אירועים יומן
רחוב אחד בשבוע חי חביב // דוד ילין
בכל שבוע נביא את הסיפור שעומד מאחורי שמות הרחובות הבולטים דוד ילין היה חוקר השפה • באשדוד, והפעם: רחוב דוד ילין שברובע ב' העברית, מורה ואיש ציבור, הוא ייסד יחד עם אליעזר בן יהודה את האקדמיה ללשון העברית, את הסתדרות המורים, את הספרייה הלאומית של ישראל ועוד אינספור מוסדות חינוכיים ישראליים
ד
1864- וד ילין נולד ב בירושלים. סבו שעל שמו הוא נקרא עלה
מפולין כשלושים שנה לפני כן, ואביו יהושוע ילין היה ממייסדי שכונת "נחלת שבעה" בירושלים. סבו מצד האם היה בן דודו של הבן איש חי ושייך לאחת המשפחות המיוחסות והעשירות בעיר בגדד. ילין העביר את ילדותו בחינוך בתלמוד תורה בירושלים וכשהגיע הוא הוציא במשך יותר 14 לגיל גיליונות של עיתון 43 משנה שנקרא "הר ציון" שהיה מודפס בעותק אחד בלבד. זאת היה ההתנסות שלו בהוצאה לאור. 1878 בשנת 14 עדיין בעודו בגיל הוא החל לכתוב לעיתון "הלבנון" שהיה העיתון העברי הראשון שיצא בארץ ישראל. נסע ילין ללימודים 16 בגיל בלונדון ושם פגש איש חינוך יהודי בשם ניסים בכר שהיה גם הוא בדומה לאליעזר בן יהודה, ממחיי השפה העברית. בכר הציע ל-ילין ללמוד בבית הספר לעברית שלו בירושלים וכך היה. זמן קצר לאחר מכן ילין עצמו החל ללמד באותו בית ספר. במהלך אותם השנים גם הצטרף הנער לבונים החופשיים בארץ ישראל, מה שהוביל לכך ששנים בודדות לאחר מכן יהפוך ילין לאחד האנשים הבכירים ביותר בארגון. התחתן עם איטה שהייתה 21 בגיל פעילה בעצמה במוסדות בני ברית והייתה ממייסדי בית החולים "עזרת נשים" שלימים היה לבית חולים הרצוג בירושלים. הסיבה שאיטה הייתה פעילה בולטת במוסדות בני ברית הייתה כי דוד ילין בעצמו היה ממייסדי בני ברית בארץ ישראל. אליעזר בן יהודה 1890 בשנת
הקים לראשונה את הוועד ללשון העברית שהפך לאקדמיה ברבות השנים. דוד ילין היה מחברי הוועד הראשוני שפעל שנים 14 למשך שנה ונסגר. אך הוועד נפתח 1904 לאחר מכן ב- מחדש וילין עמד בנשיאותו מאז הקים את 1892 ועד יום מותו. ב- "מדרש אברבאנל" שהפך בהמשך לספרייה הלאומית של ישראל שם שמורים האוצרות המודפסים החשובים ביותר של המדינה. הוא המשיך להקים מוסדות חינוך כמו גני ילדים ואפילו את "איחוד המורים" שלימים הפך להסתדרות
הוא הוזמן ללמד שם דקדוק ועברית וכעשור לאחר מכן התמנה לפרופסור באוניברסיטה העברית. בתקופת המרד 1937 באוקטובר הערבי הגדול בנם החמישי של דוד ילין ואיטה, אבינועם נרצח ובעקבות ההתנהלות של השלטון הבריטי החזירו הזוג את אותות הכבוד שקיבלו מהממשלה בחזרה. 1941 וכארבע שנים לאחר מכן ב- ונקבר בהר 77 נפטר דוד ילין בגיל הזיתים בירושלים. כיום אין ספור רחובות ומוסדות בישראל קרויים על שמו.
המורים שפעילה עד ימינו אנו. הוא המשיך לכהן במשרות ציבוריות כמו חבר המועצה בירושלים עד לפרוץ מלחמת . כשנה 1914 העולם הראשונה ב- לפני תום המלחמה הוגלו דוד ילין ומשפחתו מארץ ישראל על ידי הטורקים והמשפחה גרה בדמשק למשך שנה בה בנם נפטר מטיפוס הבהרות. לאחר המלחמה חזרו דוד ילין ומשפחתו ארצה והוא כיהן כנשיא "אספת הנבחרים" שהייתה מוסד לאומי לניהול הארץ. וכשנפתחה האוניברסיטה העברית בירושלים
34
958 גיליון 04.08.23
www.ashdodonline.co.il
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online