עיתון "האומה" | גיליון 43

נאצי

בארץ ישראל

ארצה והקמנו את מדינת ישראל. אין ספק כי את הצעד הראשון וההיסטורי ביצענו בהצלחה לפני שבעים שנים, אלא שעדיין ניכר חוסר התאמה בין קיומנו הנוכחי על פני אדמת ישראל לבין החוסן הפנימי שלנו כעם ישראל. "בעל הסולם" כתב ב"מאמר לסיום הזוהר": "אף על פי שהקב"ה הוציא את הארץ מרשות האומות ונתן אותה לנו, עם זאת, אנו עוד לא קיבלנו אותה. אלא שבנתינה זו נתן לנו הקב"ה את ההזדמנות לגאולה. אבל כל עוד שלא באנו בזה, שום דבר לא השתנה, ואין שום הפרש בין נימוסי הארץ עתה, מכפי שהייתה עדיין על אף שהקמנו מדינה חזקה תחת ידי זרים". ועצמאית, אנו עדיין שבויים בתפיסה גלותית, שרויים בחורבן ומאוימים בכל עת להחריב את כל מה שבנינו, בשל אותה שנאת חינם. האגו התעצם עד כדי כך שאיננו מסוגלים אפילו להקשיב ולשמוע זה את זה, כי החורבן בימינו מבטא את חוסר הרצון שלנו להתקשר זה לזה. הדרך היחידה להיחלץ מן המשבר ולזכות בחיים טובים ובטוחים, היא לשנות את היחס לחברה – להחליף את השנאה והאהבה העצמית באהבת הזולת. אנחנו חיים במציאות המנוהלת על ידי מערכת הנקראת "הטבע" – ערך השווה בשורשו הרוחני בגימטרייה). הטבע היא 86( " ל"א-להים מערכת ששואפת לאיזון מתמיד ופועלת על פי חוק קבוע ואינו משתנה – חוק האהבה. או . "ואהבת לרעך כמוך" במילים יותר מדויקות: כדי לזכות באושר ובכל טוב עלינו להדק יותר את הקשרים בינינו. מתוכם נעורר כוחות חיוביים שיקרבו אותנו איש לרעהו, ויספקו "כאשר יש לנו מקורות של שפע וביטחון. בישראל אהבה ואחדות ורעות בין זה לזה, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם. ומתרחקים ("מאור על ידי זה כל הקללות והייסורים" ושמש"). בימים אלה ממש, עם סיומה של הגלות האחרונה, אנחנו עומדים לקראת "הגאולה השלמה" והאחרונה. כלומר, עומדים לזכות בחיי אושר וביטחון ובהרגשה נצחית של "חורבן הבית היה רק הכנה לבניין שלמות. השלישי, ואז תהיה גאולה שלמה, שאחריה ("פרי צדיק"). לא תהיה גלות" ימי בין המצרים יכולים להיות הימים החגיגיים והשמחים ביותר בלוח השנה העברי. במקום לשבת מכוסים בעפר עד הצוואר ולבכות על מר גורלנו, עלינו למקד את הצער אל חורבן היחסים בינינו ולהתאבל רק על כך. הוויכוחים והקרעים בין הקהילות והמגזרים בחברה הישראלית, מוכיחים כי דווקא עכשיו הסיבה לימי האבל האלה היא "ואם עתה העניין האקטואלי ביותר בעבורנו. אין אנו באחדות ויש שנאת חינם, איך יתכן ("דברים אחדים"). שיבנה בית המקדש?!" "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, הרי (ירושלמי). כאילו נחרב בימיו" לכן עלינו להכיר בטבע האגואיסטי שלנו, שמניע אותנו לנהוג באכזריות כלפי הזולת, לראות כיצד הוא מרחיק אותנו זה מזה, ולדרוש להתחבר ולהשלים את הפערים "נצטווינו בינינו באהבה. כי בסופו של דבר, בכל דור ודור לחזק בינינו את האחדות" ("ספר התודעה"). או כמו שכתב הרב קוק: "ואם נחרבנו על ידי שנאת חינם, נשוב . להיבנות על ידי אהבת חינם" הצד המואר של החורבן

סיפור על חלון הזדמנויות היסטורי שבו הגרמנים תמכו ביהודים, רגע לפני שהחיובי הפך לשלילי

