שירי גורמן חברת כפר רופין 5- אמא ל
מנהלת מכינת העמ"ק מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית.
פרשת השבוע
054-5423281 | שירי גורמן
פרשת תזריע מצורע
בכל ערב לאחר צאת הכוכבים היא ביטוי להכרה בהתקדמות שלנו לעבר שבועות. אנו לא סופרים לאחור, אנו סופרים קדימה, מבקשים לעלות בסולם השלבים שמקשר בין פסח לשבועות. כדי לחיות את הברית עם הקב"ה לא מספיק לעשות ברית מילה, ולא
שלנו להבדיל אותו מהחול, ולהפוך אותו ל- "מקרא קודש" כך הבחירה שלנו בשותפות עם הקב"ה דורשת מעשה, פעולה – והיא ברית המילה. וכך אנו מגיעים לסוגיית הטומאה והטהרה שקשורה במילה, בדיבור שלנו, במילים שאנו בוראים ודרכנו מגיעות לעולם.
מה בין חנוכת המשכן לברית המי־ י ¥ שתיהן מתבצעות ביום השמ לה ? ני. קראנו בשבת שעברה את פרשת "שמיני" המתארת את יום חנוכת המשכן לאחר השלמת שבעת ימי המילואים, והשבוע נקרא את פרשות "תזריע מצורע" שנפתחות בתיאור מצוות ברית המילה. האם זה מקרי שהקב"ה מצווה על שני האירועים המכוננים הללו, בחייו של אדם ובחייה של אומה להתרחש ביום השמיני? כדי להבין זאת נביט אחורה, אל ספר בראשית ואל החטא הראשון של אדם וחוה. על פי מדרש חז"ל אדם וחוה חטאו ביום שבו הם נוצרו – היום השישי, והקב"ה השהה את גזר הדין ביום אחד, ואיפשר להם לשהות בשבת בגן עדן. כשהערב הגיע ואיתו הזמן שעליהם לצאת נבהלו מהחי שיכה וקיבלו מהקב"ה את הידע איך להדליק אש. זה אומר שברגע שהיום השמיני החל (שזה במוצאי היום השביעי) בני האדם למדו איך ליצור אור. האור שמופיע ביום הראשון של הבריאה הוא אור א -לוקי, והאור שמופיע ביום השמיני – הוא אור מעשה ידי אדם. זו הסיבה שהמשכן נחנך ביום השמיני, היות והוא מעשה ידי אדם אשר בנה בית לא-לוהים. למה הקב"ה זקוק לפעולה האנוי שית הזו? זו מהותה של הברית בינו ובין עם ישראל – יש בה שותפות, הדדיות, יצירה ובריאה. כשם שהקוי דש תלוי בקריאה שלנו אותו, ביכולת
מספיק לחנוך משכן – יש לנו אחריות רבה בתוך המקומות הכי פרטיים, בבית שלנו, בדיבור שלנו עם אחרים וגם עם עצמנו. ימי ספירת העומר מזכירים לנו את הכוח שיש לנו בחלל הפה והנה רק יצאנו מחג הפסח שבו עסקנו בדיבור. המצווה של להיות ב – פה -סח. מה עוד אנו צריכים כדי להי בין את המסר? בימים הקדושים והכואבים
שאנו עוברים השבוע, ובשבוע הבא, ימים של זכרון שממשיך להדהד בנו את הזוועות שהתחוללו באדמת אירוי פה ואת המחירים ששילמנו ועוד משי למים על האדמה הזו כאן. בואו ננסה להכניס קדושה לדיבור שלנו. כבוד, הכרת הטוב, עין טובה. מחלת הצרעת כבר לא קיימת, אין מנגנון שחושף את השימוש לרעה בדיבור, בואו נחשוף לעולם את כוחו של השימוש לטובה במילים. נפיץ מילים מחזקות, נותנות תקווה ואמונה, מילים שילי כו בנתיב שסללו לנו כל הגיבורים והגיבורות שאינם איתנו, מילים שמאירות את האמת כי עם ישראל חי. שבת שלום!
פרשות "תזריע מצורע" עוסקות בין היתר גם במחלת הצרעת. תמוה מעט הדבר – מה יש בה במחלה שמצדיק הקדשה של שתי פרשות לדינים ולהי לכות הקשורות בה? הצרעת היא ביטוי של חילול המילה. של לקיחת הכלי העוצמתי שקיבלנו מהקב"ה ושימוש לרעה בו בצורה של לשון הרע. התורה מסמנת את הגבול – מי שלא שולט בלשונו – יודר החוי צה מהמחנה ויענש על כך. קיבלנו זכות עצומה שמאפשרת לנו להשתתף בעולמו של הקב"ה. גם מצוות ספירת העומר כרוכה בדיבור. הימים הרי יעברו גם אם לא נספור אותם, אולם הספירה שאנו עושים
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online