אורה שושן
עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.
לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה
לצאת מהכלא של עצמי
אותנו לחיפוש, לגדילה, לשחרור מכלא פנימי. רבי נחמן הוסיף נדבך נוסף: גם אם אנו מרגישים שאין לנו כוח אפילו להתפלל – נתפלל על זה. אפילו אנחה קטנה יכולה להיות צעד רא־ שון החוצה מהכלא. תרגיל לשחרור מהכלא הפנימי עצרו לרגע. קחו . עוגן להווה: 1 שלוש נשימות עמוקות והרגישו את הגוף יושב על הכיסא. צ ² . כעת נהלו שיחת נפש עם ע 2 כתבו משפט שבו אתם מודים מכם: ומכירים במציאות: "תעיתי כשה אובד..." – תנו שם למקום שבו אתם מרגישים אבודים. מ � שאלו את עצ . הסכמה לערפל: 3 כם – מהו "הערפל" שלי היום? איזה פחד או כאב אני נוטה לברוח ממנו? בחרו פעולה . צעדים קטנים: 4 אחת שמאפשרת לכם לגעת קצת יותר בכאב ומאידך לקום – שיחה עם אדם קרוב, כתיבה ביומן, רגע של תפילה כנה. דמיינו . לבשו בגדי תפארתכם: 5 את עצמכם קמים, מתנערים מאבק פנימי, ולובשים "בגדי תפארת" – זה יכול להיות בגד ממשי או דימוי לעוז ואור. חודש אלול הוא ההזדמנות להתנער מהאבק של השנה שחלפה, לגשת אל הערפל באומץ, ולבחור מחדש – לקום, לשוב למקומנו האמיתי, ולגלות את הליבה של נשמתנו. שבת שלום.
שבות טובות. נדון את עצמנו לכף זכות, וזה יביא אותנו לדיבורים טובים ועשייה ברוכה. המחשבה היא זו שיוצרת בנו מציאות של עלייה או חס ושלום ירידה. ואז הנביא שוב ממריץ אותנו ואומר "קומי" – הת־ עוררו, מצאו את הכוח הפנימי לע־ מוד. ורק אחר כך למצוא את מקו־ מנו, את היציבות שלנו, את תחושת הבית הפנימי. התניא מלמד שמחשבתו של האדם נמצאת ברשותו – האדם יכול לב־ חור על מה לחשוב, והוא איננו חסר אונים מול המחשבות ששוטפות אותו. אך הבחירה הזו דורשת אומץ. לפעמים כדי לשחרר את עצמנו עלינו לעשות מה שעשה משה רבנו במעמד הר סיני: "וּמֹשֶׁה נִגַּש אֶל־ הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹהִים" – להעז לגשת אל הערפל, אל המקומות המ־ פחידים, ולא לברוח. דווקא הערפל, הכאב והבלבול הם השער למפגש עם האמת הפנימית. בקליניקה אני רואה את זה שוב ושוב: מטופלים שמספרים איך ניסו להדחיק מחשבות מטרידות עד שהן התפרצו בעוצמה. ברגע שהם הס־ כימו לשהות ב"ערפל" – בכאב, באשמה, בפחד – ולתת לו מילים, משהו נפתח. דווקא שם צמחה תחו־ שת קרבה לעצמם ולאלוקים. הרב קוק כותב באורות הקודש שהצער של עמידה במקום אחד הוא נוקב... והכאב מורגש עמוק בנשמה. אבל הוא מוסיף שהכאב הזה הוא לא אויב אלא מנוע לתנועה. הוא מעורר
לפעמים נדמה שהכלא האמיתי הוא לא חומות בטון, אלא החומות שב־ תוכנו. ד"ר יואב שוייצר, חוקר מוח ותו־ דעה, מסביר שהמוח שלנו מצויד ב"רשת ברירת המחדל" – מנגנון שמופעל דווקא כשאנחנו לא עסו־ קים. במקום לנוח, המוח מתחיל ליצור "סרטים": דאגות, השוואות, ביקורת עצמית ורכילות פנימית. ככל שאנו נותנים לרשת הזו לנהל אותנו, כך הסבל גדל. זהו "כלא" שקוף – כלוב של מחשבות אוטו־ מטיות שמנהלות אותנו, גם אם אין סכנה ממשית. אבל אנחנו לא רוצים להישאר בכלא הזה. אנחנו רוצים להתעורר עם כוחות חדשים, להתחבר לליבת החיים שלפעמים מתכסה בסיפורים כואבים שאנחנו מספרים לעצמנו. וזה בדיוק מה שחודש אלול בא לעו־ רר בנו – לקום, לנער את האבק, ולשמוע את הקריאה הפנימית. הנביא ישעיהו אומר (נ"ב): "עוּרִי עוּרִי לִבְש ִׁי עֻזֵּך צִיּוֹן לִבְש ִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּך יְרוּשָׁלַם עִיר הַקֹּדֶש כ ִּי ל ֹא יוֹסִיף יָבֹא־בָך עוֹד עָרֵל וְטָמֵא׃ הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵך שְׁבִיָּה בַּת־ צִי ּו ֹן׃" איזו קריאה עוצמתית: כדי להתעורר אנו צריכים ללבוש עוז – בעוז באומץ שלנו לשנות, ואחר כך ללבוש גם את בגדי תפא־ רתנו – נחשוב מחשבות בונות, מח־
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online