אירועים יומן תשומת לב? (סביר להניח שכן). האם אתם תמיד אובייקטיבים או שאולי אתם נוטים להתערב לטובת אחד האחים (בדרך כלל האח הקטן יותר)? בכל מקרה של גבולות אדומים - אלימות (פיסית ומילולית) חובה עליכם להתערב. הסבירו לילדים שזהו קו אדום מבחינתכם, וברגע שתהיה אלימות כלל לא מעניין אתכם מי התחיל ומדוע, אלא שניהם יפסידו באותה מידה. ברגע שישנה סיטואציה אלימה הפרידו בין האחים, ומבלי להתערב בפרטי המריבה, שלחו כל אחד מהם לחדרו כדי להירגע. הימנעו ככל האפשר מלהתערב - בין אחים מתקיים איזון עדין: קיימת יריבות טבעית, אך רוב המריבות נפתרות מעצמן, מתוך הצורך ההדדי שלהם לקשר ולקרבה. ההתערבות שלנו רק מלבה את התחרות והקנאה. ה"שיפוט המהיר" הוא תמיד בעייתי: מי באמת התחיל? אז עכשיו אחד מהם דחף, אבל רגע לפני כן השני הציק ולפני זה הראשון הלשין. לעולם לא נגיע לשורש העניין. זה גם לא תפקידנו. עודדו אותם לפתור את הבעיה אמרו להם בכוחות עצמם - שאתם מאמינים ביכולתם לפתור את העניין באופן עצמאי והתרחקו מהמקום. באותה דרך תנהגו כשהם מטלפנים אליכם לעבודה (שוב, ושוב, ושוב...) על מנת ש"תסדרו את העניינים" ביניהם. מהר מאוד תגלו שחוסר העניין שלכם במריבות מפחית באופן משמעותי את תדירותן. כשאין קהל אין הצגה. מתנו את האווירה התחרותית ילדים הם תחרותיים בבית - מטבעם וכדאי להימנע מלהוסיף וללבות את זה עוד יותר. נכון שכשאנחנו ממהרים נוח לנו לייצר תחרות בין הילדים ולזרז תהליכים (בואו נראה מי יגיע ראשון!), אבל שימו לב לא להגזים. העצמת התחרותיות מגבירה את המריבות. הימנעו מלהשוות בין האחים כבר דיברנו ביכולות ובכישורים - על זה שאנחנו לא אוהבים את הילדים שלנו אותו דבר. כשאנחנו לא מודעים לכך ומרבים לשבח ולהלל אחד מהם, להפוך אותו לסמל ומופת לאחרים, זה בהחלט יכול ללבות את הקנאה ולהסלים את המאבק.
עודדו אותם לפתור את הבעיה בכוחות עצמם
טקטיקות לא רעות בכלל. בדקו הקפידו על גבולות ברורים- איפה עובר הגבול שלכם וצרו שם אמירה חד משמעית וברורה: "זה לא!". כשהרוחות מתלהטות חשוב להפריד בין הכוחות בלי לתפוס צד. מדובר כאן על נורמות וערכים של הבית שלנו. למדו את ילדיכם להגיע למצב של הנהיגו שולחן דיונים - win-win בבית, כשאתם בתפקיד המגשרים בלבד. תווכו את השיחה ביניהם כשכל אחד מוזמן לבטא את צרכיו ורצונותיו. בסופו של דבר המטרה היא להגיע לפתרון שיהיה מקובל
על שניהם. אחרי כמה פעמים כאלה יש סיכוי טוב שהם ילמדו לעשות את זה גם בלעדיכם. כשאתם מצבים קשים במיוחד- מרגישים שמתקיימת בין הילדים שלכם יריבות קשה במיוחד, חשוב לקיים שיחה אישית עם כל אחד מהם ולבדוק מה יושב שם, בבסיס הפלונטר. הקפידו לבוא ממקום של התעניינות ולא של אשמה. עמדו - עקביות, התמדה וסבלנות בהחלטתכם שאתם לא מתערבים במריבות. סביר להניח שהילדים ינסו אתכם, וכדאי שיבינו שאתם עומדים במילה שלכם.
הילד הקטן הוא לא בהכרח הקטן והמתוק הזה רץ החלש - אליכם בבכי קורע לב לספר לכם כי אחיו הגדול הרביץ לו, אבל מה לגבי זה שדקה קודם הוא קרע לו את הציור? אם תסתכלו טוב תראו גם שבשנייה שהדמעות יבשו הוא שב וחוזר בשמחה ל"זירת הפשע", מחפש את קרבתו של אותו אח גדול ו"רשע". אז עד כמה הוא באמת סובל? אל תבקשו מהבכור לוותר תמיד כאמור, לכל אחד מהאחים לצעיר- יש את הכישורים והיכולות שלו ובסך הכל יש כאן יחסי כוחות די שווים. והיי, גם לקטנצ'יק הזה יש
האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לקפוץ ולהגן על מי שנפגע
33
958 גיליון 04.08.23
www.ashdodonline.co.il
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online