אסף אוחיון . שנאת החינם כבר לא מתעוררת 2019 ערב תשעה באב בינינו בלבד אלא גם כלפינו. העולם שונא אותנו בקול רם בלי להתבייש. דו"ח האנטישמיות השנתי רושם שיאים שלא היו כמותם מאז השואה: עלייה חדה של שבעים אחוזים בתקיפות אנטישמיות בגרמניה, וביתר המדינות הגרף הולך ומזנק, דבר שמעורר ספק לגבי עצם המשך הקיום היהודי בחלקים רבים בעולם. כאן המקום לספר סיפור נוסף. ייתכן שחלק מאיתנו שמע או מכיר את הסיפור, ייתכן שחלק יקרא אותו לראשונה, אבל כדאי להטות אוזן לנקודת הזמן ההיסטורית הזו. יעד אטרקטיבי , כשעלתה המפלגה הנאצית לשלטון, 1933 בשנת כחודשיים לאחר מינויו של היטלר לקנצלר הרייך הגרמני, כיהן לאופולד פון מילדנשטיין כראש המחלקה היהודית בשירות הביטחון של המפלגה הנאצית. הברון מילדנשטיין ראה ברעיון הציוני פתרון לבעיה היהודית. הוא ניסה בכל כוחו לחזק את הגופים הציוניים בגרמניה ולהחליש את הגופים שקראו להתבוללות היהודים בתוך גרמניה. כדי לדרבן את יהודי גרמניה להגר לארץ ישראל המנדטורית ובכך להפוך את גרמניה "נקייה מיהודים", פנה ד"ר קוּרט ר, משפטן ושופט יהודי-גרמני ששימש ציר התנועה ֶ טוּכל הציונית בגרמניה, לברון מילדנשטיין, והזמין אותו לביקור בארץ ישראל. המטרה: לכתוב את רשמיו מהביקור בארץ הציונית המתהווה, להציג אותה בעיתונות הגרמנית כיעד אטרקטיבי ליהודים ובכך לעודד עלייה. באביב של אותה שנה נסעו מילדנשטיין וטוכלר עם נשותיהם למשך חודש ימים לפלשתינה. הביקור היה כה מוצלח שהוא נמשך שישה חודשים וכאמור הסתכם בסדרת כתבות מחמיאות בשם "נאצי נוסע לפלשתינה", שהתפרסמו בביטאון הנאצי "ההתקפה", שערך יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי. השאלה היהודית מילדנשטיין כתב באהדה על הישגי החלוצים והמתיישבים היהודים, שיצרו לדבריו סוג חדש של יהודי. הוא תיאר יהודים חורשים אדמות, מייבשים ביצות ומגשימים את הרעיון הציוני, ושיבח את הציונות כתנועה שמביאה תועלת גדולה ליהודים ולעולם, משום שמולדת יהודית בפלשתינה היא לדבריו דרך אפשרית לרפא את הפצע דורות: "השאלה היהודית". העולמי הקיים מזה מילדנשטיין התאהב בישראל. הוא סייר בה לאורכה ולרוחבה, והפך לתומך נלהב בציונות, עד שאפילו החל ללמוד עברית. יש שמספרים כי במשרדו במטה הגסטפו אפשר היה לשמוע ניגונים מזמרת הארץ, כמו "שיר העמק" הידוע. בעקבות פעילות פרו-ציונית זו, וכמזכרת לשיתוף הפעולה שהתקיים בין המפלגה הנאצית להתאחדות ציוני גרמניה, הנפיק העיתון מטבע שבצידו האחד מגן דוד וסביבו הכיתוב "נאצי נוסע לפלשתינה", ומצידו השני צלב קרס ושם העיתון. המטבע ניתן במתנה למנויים החדשים לביטאון הנאצי.

מעלות 180 תפנית של היום אולי קצת קשה להבין זאת, אבל בראשית תקופת השלטון הנאצי בגרמניה, הרבה לפני שמישהו יכול היה להעלות על דעתו את הזוועות שיעשה העם הגרמני, הגרמנים ניסו בכל כוחם להעלות יהודים לארץ, כולל תמיכה כלכלית. הם בנו ארגון כלכלי מיוחד שיעזור ליהודי גרמניה לעלות מבלי להפסיד פרוטה, כדי שתהיה להם את כל הנוחיות כאן בישראל, ממש כמו שהייתה להם בגרמניה. בשובו לגרמניה המשיך מילדנשטיין בפעילותו בנושא, כנציג הרייך. הוא 19- ואף השתתף בקונגרס הציוני ה שלח אותו 1937 גייס לשורותיו את אדולף אייכמן ובשנת לפלשתינה, לבדוק האם היא כבר מתאימה לקלוט את היהודים. אבל למרות הכול, היהודים מגרמניה עלו לארץ במספרים קטנים מאוד. מילדנשטיין נכשל במשימתו. כתוצאה מכישלון הפרויקט העבירו את מילדנשטיין מתפקידו. שנתיים אחר כך התמנה לתפקיד סגנו, אדולף אייכמן, אשר הנהיג מדיניות הפוכה לחלוטין שהביאה לביצועה בפועל של תוכנית הפתרון הסופי להשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה ובמהלך השואה. את הסוף המר כולנו יודעים. שואה באמריקה מצב היהודים באמריקה היום לא שונה ממצב היהודים באותם הזמנים שבהם ניסה הרייך לתמוך בבניין הארץ. טראמפ תומך כביכול באינטרס הישראלי-יהודי ומנסה להחליש את הגופים המתנגדים בקרב היהודים, אבל הוא לא יעמוד עוד הרבה זמן בפרץ. האנטישמיות מתפרצת באכזריות כמעט בכל אזור בעולם ואנחנו מתמהמהים מאוד להבין את חומרת המצב. בית לאומי לעם היהודי הוא בבחינת מקלט ותו לא. אחרי הכול, מוטל עלינו להתחיל לממש את תפקידנו ההיסטורי כלפי העולם – להקים חברה אינטגרלית למופת שפועלת באחדות ובערבות הדדית, חברה שתהיה מגדלור לעולם, "אור לגויים". גדולי ישראל, ביניהם מקובלים ואנשי רוח רבים, כתבו רבות על כוח החיבור כפתרון ל"בעיה היהודית". הרב קוק, לדוגמה כותב: "בניין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בניין האומה הישראלית. בניין האומה והתגלות רוחה הוא עניין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בניין העולם המתפורר ומצפה לכוח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל" ("אורות", עמ' ט"ז). תקופת החסד שניתנה לנו, כדי להתחיל לתפקד כמו עם ולהשפיע על בניין העולם, הולכת ואוזלת.

9

Made with FlippingBook - Online catalogs