הגדה של פלדה:
עבור שהם מנחם ז"ל (הנהג) ושלו־ מי שרם ז"ל (התותחן), היה זה ליל הסדר האחרון. השניים נפלו בקרב , יחד עם יולי פקטור 2025 ביולי 14- ב ז"ל, שהחליף בתפקיד הטען את יהודה מרגל. מפקד הטנק, אסף סנדר, נפצע באותו אירוע אנושות ובנס השתקם; לפני כשבוע התחתן עם בחירת לבו, ולחופה הגיעו בני המשפחות של שהם ושלומי. כעת, יהודה מרגל, שהשתחרר שבו־ עות ספורים לפני האסון, מנציח את הרגעים המרגשים של חבריו לצוות – לא ברגעי האש, אלא ברגעי הקודש. "לא ויתרנו על הערב הזה" "לפני הכניסה לעזה היו לנו רק שלו־ שה בקבוקי יין קטנים ומצות יבשות", משחזר יהודה. "חשבנו שזה יהיה סדר סמלי בלבד, אבל בשבת שלפני החג הגיע משלוח חגיגי ובשפע: מצות שמורות, חרוסת ומיץ ענבים אמיתי. זה רומם אותנו מאוד. ידענו שאנח־ נו בלחימה ולא יהיה זמן לקרוא הכל מהתחלה ועד הסוף, אבל החלטנו שלא נמסמס את הערב הזה". הסדר התחיל מאוחר, סביב השעה , בעיצומה של פעילות מבצעית 22:00 אינטנסיבית. "היינו בתוך התקפה שהתגלגלה לאורך כל הלילה", מספר יהודה. "המצב התייצב לרגע, כל אחד דקות 20 בעמדה שלו, דרוך. היו לנו רגועות ללא תנועה, ואמרנו: מתחי־ לים". דם, אש ותמרות עשן – גרסת השריון התפילה והלחימה התמזגו לאחד. יהודה הטען מזג יין לכוסות פלסטיק והעביר לחבריו: מטה לתא הנהג של שהם ולעמדת התותחן של שלומי. בזמן שקראו בהגדה, הטנק עמד בס־ מוך למנהרה שממנה נחטף בשעתו אורון שאול ז"ל; אחת המשימות של הצוות הייתה להשמיד אותה. "פתאום אנחנו מבינים שאנחנו לא מסתכלים מהצד על סיפור יציאת מצ־ רים", אומר יהודה בהתרגשות. "אנ־ חנו חלק פעיל מהגאולה. כשהגענו ל'והיא שעמדה', ירינו פגז. כשצעק־ נו 'דם ואש ותמרות עשן', זו הייתה גרסת השריון: אש ועשן שיוצאים מה־
ליל הסדר האחרון של שהם ושלומי בטנק בעזה בזמן שעם ישראל הסב בחג הפסח אשתקד סביב שולחנות ערוכים בלבן, בתוך טנק מאובק בלב רצועת עזה נכתב פרק חדש בסיפור הגאולה. זהו סיפורו של צוות טנק אחד – אסף, שלומי, שהם ויהודה – שלחמו כבני חורין בתוך המכונה המשוריינת, בלילה שלא יישכח לעולם.
סמל שלמה שרם, סמ"ר שהם מנחם וסמל יוני פקטור ז״ל לחמו יחד, נפלו יחד:
"היינו בתוך התקפה שהתגלגלה לאורך כל הלילה. המצב פתאום אנחנו מבינים התייצב לרגע, כל אחד בעמדה שלו, דרוך. שאנחנו לא מסתכלים מהצד על סיפור יציאת מצרים, אנחנו כשהגענו ל'והיא שעמדה', ירינו פגז. חלק פעיל מהגאולה. כשצעקנו 'דם ואש ותמרות עשן', זו הייתה גרסת השריון: אש ועשן שיוצאים מהקנה שלנו לעבר האויב".
הלילה הסתיים, השמש עלתה מעל עזה, והצוות המשיך בקריאת ה"הלל" תוך כדי תנועה. "שהם כל הזמן שאל אותי: 'יהודה, נמשיך בסדר?', וענסי־ תי לו: 'כן, נמשיך'. הוא כל כך רצה לסיים את זה, לקיים ליל סדר כהלכ־ תו, גם אם בגרסה שונה". בפתק קטן ששמר קרוב ללבו, כתב שהם לעצמו: "נקדש את שמך בעולם", וכך בדיוק פעל. 14- שלושה חודשים לאחר מכן, ב , נפגע הטנק של הצוות. 2025 ביולי שהם מנחם ושלומי שרם נהרגו במ־ קום, ויחד איתם יולי פקטור. יהודה, שכבר היה באזרחות באותה עת, נותר עם הזיכרון של הלילה ההוא – לילה של גבורה, של מצות בחרוסת תחת אש, ושל צוות שהרגיש, אולי יותר מכל אחד אחר, מה זה אומר להיות עם חופשי בארצנו. ליהודה מרגל חשוב להעביר את המסר של חבריו: "הם לא סתם נלחמו. הם הבינו שהם חלק מהסיפור הגדול של עם ישראל. הם היו בני חורין עד הרגע האחרון".
קנה שלנו לעבר האויב". בן החורין האמיתי
מאת: גלית מנחם-ויצמן
למרות הצפיפות והסכנה, שרתה בטנק אווירה של התעלות. שהם מנחם ז"ל, הנהג, שיתף את חבריו עד כמה ליל הסדר הזה משמעותי עבורו – אפילו יותר מהסדרים הנוחים בבית. בכל שנה נהג שהם להקשיב לאביו, שמוליק, קורא בהגדה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". שהם היה מחובר לסי־ פור השבי המצרי של אביו הגיבור, וראה זכות להמשיך את דרכו. יותר מכל, היה גאה להיות חלק מהמאמץ לחילוץ חטופים, שכן אביו היה פעם בנעליהם. שהם לא הצטער לרגע על כך שהוא נמצא בטנק בלילה הזה; הוא הרגיש שזה המקום הנכון ביותר להיות בו. "אף אחד לא התבאס שהוא לא בבית", נזכר יהודה. "בטנק אי אפשר באמת 'להסב' בנוחות, אבל דיברנו על כך שזהו בן החורין האמיתי – מי ששומר על הארץ שלו ופועל להצלת חטופים".
משמאל לימין: שהם ושלומי ז״ל, ויהודה יבדל״א
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online