אורה שושן
עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.
לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה
מ"עבד בורח" ל"בן חורין": סוד החירות המוחלטת
הגנה, היא ה"שיבה למצרים" של דורנו. כאשר אנו פועלים מתוך הכרה בתפקידנו המוסרי, ה' נוהג עמנו במידת החסד, ומגן עלינו בנסים גלויים מול יכולות ההשמדה של האויב. זוהי המדרגה החדשה של חי־ רות ישראל: חירות של עוצמה, שליחות ואמונה. תפילה לחג החירות יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, שבז־ כות עמידתנו האיתנה ב"פי החירות" של דורנו, נזכה לראות גאולה שלמה וקרובה. אנו נושאים תפילה מעומק הלב לכל אחינו ואחיותינו השבים, שזכו לצאת מן המיצר אל החופש; יהי רצון שיזכו לר־ פואת הנפש והגוף, למציאת מנוח לכף רגלם ולשיקום מלא ושלם בחיק משפחו־ תיהם. שבורא הרפואות ירפא את פצעיהם הגלויים והנסתרים, ויהפוך את זיכרון המצור לכוח של צמיחה וחירות. ישלח ה' ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם של לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון "ה' יִשְׁמָרְך מִכָּל רָע יִשְׁמֹר בכל הגזרות. . שה' ישמור על צאתם ובואם, אֶת נַפְשֶׁךָ" יחזק את רוחם וישיבם לביתם לשלום ול־ עטרת ניצחון. ולכל פצועינו, בגוף ובנפש, אלו הנו־ שאים את צלקות המערכה בבשרם ובלבם – שלח להם רפואה שלמה ומהירה מן הש־ מיים. רפואת הנפש ורפואת הגוף. שיזכו למצוא מרגוע ומרפא, ולצמוח מתוך הש־ ברים אל חיים של חירות ושלווה. בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל. חג חירות שמח ומבורך לכל עם ישראל.
חז"ל מדגישים כי השם "פי החירות" אינו מקרי; המקום שבו חוו את המיצר הפך למקום בו קנו את חירותם. המעבר הזה דורש שינוי תודעתי: מחשיבה של נרדף לחשיבה של בן חורין העוסק בתורה ובייעודו, כפי שנאמר בפרקי אבות: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". במישור האישי, כולנו נושאים "מצ־ רים" משלנו – דפוסי התנהגות מעכבים או פגיעות מהעבר. הצעד הראשון לחי־ רות הוא אכן הבידול – היכולת לחלץ את עצמנו מהסיטואציה הקשה ולפרוש מהמציאות המדכאת. הבידול מקנה לאדם את החופש והאומץ הנפשי להפסיק להביט לאחור אל העבר. הרובד הפסיכולוגי: החירות שבמפגש עם ה"מיצר" אך התיקון המלא דורש את השלב השני: הנכונות לחזור ולעמוד מול הכאב והפ־ גיעות "פנים אל פנים". כשאדם מפסיק לברוח מהצללים שלו ומוכן להתייצב מולם, הוא ראוי לגאולה שלא מדרך הטבע. זוהי "קריעת ים סוף" פרטית – פריצת דרך ההופכת את המים הזדונים לחומה מגינה. הרובד הלאומי: מיגור הרשעה כייעוד עם ישראל אינו יכול להסתפק רק בשח־ רורו שלו. כעם המאמין בחובת מיגור הר־ שעה מהעולם, עלינו לרומם את העולם כולו למקום של צמיחה ואמונה. בשיבתם למצרים, בני ישראל לא רק הצילו את עצמם, אלא לקחו אחריות על העולם לשחררו מרשות הרשעה. כך גם בימינו. ההתייצבות של מדי־ נת ישראל מול ציר הרשע האיראני – מקור הרשע העולמי – בדרך של התק־ פה והתייצבות חזיתית ולא רק כפעולת
ממצרים ועד ימינו חג הפסח מכונה "זמן חירותנו", אך עיון מעמיק בפסוקי התורה מגלה שהחירות אינה רגע חד-פעמי של יציאה פיזית, אלא תהליך רוחני ונפשי מורכב. שיאו של התהליך אינו מתרחש בליל הסדר, אלא דווקא בנקודה תמוהה לכאורה "וְיָשׁוּבו וְיַחֲנו לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת" במסע: (שמות יד, ב). בציווי זה טמון המפתח להבנת ההבדל שבין "חופש" לבין "חירות", הבדל המה־ דהד מעומק הנפש הפרטית ועד לאסטרט־ גיה הלאומית של עם ישראל במאבקו מול כוחות הרשע בימינו. כאשר בני ישראל בורחו מפני פרעה, היצר האנושי הבריא דוחף אותם להתרחק ככל האפשר מנוגשיהם. והנה, ה' מצווה אותם לבצע פניית פרסה – לשוב לכיוון מצרים ולחנות דווקא ב"פי החירות". מב־ חינה טקטית, זה נראה כהתאבדות; מבחי־ נה פסיכולוגית, זהו ניסיון אמונה אדיר. עם ישראל לא פקפק בצו האלוקי ושב אל מקום הסכנה, ובדיוק בנקודת הציון הזו טמון הרמז למדרגה הבאה שעליהם לעלות: ממדרגת "בורח" למדרגת "יוצא ממצרים". הפרדוקס של פי החירות: לעמוד מול הפחד התייצבות זו מלמדת שחירות אמיתית אינה מושגת בבריחה. אדם שבורח מכאב או ממשעבד נותר בתוכו "עבד בורח", שכן פחדו עדיין מנהל אותו. כפי שמציין הספורנו: "וישע ה' ביום ההוא את ישראל – במיתת המסתוללים בם לשעבדם נשארו הם בני חורין, כי עד עת מותם היו ישראל כעבדים בורחים". הגאולה הושלמה רק בים סוף, כשהוסר פחד המשעבד מהלב והם זכו להנהגה שמחוץ לדרך הטבע.
ליצירת קשר: mishpaha@hiburimbs.org - אורה. 052-7710448 | 055-9114672
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online