האוצרת אינה ארואטי לתערוכת 'מעוף' בבית האמנים בתל אביב
הנטועות בדמיונה, חוויה המועברת בקומפוזיציה מתוכננת המופרת ביצירת זהויות ושזירת חשיפה של מעוף."
"חוה זילברשטיין כוחה בתחריטי השחור לבן, דימוייה מופיעים כמסרים הזויים מהמודע והתת מודע באמירה אמנותית משולבת. חושפת יצירות בגרפיות מופשטת
מהו הדפס עבורך - תקציר הסכת עם תמיר קהילה
לפעמים אני חושבת שסיימתי להכין את הפלטה להדפסה, ואז לא, לא מתחבר לי, לא טוב לי. ככה מתלבטת במשך ימים ואז ניגשת למכבש ומתחילה איתו את הדיאלוג למשך מספר שעות, מדגישה, מוחקת, חותכת את הפלטה, מבטלת, מחברת. לעיתים אני מתחילה עם רעיון מסוים ובסיום התהליך יוצא משהו אחר לגמרי. ההתחלה של יום בסדנה עושה תפנית בסופו, המביאה אותי למקומות מפעימים. אני משתמשת בעיקר בפלטות אלומיניום עקב קלות העיבוד ואפשרות החרטה. היכולת להשליך פלטה ללא ייסורי מצפון, מגבירה בי את החופש ואת האומץ לברוא בה יצירה. אני בוחרת לייצור בשחור כי הוא מבטא עוצמה, דרמה. השחור על גווניו דרך מרקמים וקווים יוצר חוזק.
הדפס ובמיוחד תחריט, זהו צורך, עולם מקביל מלא בהפתעות. בתהליך היצירה אני מושפעת מהמצב הנפשי, המצב הרגשי, רוגע או סערת נפש. אני מתחילה עם דימוי שפגשתי בסביבה, באינטרנט ועוד, ממשיכה וגולשת דרך קוים, צורות וכתמים עד שהדימוי מאבד לפעמים את מה שהיה, מוותרת על חלקו ומשאירה רמז. מגלה תוך כדי ומובלת לעולם חדש תוך שאני יוצרת באמצעות השפה שלי. אני אוהבת לחרוט חריטה יבשה, אוהבת להחליק את הקווים ושוב לחרוט, כך שנוצר לי עומק בעבודה. אני מצליחה ליצור ולשלוט בכתמים ובמרקמים ובתהליך היווצרותם.
ציור עוקף מכחול
האקוורל ומוכיחים לשפופרות הצבע שיש עולם נפלא ברווח שבין שחור ללבן. באחד משירי ספרי "אש" ניסיתי לנסח מה רוצה שירה. כתבתי שם : ֹל הִִיא רוֹֹצָָה לִִהְְיוֹֹת �ֹּ "יוֹֹתֵֵר מִִכ
אם חוה זילברשטיין הייתה חיה בימי האדם שבטעות אנחנו קוראים לו "קדמון" הרי שקיר המערה שלה היה מלא בחריטות. אפשר לדמיין שם את החיות שהיא רוצה לצוד וגם את החיות שעדיין מפחידות אותה. החריטה הייתה בציפורני הידיים והקיר היה נראה כדף שנתלש מספר החלומות. חוה זילברשטיין מתכתבת עם מטפורת קיר המערה עד היום. התחריטים שלה הם סיסמוגרף לרעידות האדמה שהיא מסתירה. חדר הלידה שלה מתחיל בקו פיגורטיבי מאד. הקו השני בא לצעוק את הצעקה ולהפוך את מה שנראה מסודר לפרוע. הם שוברים את עדינות מכחולי
ּי גֹּּוֹדַַיְְבָָה. �ִּ ֶל לֶֶיְְד �ֶׁ ּּו ָּסָה ש ה ַַּס ִים �ִּ ִגְְדֵֵי מִִל �ִּ רַַק עֲֲרּוִּמִים מִִב עָָלֶֶיה ּדֹּוֹהֲֲרִִים."
נדמה לי שאפשר לתרגם את השאלה גם לתחריטיה הכול כך חזקים של חוה זילברשטיין. היא רוצה חריטה ערומה מבגדי צבעים. את סוסי הדימיון היא משאירה לנו. רוני סומק
5
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease