ישראלית | עיתון נשים חברתי | אוגוסט 2019

3

2

קול קוראת

ימים אחרונים של חופשת הקיץ, וכולנו ציפייה שהשנה החדשה תביא עימה רוחות של שינוי ותקווה. עוד רגע נחזור לחיי היומיום המוכרים, נשים בבוקר את הילד בגן או בבית הספר, נשתה כוס קפה בעבודה, ניקח אוויר ונירגע. עוד רגע ונשקע חזרה בשגרת החיים, נתכרבל בשמיכה של אדישות ונמשוך אותה עד מעל לראשינו, שתכסה את העיניים ולא נצטרך עוד לראות את כל מה שלא נוח לנו. ככה אנחנו, פוקחות עיניים ומתעוררות לרגע ממבזק חדשות מזעזע. צועקות, מטקבקות, בוכות ומוחות, ואחר כך שוב עוצמות את העיניים עד הפעם הבאה. לא כי לא אכפת לנו, בדיוק ההפך, כי אכפת לנו, והלב שלנו נשבר לרסיסים מכל פעוט שחווה התעללות, מאדם חף מפשע שנדקר למוות, מילדה שנאנסת באכזריות, אבל כשהצדק לא יוצא לאור ואין שום פתרון באופק שימנע את האסון הבא, רק חוסר אונים משווע, לא נותר לנו אלא לעצום עיניים, שאולי קצת פחות יכאב. כמה שלא ננסה לחזור לשגרה, הדאגה נוקשת על דלתות ביתנו ולא נותנת לנו להמשיך כרגיל בחיינו כאילו כלום לא קרה. כי הנה זה קרה שם, וזה עלול לקרות גם כאן. וכשזה יגיע לכאן, כבר יהיה מאוחר מדי. אז אנחנו לא רוצות לחכות, אנחנו לא רוצות לעמוד מנגד, להירדם בשמירה, להתפשר או להסכים עם המצב בישראל. אלה החיים שלנו, הילדים שלנו, המדינה שלנו, הבית שלנו. אין לנו מקום אחר. אנחנו רוצות לפקוח עיניים, כולנו יחד, ולהתמודד עם המציאות, גם כשהיא בלתי נעימה, כי יחד יש לנו את הכוח להתעורר וגם להתגבר על כל בעיה. הגיליון הזה הוא קול קורא לשינוי! אנחנו ב"ישראלית" קוראות להעלות את המודעות למציאות המדאיגה הזאת שכולנו חלק ממנה, קוראות לעורר שיח, לשתף ולתת במה אחת לרעיונות ולהצעות להבראת החברה בכל התחומים. אנחנו בטוחותשמתוך חשיבה משותפת יגיעו פתרונות משמעותיים, כאלה שיחזירו את האיזון והשפיות אלינו, ולכולם. עצם השיתוף מחולל שינוי. אנחנו מחכותלךשתשמיעי אתהקולהמיוחדשלך, כי מהקולהאחדשל כולנו תגיעהתקווה והביטחון לבית שלנו. כנסי לדפי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו – "ישראלית", תעקבי, תגיבי, תשתפי, תכתבי – יחד נסתכל למציאות בעיניים ונעשה שיהיה פה טוב יותר.

4 5 7 8

אז מה קרה לנו שצריך לחוקק חוקים של הברור מאליו, "חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע"? גננת: הדור הבא כשנפגשתי עם ביבי לא הספקתי לקחת נשימה כשראש הממשלה פנה אליי ושאל: "ואם תדאגי לאחרים, מי ידאג לך?" מה שלא לומדים בבית הספר על כל אחד מאיתנו לחוש שהוא האחראי הבלעדי על קן הגוזלים, שלא ייפול, שלא יינזק

israelit.org. il

קרובים קרובים לא מלמדים אנשים לאלף את הכעס. הוא מתפרץ לנו בבליל של צעקות, האשמות ואיומים

11

מבית ״קבלה לעם״ | ישראלית - עיתון נשים חברתי רחלי לייטמן-לבנת הגהה: | נסטיה וורנוביצקי, מיכל קסטליין הפקה: | טלי יחזקאלי, ניצה מזוז שיווק: | דודי אהרוני ניהול: אורי שבתאי, רמי יניב, שרון ועקנין הפקת דפוס: | PERRY-CREATIVE ענבל אטיאס, יהודה גרינברג, סטודיו עיצוב גרפי: | רוני איז׳ק שילה שריג, אירה מזור, שרה ברייטשטיין, יעל מימון, שקמה סלע איפור ושיער: | לירון לוי, הילה שור, אלין בלוצרקובסקי, אילת גבאי הפקת תמונת שער: שני סלע, יעל אינברם, נועה דותן, עמית אמסלם, טלי אמסלם, יפית מויאל, שיראל דיין, טלי גרץ, אסתר שחר, אלינה גרדב, שירה לייבוביץ', נשים לאורך העיתון: מאשה שיוביץ, לנה זיו, רוני ואוריה בועז, תהל שדמון, מאיה רמון, מאשה ודריה רזניק, כברה תזזו, ג'ודי ברקוביץ, אדל ואלה מזור נוגה זמיר, סיגל רץ, דנה נהרי, רונית שי, מורן לב, עדי חסיד, אביבה בוטביקה תודות:

הבדידות הזאת שמזדחלת עד לעצמות עוטפת את כולי, ולא בא לי להזיז אצבע אם את החיסרון הבלתי נסבל הזה אין דבר שיוכל למלא מתגעגעת הביתה

צילום:

Made with FlippingBook - Online catalogs