נבואת הרבי מלך המשיח: הנה זה משיח בא
סיפור לשבת , מנהל בית חב״ד בבית שאן הרב שלום בער שמולביץ מאת: הבט משמיים וראה
כל-זאת שמך לא שכחנו, נא אל תש־ כחנו", וחזר על קריאה זו כמה וכמה פעמים. לפתע החל הגוי להתעוות מתוך כא־ בים עזים. הוא החל למשוך בפראות בשערות ראשו, בלע את לשונו, וכל גופו רעד כאחוז תזזית. לאחר רגעים מספר החל לזעוק בקול גדול: "הצילו! אני מת!". שומרי הכלא פרצו בבהלה לתא למ־ שמע הזעקות. הם נדהמו לראות את הרבי עטוף בטלית ועטור בתפילין. פניו מופנות אל הקיר ורק שפתיו נעות. הוא לא שם לב כלל למתרחש מאחוריו. ואילו הגוי התגלגל על הר־ צפה מתייסר וצורח: "הוציאוני מכאן! הרבי קורע אותי לגזרים!". השומרים נבהלו לנוכח המחזה ורצו אל מפקד הכלא, לדווח על הנעשה בתא. למול עיניהם הנדהמות ראו מחזה דומה: מפקד הכלא בעצמו התגולל על הרצפה כמו שיכור, מתפתל מכאבים. לפתע עלה בדעתו של אחד השומרים רעיון: להוציא את הגוי מהתא. ואכן, ברגע שהוציאו אותו משם שככו הכא־ בים. מאותו יום הבינו הכול כי אין לה־ תגרות בצדיק. הרבי הועבר לחדר גדול ומרווח יותר, ושוב לא הטרידו אותו. רק לאחר לחצים אדירים על השלטון מצד גורמים רבים בעולם, ובייחוד בז־ כות התערבותו של השר היהודי משה מונטיפיורי, שהוזעק במיוחד מאנגליה לשם כך, שוחרר הרבי, אחרי שהיה כלוא חמישה-עשר חודשים. יום השחרור, כ"ג בתמוז תרי"ז ), נהפך ליום שמחה והודיה לה' 1817( על שחרורו של הרבי מסדיגורה מה־ מאסר. (על-פי 'בית רוז'ין')
והחרימו חפצים יקרי ערך וכתבי קודש. דבר מעצרו של הרבי התפשט בעולם היהודי, וחסידיו התעטפו ביגון קודר. מייד החלו בפעולות הצלה. לכולם היה ברור שמדובר בעלילה מופרכת, וכי אין שום קשר בין מכתביו של הרבי לזיוף הכספים. הרבי הושלך לתא צר ואפלולי, בלי חלון. כדי להשפילו הוכנס לתוך התא הצפוף עבריין שונא ישראל, שהציק לרבי בזדון. לאורך כל שעות היום הוכרח הרבי לעמוד על רגליו, בלי שניתנה לו רשות להישען על הקיר, בעוד הגוי מלגלג עליו וטורד את תפי־ לתו ולימודו. רק לאחר זמן הצליחו החסידים לה־ כניס לרבי ספסל מרופד, וניתנה לו רשות לשכב עליו. לגוי חרה הדבר מאוד. הוא לקח סכין וחרט על הספ־ סל צלב גדול. הוא ידע היטב כי הרבי לא יסכים לשבת על ספסל הנושא סמל כזה, ואז יוכל הוא עצמו לשבת ולשכב עליו. ואכן כך היה. הרבי נותר לעמוד על רגליו בכל שעות היום והלילה. כדי שלא ישמע את צלצולי פעמוני הכ־ נסייה הסמוכה, אטם הרבי את אוזניו במשך כל שעות היום, לבל ישמע את המתחולל בחוץ. כך נותר בתא הכלא, דבוק במחשבותיו. החסידים דאגו כעת עוד יותר. השמועות על התנאים הק־ שים בחדר המעצר טרדו את מנוחתם. באחד מימי שני בשבוע, כשעמד הרבי להתפלל, פתח הגוי בשירה אדירה ופ־ רועה, כדי להכעיס את הרבי במתכוון ולהפריע לו בתפילתו. הרבי הגיע לפסקה בתפילת 'והוא רחום', שבה נאמר: "הבט משמיים וראה כי היינו ללעג וקלס בגויים". הרבי נאנח במר ליבו. אלא שמייד המ־ שיך ואמר בהתלהבות ובשמחה: "וב־
היהודי שהתגורר באחד מכפרי רו־ סיה עסק במלאכה שאינה הגונה כלל – זיוף מטבעות. ה'עסק' הצליח והאיש התעשר. ואולם עברו ימים ודבר הזיוף נתגלה לשלטונות, והללו מיהרו לשים את ידם על האיש ולהכניסו לכלא. היהודי נחקר לפרטי מעשיו ונסיעו־ תיו, וכך התברר כי מדי פעם בפעם היה נוסע לסדיגורה ונכנס אל רבי אברהם-יעקב פרידמן, האדמו"ר הזקן מסדיגורה. האיש לא נמנה עם החסידים, אך מכיוון שהרבי התפרסם כאחד ממנהיגי ישראל ורבבות נהרו אליו, היה גם הוא בא אליו, לקבל את ברכתו. החוקרים ששו על פרט זה, שעלה בח־ קירה. לפניהם הזדמנות פז לפגוע בצ־ דיק, שאביו, רבי ישראל מרוז'ין, הצ־ ליח להטעות את השלטונות ולהיחלץ מידיהם כאשר נטפלו אליו. בחיפושים בביתו של הזייפן נמצאו מסמכים מפלילים: רב העיר בַּאר כותב לו שהזכירו אצל הרבי מסדיגורה, וזה איחל לו ברכה והצלחה. השוטרים מיהרו לעשות חיפוש בביתו של הרב, כדי למצוא ראיות נוספות, ואכן, נמ־ צאו מכתבים מחצר הרבי ובהם אישור של הגבאי כי מסר לרבי מכתב בקשה מאותו יהודי ושהרבי בירכו. בעבור החוקרים זו הייתה הוכחה שה־ רבי ידע על עסקיו של הזייפן ואף היה שותף פעיל במלאכה, והרבי קיבל את חלקו בכסף שהיה שולח לו. בעקבות זאת פנתה הממשלה הרוסית אל ממשלת אוסטריה, שבתחומה הת־ גורר הרבי, בדרישה להסגירו לידיה. הממשלה קיבלה את הדרישה, ומתוך קיום הסכמי הסגרה הדדיים נשלחו חיילים לאסור את הרבי. ימים אחדים ) צרו 1856( לאחר חג הפסח תרט"ז החיילים על בית הרבי, עצרו אותו
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online