אירועים יומן
והמשפחה לא ראתה? “אמא שלי הייתה מסתכלת, אבל לא הייתה אומרת לי יותר מידי. הגעתי למצב של יכולתי קילו. הייתי בין 20 לקום מהמיטה. הגעתי עד חיים למוות” שלה, 20 ואז זה החמיר עבורה. יום ההולדת ה- היה קו תחילת המשבר עבורה. “זה היה בינואר שנה שעברה. חגגתי לבד בלי חברים בלי כלום. נכנסתי לדיכאון, לא אכלתי ובקושי שתיתי”. מכאן הדרך לאשפוז הייתה קצרה. אשפוז שבה לא רק שניצלו חייה, אלא שהיא הבינה שהיא צריכה לדאוג שגם אחרות ואחרים, לא יעברו את מה שהיא עברה, ואם הם כבר שם, לתת להם את הכח לצאת מזה. שילת: “אשפזו אותי שבועיים לאחר יום כשאיבדתי את ההכרה בבית, 20 ההולדת ה- נפלתי על הראש ופתחתי אותו. אבא שלי מצא אותי מעולפת והתעוררתי בבית החולים”. ומה קרה אז? ימים הגעתי לבית החולים תל השומר 3 “אחרי לטיפול מיוחד. הייתי מחוברת למוניטור. הלב חודשים, 3 שלי כמעט הפסיק לפעום. הייתי שם שבחודשיים הראשונים מהם הייתי מרותקת למיטה ואוכלת דרך זונדה”. שם בבית החולים כשהיא מתאוששת, היא התיישבה עם מעט הכוחות שיש לה לכתוב פוסט ששינה את חייה. את עיקרו נביא בפניכם. פוסט “בועט” ולא פשוט. . היום ולא אכפת לי ולא 21 “אני שילת בת מעניין אותי משום עוקב שירד לי. אני רוצה לשים לסיפור הזה סוף ולהגיד שאני מתמודדת עם הפרעות אכילה. אולי זאת לא פעם ראשונה ואחרונה שאתם רואים פוסט שכזה, אבל זאת שנה שלישית שאני חוגגת יום הולדת שלי שבה בעצם אין חגיגה. שנה שלישית שאני יושבת בבית וחוגגת לבד בלי מתנות לקבל, או שיודעים שבכלל זה יום ההולדת שלי, וזה פשוט בשבילי יום רגיל בלי יציאות ובלי חברים שכבר אין לי, ולא מתביישת לומר זאת. גם בלי בילויים, ובעצם מתבודדת בבית.. זו שנה שלישית שלא ראיתי ולא הייתי במסעדה או בבר, או סתם במסיבה כמו שילדים בגילי נוהגים לעשות. בלי חיי חברה כמו שהייתי פעם. אני מחכה ליום ההולדת שלי בינואר ומקווה שהפעם אני אחגוג עם חברים רבים
שילת בזמן האשפוז בבית החולים
המצב הזה הכניס אותי לבלגן הזה וגרם לי רק להתעסק בספורט ובאוכל שגרם לי לא לרצות לאכול ולאהוב את עצמי. פשוט חיי היום יום שלי, בלי שגרה, בלי עבודה, בלי יציאות ובלי טיפולים, כי יש לנו מדינה חרא שפשוט לא מוכנה לטפל ולעזור לי. אף אחד, לא מוכן לטפל בי או לקבל אותי לאשפוז, וכמה שחיכיתי והמתנתי, שום דבר לא עזר. לדעתי זו בושה, ואני והמשפחה שלי כבר מיואשים, ואני פשוט מרגישה שאני נתקעת על כל יום, ומתפללת לאלוהים שישלח לי את החיים שלי בחזרה. אני רוצה לחזור לחיים נורמליים, זאת המשאלה שלי והבקשה שלי ליום הולדת הזאת. בגלל זה אני פונה למי שמכיר, שהכיר, או שלא מכיר. הייתי רוצה שיכירו אותי בחזרה שידעו מי אני, עם מה אני מתמודדת, שישימו לב אליי סוף סוף, שיפסיקו להתעלם ממני, שכירו אותי, יבינו אותי ויעזרו לי. בסך הכל אני רוצה להיות כמותכם, כמו שילדה בגילי נוהגת לעשות, עם חברים, עם אנשים, לצאת ליהנות ולבלות. משהו שלא עשיתי כבר שלוש שנים ויותר, עם חיים נורמליים טובים ומאושרים" שילת: “בזכות הפוסט הזה יצאתי מזה. כי פנו אליי. אנשים הציעו לי לצאת איתם וגם יצאתי. התחלתי לאכול ולא להיות בדיכאון”. כמה שקלת כשיצאת מבית החולים? ק”ג, שיצאתי מבית 20 “נכנסתי שאני שוקלת ק”ג”. 42 והיום אני שוקלת 36 החולים שקלתי הסיפור שלך העביר מסר חשוב לרבות ורבים. “הרבה פנו אליי. הרבה בנות שאמרו שהסיפור שלי השראה ובזכותי הן מתחילות לאכול, ולא
בדיכאון. אני מרגישה טוב מזה. עושה לי טוב שאני עוזרת לאחרים”.
למזלך יש סוף טוב לסיפור שלך “ממצב כמעט מוות, אני חוגגת את החיים. אני מחכה ליום ההולדת שלי בינואר ומקווה שהפעם אני אחגוג עם חברים רבים”.
20 “לא היה לי כלום”. שילת עם קילוגרמים פחות
23
918 גיליון 07.10.22
www.ashdodonline.co.il
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online