חגית נאמני
יועצת חינוכית, מנחת קבוצות וסטייליסטית טיפולית.
בגד, גוף ונפש
hagit _ neemani
050-6723886
חגית פימה נאמני
לאחוז במסורת: כפתן בשביל השמחה
מילים של פולים ירוקים. היה גם משהו עם חלב ודבש. כמעט התחלתי לשכוח. סטיילינג ומימונה תרבות זה תלבושות. הכפתן המסורתי הוא סמל. הוא הרבה מעבר לחיבור בין פיסות של בד. הכפתן מביא איתו זיכרונות חבר־ תיים או משפחתיים. הוא מסמל עבור רבים מאיתנו דרך חיים, עיסוקים ותחביבים של פעם, סגנון חיים ומנטליות, אמונה ודת וכמובן יופי. הכפתן הוא אחד הבגדים המ־ סורתיים הכי יפים שתפגשו. צבעים עזים כמו ירוק ובורדו, לצד הלבן הנקי, מזר־ זים את השמחה והצהלולים. מרקמים של חרוזים ופייטים, תחרות נהדרות, הדפסים ופסי קישוט שנמתחים לאורך המפתח והשרוולים. עבודת יד. כל מה שדמיון עי־ צובי יכול לבקש. בדים של שיפון, פשתן וקטיפה בגזרה מתרחבת ונוחה כמו שהיה נהוג פעם. בגד מלכותי שעם השנים הפך לפריט אופנתי בסגנון חופשי ובוהמייני. בעיניי הוא אחד הסמלים המובהקים לת־ רבות המרוקאית הצבעונית אוהבת השפע והשמחות. סדנת סטיילינג רגשי: מרחב לביטוי ובסיום המפגש אני חושבת עליה. על הת־ עוזה ופרץ השמחה שנבעו ממנה. היא הרי בחרה פריטים בצבעים דומיננטיים ועלי־ זים, צחקה ודיגמנה למצלמה בכל הזדמ־ נות. אישה עוצמתית ושמחה. היא סיפרה שהייתה משאילה לחברות את הכפתנים היפים שלה, "אבל הם לא חזרו אליי לצע־ רי". דרך עיניה השמחות אני מזהה שבריר של עצב שמתפלח לו. "בעלי כבר איננו והילדים גדלו". היא משחילה משפט קצר ומתארת חוויה של בדידות. ובסוף זה לא הסיפור על המימונה או על הכפתן הצב־ עוני שנעלם, אלא הדרך המיוחדת שבה היא בוחרת לספר את הסיפור שלה. שבת שלום, חגית.
"לא חגגתי השנה את המימונה" היא מס־ פרת לקבוצה ועיניה בורקות. אישה בוגרת וצבעונית שאת סיפור חייה היא מקלפת לאט לאט בתוך מעגל נשי ואינטימי. ואני בינתיים מוקסמת מכך שנושא השיחה הת־ חלף בין רגע והתחלנו לעסוק בחג המימו־ נה ובכפתן. היינו קודם בכובעים וצעיפים אבל השיח גלש בטבעיות. אני מתה על זה. בשבוע שעבר חגגנו את המימונה. בבתים שעדיין נצמדים למורשת המפוארת הזאת ולא מוותרים עליה. במקומות אחרים היא קצת נעלמת. חבל. כי חג המימונה הוא חג ססגוני ושמח במיוחד. כבר מעל שישים שנה מציינים בישראל את ערב המימונה המסורתי. האם מקורה בארצות המגרב או במרוקו? אני אפילו לא מנסה לפתוח בדיון הזה. המימונה מסמלת ברכה ושפע אותם אנחנו מעניקים מכל הלב לאורחים שנכנ־ סים בדלת הפתוחה לרווחה. אם הם מוכרים לנו, וגם אם לא. כולם מוזמנים. כידוע היא מתקיימת במוצאי החג השני של פסח. אסרו חג. על התפר שבין המצות היבשות לבין הפיתה החמה והרכה. חג המימונה ידוע כערב מיוחד במינו. שהפך עם השנים, לע־ ליה לרגל עבור פוליטיקאים ואישי ציבור מכל גווני הקשת. הם מצטלמים בבתים מרוקאיים מובהקים. כי אם אתה לא כאן, אולי אתה לא בכלל. כוחה של השמחה זה ידוע שבגד יכול להזמין את השמחה. וזה כבר ברור שההתלבשות שלנו היא אירוע בלתי נפרד מהרגשות הפנימיים שלנו. בזמנים מורכבים יראו מה לבשנו- יזהו מה אנחנו מרגישים. אבל הכי יפה בעיניי זה לנצל את הבגד ולעשות הפוך על הפוך. גם בתקופה כזאת של חוסר וודאות, דאגה והמתנה, כשהשמחה מבקרת אותנו לקצרות, דווקא אז יש לבגד כוח. דווקא אז אפשר לפתוח את הארון ולשלוף ממנו בגד שמח. אמרתם בגד שמח? אמרתם מימונה.
לפתוח את הדלת והלב עולמות של סטיילינג טיפולי לוקחים בח־ שבון כל מה שמשפיע עלינו. חברה, רגש, קריירה, פוליטיקה, מגדר וגם תרבות ומ־ סורת. תרבות מכילה בתוכה שלל מנהגים, אמונות, מאכלים וגם תלבושות. המנהג הזה שבו פותחים את הבית בפני כולם זכור
לי ממש מהילדות. היינו נוהגים לבקר חב־ רים וותיקים. כאלה שלא פוגשים ביומיום. פתאום אני רואה דמויות מעניינות. והכי חשוב- כולם מחייכים אליך ושמחים. לרגע קט מניחים בצד דאגות ושמים במרכז את המפגש האנושי, ואהבה כלפי כל אדם. הש־ מחה, הברכה והשפע באים לידי ביטוי דרך מגשי עוגיות מתוקות וססגוניות שהוכנו בקפידה. והמופלטות כמובן. כי אי אפשר בלי המתוקות האלה. בבית אימי ציינו את המימונה בקטנה. היא הייתה שולחת אותנו החוצה לקטוף גבעולי שעורים אותם הייתה מפזרת בפתח הבית ושופכת חלב. להזמין את הברכה והמזל. במרכז השולחן הייתה מניחה צלחת עם קמח ונועצת בתוכה תר־
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online