עיתון "האומה" | גיליון 43

להופיע בישראל. אחד הדוברים המובילים של התנועה הוא סולן להקת "פינק פלויד", רוג'ר ווטרס, שרותם את שמו ותורם רבות למאמצי החרם התרבותי על ישראל. קשריו הענפים מסייעים לו כדי להשפיע על אומנים שונים שלא להופיע בישראל, ביניהם הכימקל בראדרס, בון ג'ובי, רובי וויליאמס, הרולינג סטונז, ניל יאנג ונוספים. בזה אחר זה הוא מהפנט אותם, כמו צלילי המוזיקה הפסיכדלית שלו. בחלק מהמקרים מצליח לו

רויטרס רויטר

וה- 14- רות', מפרט בספרו: "במאות ה אלפי יהודים התנצרו, בעיקר מרצונם 15 החופשי ולא כתוצאה של לחץ. 'הנוצרים החדשים' עוררו בכך עוינות חריפה נגדם, אשר הצטברה בסופו של דבר למלחמה. הגזענות האנטישמית גאתה, ולראשונה בהיסטוריה נקבעו מעמדות 'טוהר הדם' (הבחנה בין בעלי דם נוצרי טהור ובין אלה השייכים לנצר יהודי). לבסוף הוקמה האינקוויזיציה, רבים מן 'הנוצרים החדשים' הואשמו לשווא, ונשרפו. דווקא היהודים שהמשיכו את חייהם כיהודים ואת יחסיהם הנורמליים עם הנוצרים כמימים ימימה, להם לא קרה דבר. כלומר, כל עוד נשארו היהודים נאמנים למורשתם ולא ניסו להיטמע או להתבולל בתרבויות זרות, הם התקבלו בברכה, או לפחות הניחו להם לנפשם". אלא כשם שהיום לא מבחינים בין מדינת ישראל ליהודים בעולם, כך אז, בסופו של דבר, ניחתה 1492 המכה על כל יהודי ספרד, ובקיץ גורשו כולם עד אחד. בדומה לסוף ימי בית שני, גם בראשות האינקוויזיציה עמדו יהודים שהמירו את דתם. ידוע שסבו של תומאס דה טורקמדה, "האינקוויזיטור הגדול של ספרד", האחראי על ביצוע האינקוויזיציה ומימוש הגירוש, היה גם הוא יהודי. שואה שנייה דוגמה נוספת להיטמעות היהודים ולדחייתם התרחשה בגרמניה, לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. החל מהמאה , במקביל לרנסנס, נהנו יהודי גרמניה 16- ה משקט יחסי. הם לא קיבלו מעמד שווה או אזרחות, אך השלטונות הניחו להם לנהל את חייהם יחסית ללא הפרעות ובנפרד משאר החברה בגרמניה. על אף השקט היחסי, ברגע שנזדמן להם התחילו היהודים להתערבב ולהיטמע בתרבות הגרמנית, בדרך דומה מאוד לזו שהמיטה עליהם את האסון בספרד. כך, דווקא בגרמניה, נוסדה היהדות הרפורמית. היהודים היו 18- לקראת סוף המאה ה להוטים להפוך לחלק אינטגרלי מהחברה הנוצרית, והיו מוכנים לעשות הכול כדי להתקבל אליה: יהודי גרמניה היו מוכנים להוציא מסידור התפילה כל אזכור לכמיהה רבת השנים לחזרה למולדת, הרב ושליח הציבור החליפו את הלבוש הגלותי בסגנון גרמני מודרני, הכיפה הוקטנה עד שנעלמה, יום השבת זז ליום ראשון כדי

, ובחלק לא. BDS ולתנועת ה- מותק, היהודים התכווצו

רויטרס

׳׳היום נמצאת הצמיחה הדמוגרפית היהודית במגמה שלילית מתמשכת, אך הסיפור התחיל כאלפיים שנה קודם לכן. כשהיהודים נפגשו לראשונה עם התרבות ההלניסטית ביוון העתיקה, משפחות יהודיות רבות מיהרו להתייוון ולהמיר את דתן. השמות הפרטיים והלשונות הוחלפו, מנהגים יווניים אומצו, התורה תורגמה ליוונית, וחלה היטמעות תרבותית כוללת של היהודים בתרבות יוון. בהתאמה ננטשו ערכי האחדות והערבות ההדדית שאפיינו והגנו על עם ישראל לאורך השנים, ואומצו בהתלהבות ערכי האגואיזם והתחרות הדורסנית. טיבריוס יוליוס אלכסנדר – בנו של אחד מראשי הקהילה היהודית באלכסנדריה, שאביו תרם זהב לציפוי שערי בית המקדש – נעשה לדמות היהודי האנטישמי שסימלה את אותה התקופה. טיבריוס מונה להיות מושל פרובינציית יהודה והאזור, שבירתה ירושלים. כמו כן, הוא הפך להיות מצביא בצבא רומא, וכשפרץ מרד יהודי באלכסנדריה, הוא פיקד על דיכוי המרד באמצעות הרג המוני. תחתיו אלף מיהודי עיר מולדתו 50 הומתו בחרב אלכסנדריה. כשסיים שם הצטרף לטיטוס, המפקד העליון של צבא רומא שדיכא את המרד הגדול והחריב את בית המקדש השני, ונעשה לסגנו במצור על ירושלים.

