאולה ובניה של מוכנות לשלב הבא. כי בלי ששמנו לב, גדלנו. גדלנו באמונה שיש מנהיג לעולם שרוצה טוב לעמנו, גדלנו באמונה שיש לנו תפ־ קיד ואחריות להביא טוב בעולם, גדלנו באמונה בתפילה לישועה וגדלנו באמונה שיש בכוחנו להוביל שינוי. גדלנו ביכולת שלנו להכיל שינויים, ובאמונה שלנו בע־ צמנו, בילדים שלנו ובעם שלנו, שנצליח לחגוג את חיינו בממלכת אי הוודאות, גם היום עם תחילתה של השנה השביעית.״ *** השבת מגיעה אלינו וכולנו מתפללים לשמירה על חיילי וחיילות צבא ההגנה לישראל. לשמירה על עם ישראל. הימים ימי לחימה, הלילות ללא שינה והתפילה מחזיקה אותנו שפויים. "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום". שבת שלום וימים שקטים ובטוחים.

הרבה מדובר על הקשר בין הורים למו־ רים. מה הגבול? האם יש גבול? האם יש נכון או לא נכון? בעידן הטלפונים החכ־ מים, הגבול מיטשטש עד נעלם. הבקשה האחרונה של הסתדרות המורים להוציא את הוואטסאפ מהתקשורת עם ההורים, היא קריאה נואשת להציב גבול בעולם ללא הפסקה. הכותרות עושות רעש והתגובות בשטח לא איחרו להגיע. אלה שתומכים בבקשת הסתדרות המורים מדברים בעיקר על: - לדבריהם, מורה הוא שחיקת המורים איש חינוך ולא מוקדן. הודעות על ספר שהלך לאיבוד, מה קרה בריב בהפסקה, איפה הילדה בין תמונות הכיתה. הוד־ עות ששואבות מהמורים אנרגיה שפוגמת תרבות הכאן והעכשיו באיכות ההוראה. - הוואטסאפ מעודד אימפולסיביות. יורים הודעות ותגובות בקבוצות הורים. הילד מתלונן ובמקביל הודעה נשלחת למורה בלי לעצור שנייה ולחשוב מה באמת היה. לעיתים נראה שממלכתיות וכבוד הדדי עזב/ה את הקבוצה. בנוסף, נשלחה הוד־ עה המורה לא ענתה זה נתפס כהתעלמות או חוסר אכפתיות. הכל נדרש להיות זמין - וואטסאפ הסחות דעת כאן ועכשיו. פעיל בשיעורים פוגע ביכולת של המורה להתרכז בשיעור ו/או בחייו הפרטיים. אלה שמתנגדים לבקשת הסתדרות המו־ - בחיים נגישות רים מדברים בעיקר על: המודרניים, הוואצאפ הוא אחת מהדרכים להרגיש קרובים למה שקורה בכיתה. קשר אישי במיוחד ביום לימודים ארוך. - הוואטסאפ נותן תחושה של קרבה ויחס - כלי נוח להעברת מסרים, נוחות אישי. הודעות, תמונות, סרטונים, שיחות וידאו, ניהול קבוצות. נוח לנהל איתו כיתה, תק־ שורת עם הורים ותלמידים. ואי אפשר לדבר על הוואטסאפ בלי לה־ זכיר את המלחמה. בשנתיים וחצי האח־ רונות הוא הוכיח את עצמו ככלי אסט־ - ברגעי אזעקת או עדכוני חירום רטגי: אירועים בטחוניים, הוואטסאפ הוא הערוץ הישיר והמהיר להרגעת הורים וקשר עם

- הקבוצות הפכו חוסן וקהילה התלמידים. למרחב תמיכה הדדית, העברת חומרי למידה מרחוק ושמירה על רציפות חינו־ כית כשבתי הספר סגורים. בעיניי, הבעיה היא לא האפליקציה אלא השימוש בה. במקום איסור גורף עלי־ נו לכתוב "אמנת תקשורת" - להשתמש בוואטסאפ בצורה מושכלת. להשאיר את הדיאלוג החינוכי, השאלות והתלונות למרחב מקצועי בשעות עבודה ובצינורות המקובלים. * למידה מרחוק, זה קשה! זה מעיק! זה לא נחמד בכלל. עם זאת, כרגע - דרך הל־ מידה מרחוק - אנו רואים את התלמידים והתלמידות מנסים לייצר אי של שפיות בימים לא שפויים. הסוד טמון במינון. ** משתפת אתכם בטקסט נפלא שקראתי : בת שבע סדן ברשת - כתבה ״היום אנחנו חוגגים שש שנים לממלכת אי הוודאות. כן כן שש שנים שאנחנו חיים בממלכה שבה הכל יכול להשתבש ברגע. זה התחיל לפני שש שנים בהגבלת הת־ קהלות ובחיטוי ידיים, וכמובן איך לא, ביטול הלימודים, וממשיך עד היום, עם הגבלת התקהלות, ריצה למקלטים וכמו־ בן, איך לא, ביטול הלימודים. פה ושם בשש שנים האלו היו הפסקות קלות של נורמליות מדומה, כדי שנזכור למה אנחנו מתגעגעים. בממלכת אי-הוודאות, מולכת מלכה, היא חולשת על הממלכה ומשאירה את נתיניה בלי יכולת לתכנן את הרגע הבא. על פי החוקים, מותר לקבוע ״פגישות טנטטיביות״, ולתכנן אירוע ״אם וכאשר יתאפשר״, יש שיגרה של בלת״מים וכולם יודעים שברגע שקובעים נופש או טיסה אז עולים הסיכויים לצו שמונה, ואם בט־ עות נועצים בלוח השנה איזו חתונה או מסיבה, היום הזה הופך למועמד למלח־ מה. שם כבר שש שנים תלמידים מקבלים

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online