גיליון 941

אירועים יומן

את סיפור חייו של אריה, מילדותו במרוקו, דרך העלייה לארץ ישראל ופעילותו הציונית, ועד תפקידיו הציבוריים, בהם כהונתו כראש העיר אשדוד בין השנים . 1983-1989 לצד סיפוריו המרתקים והעשייה המבורכת שלו לאורך השנים, הוא גם פורס את משנתו החברתית – חינוכית באשר לדמותה של החברה הישראלית בת ימינו על כל המחלוקות והשסעים שבה, והשקפתו על עירנו אשדוד "כעיר ישראלית ים תיכונית ורב גונית", כפי שאנו רואים בה ופועלים לחזק את זהותה. אריה ידידי, הוא איש רב פעלים, שתרומתו לעירנו אשדוד ולמדינת ישראל היא גדולה ורבה. אין לי ספק כי ניסיון חייו העשיר, עשייתו הברוכה, מחקריו ותובנותיו ראויים ללמידה ומהווים נכס יקר לעירנו אשדוד ולמדינת ישראל כולה. מאחל לאריה היקר, בשמכם תושבי העיר היקרים, בריאות ואריכות ימים והמשך עשיה ציבורית ברוכה". אז אם יש מישהו שמכיר את העיר, אז והיום, הוא ד"ר אריה אזולאי, לכן ביקשנו לדעת ממנו מה הוא אומר על אשדוד של היום. ד"ר אזולאי: "אני בהחלט מאוד מרוצה ממערכת החינוך באשדוד. גם צבי צילקר ז"ל וגם יחיאל לסרי המשיכו לשים את החינוך בעיר במרכז. אני חושב שאשדוד היא עיר יפה שנעים לחיות בה. היא עיר ים תיכונית, רב גונית, ובהחלט התפתחה לעיר מרכזית בישראל. כיום היא עיר גדולה שמונה מעל אלף איש. דרך אגב הסיסמא 250 הייתה 1983 שלי בבחירות ב- – "אשדוד עיר גדולה". החזון הצליח.. אנחנו גם עיר שקולטת 99 עולים. באשדוד יש נציגים של קהילות. כמו שאמר עמוס עוז – "ביקרתי באשדוד, היא עיר כמידת אדם". התבקשתי על ידי צבי צילקר להקים את תיכון מקיף ג'. ניהלתי אותו עשור

תספר "הייתי שליח הסוכנות היהודית , ואז ביקשו 25 בארגנטינה כשהייתי בן ממני בארץ לעזור למישהו שצריך לבוא והוא לא יודע ספרדית. נפגשתי עם אדם, שלאחר מכן הבנתי שהיה איסר הראל, ראש המוסד, ולוויתי אותו. הראיתי לו את העיר. עשינו תרגילים מיוחדים כאלה יחד, כמו הליכה לרחוב הראשי של בואנוס איירס, ברחוב קורינטס, ששם יש בתי קפה אחד על יד השני, והוא אמר לי בוא נשחק משחק, אתה תשב בצד אחד ואני בצד השני, וכל שעה נחליף ובשעה מסוימת תראה אם מצאתי אותי. אני חשבתי שהוא משחק, הוא למעשה הכין את התפיסה של אייכמן". מרתק "ביום תפיסת אייכמן הוא אמר לי בוא נחזור על התרגיל הזה. הוא ביקש ממני שאעמיד ספר עם כריכה של רקדנית בלט, וכך אם מישהו ירצה אותי הוא יידע מי אני. הוא אמר לי לא יקרה כלום, 10 שאם עד השעה גאה בדרכו. ספרו של אריה אזולאי

שאלך לנספח הצבאי, דוד נבו, ואגיד לו ש"המכונה תוקנה", וכך עשיתי. כך הודיעו לבן גוריון שאייכמן נתפס". וידעת שזה אייכמן? "אחרי איסר הגיעו אנשים נוספים. הם קנו שמיכות צבאיות ולא הבנתי למה. בסוף הסתבר שהם קנו אותם לאטום את החדר שאייכמן היה בו". אז מתי ידעת? "כשבן גוריון הודיע בכנסת. אז נפל לי האסימון, בעקבות זאת לא חידשו לשליחים את הוויזה בארגנטינה, וחזרתי לארץ. אבל יש עוד משהו". מה? "איסר הראל ביקש ממני לעשות עוד תצפית לפני תפיסת אייכמן, על בית נוסף בבואנוס איירס. הוא ביקש ממני שאתצפת על בית בשכונת "אוליבוס", ולא ידעתי שאני צופה על הבית של ד"ר מנגלה, אבל הסתבר שפספסנו אותו לצערנו ביום וחצי".

כאיש חינוך, מה אתה אומר על המצב בארץ? "אני כותב על כך. אני חושב שנה יכול להיות וויכוח 75 שאחרי על מהות החברה הישראלית, על מערכת המשפט, הכיבוש, שתי מדינות, אבל הוויכוח שמתפתח היום הוא בהחלט פוגע ברגשות של ציונים ותיקים. כאילו אין בעיות אחרות כמו יוקר מחייה וביטחון. אני בין אלו שתומכים רבות בגיבוש חוקה למדינה. בשבילי החוקה היא מגילת העצמאות שמבטאת נאמנה את המדינה היהודית והדמוקרטית, שמבוססת על ערכי הנביאים. ערכים של יהודי מרוקו, של סובלנות ופתיחות. אני חושב שייסדנו מדינה יהודית כדי לצאת מהגולה ולהיות מאוחדים, ולא בכדי להעביר אליו את הגולה". שאלה אחרונה, רק בנינו, עזרת באמת לתפוס את הפושע הנאצי אייכמן? "כן. בלי שידעתי בכלל".

10

941 גיליון 24.03.23

www.ashdodonline.co.il

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online