עבודת התחריט שלי לוחית התחריט לוכדת את מצב הנפש שלי. החריטות, התחריטים, המחיקות וההתלבטויות ביניהם עוטפות את מצב רוחי. לאורך תהליך היצירה הפיזי הכולל שימוש בחומצה שאינו נשלט במלואו, נוצרים על לוח המתכת אלמנטים מפתיעים ובלתי צפויים. אירועים כאלה נקראים "אמנות במקרה". התוצאה נחשפת רק לאחר שהעבודה המודפסת עוזבת את המכבש. זה הרך הנולד. תהליך היצירה הוא עבורי אתגר השואב את כל היכולות, הכישרונות והסקרנות שלי לכדי היצירה הסופית. אין ספק שתהליך היצירה מאוד משמעותי עבורי. יחד עם זאת, האיכות האמנותית של התוצר הסופי, שלא תמיד נמצא בשליטה מוחלטת, נבדקת ומעובדת מחדש עד שהוא עומד בקריטריונים שלי. במהלך השנים האלה הצגת בלא מעט הזדמנויות. אחד מסימני ההיכר של עבודתך היא היכולת ליצור מעורבות ישירה עם הצופים, אשר מתבקשים להתקדם ממצב של צופים בלבד. לפני שנסיים את השיחה הזאת היינו רוצים להציג שאלה על טיב הקשר של האמנות שלך עם הקהל שלך. האם את מחשיבה את סוגיית קבלת קהל כעל מרכיב חיוני של תהליך קבלת ההחלטות שלך מבחינת סוג השפה המשמשת בהקשר מסוים? במהלך התערוכות הקהל גילה מעורבות רבה וסקרנות לגבי דרך היצירה שלי, המניעים שלי וטכניקת ההדפס הייחודית שלי. אני לא מחשיבה ואינני מושפעת מדעת הקהל כמרכיב חיוני בתהליך קבלת ההחלטות שלי. אני מושפעת אך ורק מהרגשות והאינטואיציה שלי במהלך היצירה. תודה רבה לך על הזמן שלך ועל שיתוף פעולה שלך, חוה. לבסוף, היית רוצה לספר לנו על הפרויקטים העתידיים שלך? איך את רואה את העבודה שלך מתפתחת? אני ממשיכה להתנסות בשילוב טכניקות תחריט לסוגיהן אשר מגרות אותי לפיתוח היצירתיות. לפעמים אני מושפעת מעבודות של אחרים, מהטבע ומהתרבויות הזרות שבהן אני נתקלת במהלך חיי. העתיד של העבודה שלי הוא לא ברור ומפתיע גם לי. אני אף פעם לא יודעת לאן ייקחו אותי הרגשות שלי. זו הפתעה גדולה לי ולצופים.
מהסביבה או מניסיוני האישי, תוך פירוקם והרכבתם מבודדים מסביבתם הטבעית, כדי להפוך אותם לכמעט מופשטים. בהמשך, דרך חיבור לרגשות הפנימיים שלי, אני חורטת את האלמנטים על לוח המתכת בליווי קווים וכתמים אקספרסיביים בטכניקות התחריט הקיימות. היבט מכריע בעבודותיך הוא המתח העדין בין אינטואיציה למידע חושי: כוחה של אמנות חזותית הוא עצום, אבל התפקיד של נטיית הצופה וגישתו חיוניים לא פחות. גופנו ומחשבתנו צריכים להשתתף באופן פעיל בחוויה של ההתבוננות ביצירת אמנות, היא דורשת תשומת לב מוחלטת וסוג מסוים של מאמץ - זו כמעט מחויבות. מה את חושבת על תפקיד הצופה? תפקיד הצופה להתבונן ביצירה ולנסות "להרגיש" אותה ולאו דווקא לנסות "להבין" אותה. היצירה משאירה מקום לדמיונו של הצופה להשלים את היצירה לכדי דימוי משלו. צופה בעל רגישות ומעורבות אומנותית, המבין את שפת האומנות, יחווה את היצירה ביתר שאת. צופה המעוניין לחוות במלואה את חוויית הצפייה מוטב לו ללמוד על האומן, עבודותיו, והרקע האומנותי שלו. השתתפות בשיח גלריה אל מול העבודות המוצגות תתרום גם היא להנאה ולהבנת היצירות. לעבודות שלך יש על פני השטח, יופי מושך: בעת ובעונה אחת הן מערערות על הפרמטרים התפיסתיים של הצופים דבר המצביע על הבלתי נראה, תוך הקמת ערוץ תקשורת בין המודע לתת מודע: אמנים מעוניינים תמיד להיווכח מה נמצא מתחת לפני השטח: אולי אחד התפקידים של אמן יכול להיות לחשוף צדדים בלתי צפויים של הטבע, במיוחד של הטבע הפנימי שלנו... מה דעתך על זה? בפרט, האם את חושבת שהעבודות שלך יכולות לגרום לתהליך התבוננות עצמית אצל הצופים? העבודות שלי מציגות נקודת מבט אישית על הטבע. אני מנסה ליצור דרמטיזציה מהדברים הפשוטים הבנאליים וה"יפים" (פרחים, ציפורים) לעורר מחשבה וספקות בקשר למושג "יופי", לעורר בצופה מחשבה שהטבע אינו מובן מאליו וגם לא נראה אותו דבר בעיני כולם. התבוננות כזו יכולה להוביל את הצופה להבנת ההבדלים בין אנשים ולהיות סובלני יותר לזולת ולסביבה. עבור אמנים רבים מעשה היצירה, התהליך, נשאר בקדמת העבודה: אבל כפי שאמר פעם האמן גרהרד ריכטר, "זה תמיד רק עניין של ראייה. המעשה הפיזי הוא בלתי נמנע". מה דעתך על זה? בפרט, איך יצירת האמנות יכולה לשקף את הקשר האנושי בין היוצר לבין העבודה? הפלטה הבתולית יוצרת אצלי חבלי לידה. לאורך יצירת
7
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease