מידע העיר

שירי גורמן חברת כפר רופין 5- אמא ל

מנהלת מכינת העמ"ק מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית.

פרשת השבוע

054-5423281 | שירי גורמן

פרשת תצוה כָּרֹן לִפְנֵי-ה', תָּמִיד" (שמות כח, כט) מוכיח כי כדי להיות כהן גדול, חייב היה אהרן להגיע אל הקודש כשהוא זוכר שהוא נציגם של כל בני ישראל, לא של שבטים מסויימים. מסתבר עם השנים, שמי שצריכים לזכור זאת הם גם אנחנו, לזכור ולהבין את הנזק שגורמים השיח המפלג, ההדרה,

בזכות התיקון שמשה ואהרון לד, ט). עשו – נושבת בעם רוח של חיבור בין השבטים והאחים, חיבור שמאפשר לקבל תורה, שמאפשר לבנות משכן, ואל נקודת החיבור הזו, ואל רוח הח־ כמה שמשה היה מלא בה ואנו מבק־ שים שתדבק בנו – נישא את עינינו. השבוע בז' באדר צויין יום פטירתו

פרשת "תצווה" היא הפרשה שבה משה מצווה לקדש את אחיו ואת בני אחיו בתור כהנים לעם ישראל. קריאת הפסוקים מאד מרגשת כי אנחנו זוכרים היטב את מערכות היח־ סים בין אחים שהתקיימו בעבר במש־ פחתו של אברהם. יחסים של תחרות, קנאה, שנאה אפילו, של מאבק כוח

של משה, שהיה כלכך גדול, שיכול היה להצמיח אחרים לידו. השבת היא גם שבת "זכור". בכל שנה בשבת שלפני פורים אנו קוראים את הפ־ סוקים מספר דברים שמח־ ברים את הזמנים – בין אז "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה להיום: לְך עֲמָלֵק בַּדֶּרֶך בְּצֵאתְכֶם ַמִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְך בַּדֶּרֶך וַיְזַנֵּב בְּך כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַח־ רֶיך וְא ַתָּה עָיֵף וְיָגֵע וְל ֹא יָרֵא אֱ-לֹקִים (דברים כה, יז).

והנה ראו את הפלא הזה – בין משה לאהרן כל האיבה הזו לא קיימת. ההפך הוא הנכון: "וְעָשִׂית בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כח, ב).

אי אפשר שלא להזכר בכ־ תונת הפסים של יוסף, בגד מיוחד שגרר את המשפחה לפרשה כואבת ועצובה והנה כאן לא רק שהבגד המיוחד לא גורר את שנאת משה, אלא שמשה הוא זה שאחראי על הכנת הבגדים עצמה. כמה ענווה, כמה שליחות, כמה מסירות לעם ישראל יש במשה. בגדי הכהונה מספרים לנו דבר גדול על עצמנו – כוחנו באחדותנו. כמה נדושות המילים האלו הפכו היום נכון? הכהן שהינו החוליה המחברת בין העם לבין המשכן והקב"ה נושא 12 על לוח ליבו ועל כתפיו את השבטים שמרכיבים את 12 , האחים עם ישראל. אף אחד לא נגרע משם, לכולם יש מקום, וחשיבות, וכולם ביחד מאפשרים כאחד את החיבור והקשר עם הקב"ה. "וְנָשָׂא אַהֲרֹן ְׁהפסוק היפייפיה – אֶת-שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשִ־ פָּט, עַל-לִבּוֹ--בְּבֹאו אֶל-הַקֹּדֶשׁ: לְז־

אל לנו להתעייף מהמשימה, לבנות מקום שבו יש מקום לכל חלקינו, לכל אחינו ואחיותנו. העמלק והס־ פק פוגשים אותנו כשאנחנו בלי כוונה ובלי כיוון, כשאנחנו נותנים למקרה לקבוע מה יהיה – "אשר קרך בדרך". השבת נזכור לא רק למחות את העמלק, אלא להתרחק מהעייפות והפקפוק – לשים כוונה ומטרה ברורות וללכת לעברן בכל "וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹך הכוח. מה המטרה? ב ְּנֵי יִש ְׂרָאֵל; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵא-ל ֹהִים" לא יוכל ה' לשכון (שמות כט, מה). במקום של ריב ומדון. המטרה שלנו ללמוד ממשה ואהרן. שבת שלום ובשורות טובות!

ההוקעה של קבוצה מסויימת מתוך עם ישראל. הקב"ה מורה למשה למצוא אנשים מיוחדים להכנת בגדי הכהונה – "וְא ַת ָּה, ת ְּדַב ֵּר אֶל-כ ָּל-חַכְמֵי-לֵב, אֲש ֶׁר מִלֵּאתִיו, רוּח חָכְמָה; וְעָש ׂו אֶת-בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ--לְכַהֲנוֹ-לִי" (שמות מה היא אותה רוח חכמה שה' כח, ג). ממלא ומזרים אל אותם אנשים? כפי שאהרן נשא את בני ישראל כולם על לוח ליבו, כך גם חכמי הלב שתופרים את הבגדים צריכים להיות אנשים שיש בהם אהבת ישראל. צמד המי־ לים רוח חכמה נאמר גם על יהושוע "וִיהוֹשֻׁע בִּן-נוּן מָלֵא רוּח חָכְמָה – כִּי-סָמַך מֹש ֶׁה אֶת-יָדָיו עָלָיו" (דברים

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online