היא דבר מאוד מאתגר בעולם המהיר והחומרי של היום. כולם רוצים להתפתח, ללמוד, לעבוד ולהרוויח. הדבר שעזר לי מאוד להמשיך ולהתמיד הוא התגמול הרוחני. הרגשתי שבכך שאני נותן, אני מקבל בחזרה המון אהבה, הערכה ומשמעות שלא יכולתי לקבל במקום אחר. האתגר הנוסף הוא המפגשים שקורים במהלך ההתנדבות. אתה פוגש תרבויות ופוגש אנשים שהם חלק מהחברה שלנו, שעבורם החיים לעיתים יותר מורכבים ומאתגרים, מה שכמובן מפגיש אותך עם חששות ופחדים מול עצמך, מול החיים ומול המורכבות המאוד גדולה שיש בחברה שלנו, ולעיתים זה יכול לגרום להרבה עצב וכאב. איך לדעתך ניתן לקרב את הדור הצעיר להתנדבות? להטמיע את ההתנדבות כבר בבית הספר, כך שהיא תיכנס מגיל צעיר לשגרת החיים ותהפוך לחלק מתפיסת העולם. הייתי שמח כילד להתנדב יחד עם חבריי במקום כלשהו. זה מאוד משמעותי ויכול לחולל דברים מדהימים. אתה חושב שההתנדבות שינתה דבר כלשהו בתפיסת עולמך? אני חושב שההתנדבות העמיקה את תפיסת הנתינה שלי ואני שואף להמשיך למלא את חיי בנתינה משמעותית. נתינה מפגישה עם חוויות ייחודיות שלא ניתן לקבל בשום מקום אחר, גם מול עצמי וגם מול האנשים שמעניקים להם. בחוויית ההתנדבות אני גם נותן וגם מקבל משמעויות שמלוות אותי שנים רבות אחר כך ברגעים שונים בחיים. אני נזכר בחוויה, אני מספר אותה, אני משפיע ומשתנה בזכותה. אני מאמין שכל מפגש משנה חיים, ההתנדבות בכפר "ביתא ישראל" שינתה בי משהו והעניקה לי דבר שישאיר בי חותם להמשך חיי.
ומייד הבחנתי בכל בתי הבוץ שעומדים שם, וכבר מהצעד הראשון הרגשתי באטמוספרה אחרת ומיוחדת שכל כך חיפשתי כאן בארץ. כשהתקדמתי עוד קצת לעבר מרכז הכפר ראיתי והרחתי בונה על האש (זה הקפה האתיופי המסורתי) ופגשתי את האנשים שמְתחזקים את הכפר ובונים אותו, ונוצר חיבור מיידי למקום ולאנשים. הבנתי שאני רוצה להישאר במקום ולהתנדב כאן לתקופה ארוכת טווח. וכך באמת היה? בהחלט. התנדבתי ב"ביתא ישראל" מעל לשבעה חודשים. עיקר ההתנדבות הייתה בעצם סיוע בתחזוקת הכפר. עבדתי בחממה החקלאית ותחזקתי אותה לאחר שבתקופת הקורונה היא כמעט שלא תוחזקה. בנוסף, סייעתי בתחזוקה השוטפת של השטחים החקלאיים הפתוחים, ובנוסף לאלה הושטתי עזרה בכל מה שהיה צריך בסיורים של מבקרים חיצוניים ללמוד ולחוות את הכפר ואת התרבות האתיופית. העבודה החקלאית הייתה מאוד סיזיפית ועמלתי אני מאמין שכל אדם יכול להתנדב, ואפילו צריך להתנדב במהלך חייו, וכך לגלות שהנתינה משנה חיים לזה הנותן ולזה המקבל. "
