ישראלית | עיתון נשים חברתי | יולי 2019

נורמה ליבנה נשים בראש

גשם עז ניתך ואנשי השירות החשאי של ארצות הברית חילקו לנו מטריות כדי להבטיח שאיש לא יכניס מטריה חשודה. ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית דאז, הגיע להרצות באטלנטה, ואני נכחתי באירוע ככתבת של רשת סי-אן-אן העולמית. הייתי כתבת צעירה ושאפתנית, סקרנית להכיר מקרוב את עולם התקשורת והפוליטיקה. עבדתי קשה מאוד ונכנסתי אל מאחורי הקלעים של התעשייה העולמית הזו. כמובן שבכניסה למתחם האירוע הוטל איסור חמור להיכנס עם מצלמות או טלפונים, אבל לי היה ברור שאת המקום הזה אני לא עוזבת בלי תמונה. אין סיכוי שאני יוצאת מפה בלי תמונה עם קלינטון. זה היה לי חשוב לקורות החיים המקצועיים ולקריירה התקשורתית שלי. דקות אחדות לקראת סיום האירוע תפסתי את הנשיא. עם קצת חוצפה ונחישות הצלחתי להחליף עימו מספר מילים, ואף שכנעתי את הצלם הרשמי להנציח את המפגש בתמונה. השנים חלפו, וביל קלינטון נעלם מאור הזרקורים, מפנה מקום ללא אחרת מאשר הילרי, אשתו השנויה במחלוקת. גם את הילרי יצא לי להכיר מקרוב, בשנים שהתגוררתי בניו יורק. נתקלנו זו בזו פעמים רבות באירועי השקה ובמסיבות עיתונאים. היא תמיד הייתה יפה ומטופחת, מפזרת חיוכים לכל עבר ומשוחחת עם כולם. אבל כמו כל פוליטיקאית רבת-עוצמה, ברגע שהשואו נגמר החיוך נעלם, והילרי הפכה לאדם אחר לגמרי: הילרי של מסדרונות הסנאט, לא זו שמחייכת למצלמות. על נשים ”גבריות” בעמדות מפתח, ועל האופי הנשי, שמן הראוי שנחזור ונשתמש בו ” – כך כינו אותה בניו יורק; כינוי גנאי Carpetbagger ” לפוליטיקאית שמשתלטת בכוחנות על משרה ציבורית באזור שכלל לא הגיעה ממנו ואין לה קשר אליו, רק כדי לקדם את עצמה. אבל הילרי היא לא מוקד העניין. היא לא שונה מאנגלה מרקל, תרזה מיי ועוד נשים רבות שמטפסות לעמדות מפתח גלובליות. אולי החברה מביטה בהן בהערצה כעל נשים ששברו את תקרת הזכוכית, אבל האבסורד הוא שבדרך למעלה, הן דווקא מטשטשות את התכונות הייחודיות שלהן כנשים ומתנהלות כמו גברים. חבל. אנחנו כחברה מפסידים מכך בגדול. אילו נשים בשלטון היו מפגינות נוכחות נשית, העולם היה נראה אחרת. אם כל נבחרת ציבור הייתה דורשת לא פחות מאיך שהיא דורשת מבני ביתה, כולנו היינו מרוויחים ובענק. הזוג קלינטון הם דוגמה חיה למהפך מעולם ששייך לגברים, לעולם שנשים יוצאות אל קדמת הבמה ומגיעות לעמדות מפתח בכל התחומים. אבל עכשיו עלינו להתקדם לשלב הבא. העולם זקוק לנשים עם אופי של אישה, ולא לנשים עם אופי של גבר. האנושות מבקשת בצמא ביטויים נשיים של אכפתיות והקשבה, רוך ודאגה, וכן, גם להתנהלות החלטית וקשוחה.

ביל ואני

ראש ממשלת ניו-זילנד ג׳סינדה ארדרן

אנגלה מרקל

הילרי ואני

11

Made with FlippingBook - Online catalogs