לירושלים; יש מולדת חדשה, גרמניה. כך הפכה היהדות הרפורמית סמל למוכנות להחליף מסורת עתיקת יומין, בתמורה לשוויון אזרחי וקבלה חברתית. לאחר התבססות היהדות הרפורמית ככוח מרכזי בגרמניה, היא התפשטה למספר מדינות במערב אירופה ולארה"ב. בעוד שבגרמניה היא נאלצה כל הזמן להתגונן מפני הממסד האורתודוקסי ומהתערבות הממשלה, בארה"ב לא היה פיקוח ממשלתי על הדת, והיהודים יכלו לפעול בה כרצונם. היהדות הרפורמית אימצה את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות כדי להפוך לכוח מוביל ומשפיע בתחומי הכלכלה, הבידור, החינוך והפוליטיקה במדינה. מאז ועד היום השתלבו היהודים בכל פינה בחיים הציבוריים בארה"ב: נוכחותם בולטת מאוד בכלי התקשורת, הם קובעים את סדר היום הציבורי ומשפיעים על דעת הקהל בכל רחבי ארה"ב. גול עצמי מיהודי ארה"ב מתבוללים, 58% כיום ואם להוציא את האורתודוכסים מן הסטטיסטיקה, האחוז עולה עד למעלה . "שואה שנייה", כפי שנשמעה 70%- מ לאחרונה האמירה השנויה במחלוקת נגד נישואי התערובת. אפילו התנועה הרפורמית מאבדת מכוחה. כבר אין כמעט מצוות או מנהגים, אלא הדגש הוא בעיקר על מוסר. ומי נחשב מוסרי? אדם שומר חוק, ליברלי, דמוקרטי, פלורליסטי, פרוגרסיבי, אדם המתנגד לכל סוג של דיכוי. ואם ישראל נחשבת בעיני הדמוקרטים הלא-יהודיים כמדינה כובשת וגזענית, אז היהודים הדמוקרטים, שהם מיהודי ארה"ב, יוצאים נגד ישראל. 75% זהו הגרעין הקשה של התנועות האנטי- ישראליות בארה"ב. הדבר החמור ביותר הוא שאותם סימנים מקדימים של שואה מובלים עתה על ידי היהודים עצמם, על ידי המנהיגים היהודיים ), קול J Street בארגונים כמו ג'יי סטריט ( , BDS ), תנועת ה- JSVP יהודי לשלום (

לקראת סוף המאה היהודים היו 18- ה להוטים להפוך לחלק אינטגרלי מהחברה הנוצרית, והיו מוכנים לעשות הכול כדי להתקבל אליה: יהודי גרמניה היו מוכנים להוציא מסידור התפילה כל אזכור לכמיהה רבת השנים לחזרה למולדת הנוכחות הבולטת של יהודים בקרב בכירי שתי המפלגות עשויה לפעול לרעתם בעת צרה. היהודים תמיד היו שעיר לעזאזל, ומה קל יותר יהיה למנהיגי שתי המפלגות הגדולות מלעשות זאת בעתיד? הם יוכלו לומר, למשל, למה אנחנו רבים? מכאן היהודים הדמוקרטים מסיתים נגד טראמפ, ומכאן היועצים היהודים של טראמפ מסיתים נגד חברות הקונגרס המוסלמיות מהמפלגה הדמוקרטית. אם ניפטר מהם, ניפטר מהשנאה. ההיסטוריה חוזרת והלקח כמעט ברור. אל תתפתו לחפש פסלי בשר ודם אשמים בין השורות, הם לא נמצאים כאן. תמצאו פה קריאה לשבת יחד, לשאול שאלות מהותיות: מי אנחנו, מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים, ומתוכן לצאת לדרך משותפת שלא מונעת מתוקף פחדים ודחפים חומריים, אלא משאיפה לרוח וחזון. 13 ודומיהם. אל ליהודי ארה"ב לחשוב שרק בגלל שהם מזדהים עם מיעוטים, העם האמריקאי ינהג בהם אחרת מכפי שהגרמנים נהגו ביהודים.

לרגע אל תטעו: זו לא מערכה נגד ההתנחלויות, זו מלחמה על עצם הלגיטימיות של מדינה יהודית

טד קרוז, ויקיפדיה

תאודור "טד" דויטש, ויקיפדיה

בדומה ל"חוקי הגזע" הנאצים, ספרד של לפני האינקוויזיציה חוותה תהליך דומה. חוקר ההיסטוריה של היהודים באוניברסיטת ויסקונסין, פרופ' נורמן

שישתלב עם יום המנוחה של הנוצרים, בבתי הכנסת הוצב עוגב כנהוג בכנסיות, ברית המילה כבר לא הייתה בגדר חובה, והחשוב ביותר, נגוזה השאיפה לחזור

Made with FlippingBook - Online catalogs