מה עשית כשחזרת לישראל? עבדתי בעבודה מועדפת בחקלאות בקיבוץ בצפון במשך שבעה חודשים. במהלך העבודה, השתתפתי ב"הפנינג" בקיבוץ והובלתי מכירת יד שנייה. בעזרת הכסף שגויס, רכשנו סדנת ריקוד אפריקאי עם מתופפים ועם דמיון מודרך וזו הייתה חוויה מדהימה. אחרי העבודה המועדפת, בתקופת הקורונה, החלטתי שאני רוצה שוב להתנדב. התגעגעתי לאפריקה והתגעגעתי לתחושת המשמעות שבהתנדבות ורציתי לנסות לשחזר אותה גם בארץ. חיפשתי באינטרנט מקומות התנדבות עם הקהילה האתיופית בתחום החינוך והחקלאות, וכך מצאתי את אתר "רוח טובה". שוטטתי באתר ומצאתי פרויקט התנדבותי שנראה כי הוא מדויק עבורי ונרשמתי אליו. לאחר יומיים בערך, יצרה איתי קשר נציגה מטעם "רוח טובה" נתנה לי את מספר הטלפון שלהם וחיברה ביני לבין כפר "ביתא ישראל" של עמותת "הנני". יצרתי איתם קשר כדי להתחיל להתנדב במקום. כפר "ביתא ישראל" בקריית גת הוא מרכז חווייתי אותנטי לשימור ולהנחלת מורשת יהודי אתיופיה. זוהי יוזמה חינוכית של עמותת "הנני", המספקת תשובה ייחודית ויצירתית לכמה מהאתגרים החברתיים הסבוכים ביותר של יוצאי אתיופיה, ומחזירה לחיים את אוצרות התרבות והמסורת של אחת הקהילות המיוחדות והמעניינות בעם ישראל. מקום ההתנדבות הזה שילב בתוכו את כל שחיפשתי. איך נראה יום ההתנדבות הראשון שלך בכפר ביתא? הגעתי בבוקר לכפר "ביתא ישראל", נכנסתי בשער
יחד עם עובדי הכפר. מה שהיה מדהים הוא שתוך כדי העבודה הקשה היינו מדברים על דת ועל משמעות החיים, על תיקון ועל שאלות שאין להן תשובה אחת, ונוצר בינינו חיבור עמוק ומיוחד. היינו שותים קפה ביחד ואוכלים דאבו, שזו חלה אתיופית, או אינג'רה ונהנים מהמטעמים של התרבות האתיופית. אילו תשורות נלוֹות קיבלת מההתנדבות בביתא ישראל? מעבר לעבודה הפיזית שעשיתי שם ושלמדתי ממנה המון, למדתי על התרבות האתיופית ועל האתגרים המאוד מורכבים שעברה הקהילה האתיופית עם עלייתה לארץ. "ביתא ישראל" הוא מרכז לשימור ולהנחלה של מורשת יהודי אתיופיה, ובין היתר, הוא מקום להגשמה ולמשמעות עבור הדור הוותיק יותר של העדה האתיופית. כשהדור הוותיק עלה לארץ, מקצת העולים איבדו מהמשמעות ומתחושת הזהות, הקהילה נחשפה לתרבות מערבית השונה באופן מהותי מזו שהייתה מוכרת להם באתיופיה, ולצערי הרב הם נדחקו לשולי החברה. אחת הזהויות הדומיננטיות של הקהילה האתיופית היא החקלאות. יש לקהילה האתיופית ידע עמוק, רחב וכל כך ייחודי בתחומי החקלאות השונים. הכפר מאפשר להם לממש את הידע הזה, לשמר אותו וכך גם לחבר את הדור הצעיר, שכבר נולד בארץ, לתרבות ולמסורות האתיופיות ולצמצם מעט את הפער הבין־דורי שנוצר עקב העלייה לישראל. מה הם האתגרים שחווית במהלך התנדבות? אתגר ראשון הוא ההתמדה. התמדה בהתנדבות
רוצים גם אתם להתנדב בעמותת הנני - כפר ביתא ישראל?
לחצו כאן
והשאירו את הפרטים שלכם
19
18
רוח ההתנדבות
רוח ההתנדבות
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease