אורה שושן
עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.
לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה
לבנות גשר בעולם של חומות
ריפוי אמיתי מתחיל ברגע שבו אנו לומדים להקשיב אחרת. ישנם רגעים שבהם המילים נאמרות אך אינן נשק מעות; אנו קולטים את הצליל, אך מחמיצים את המהות. לעיתים, דווקא כשאנו מנסים לעזור בכל כוחנו, משהו בקשר נמתח ומתרחק. ולעומת זאת, ישנם רגעים נדירים שבהם הלב נפתח – לא בזכות המילה ה"נכונה" שאמרנו, אלא בזכות האופן שבו נכחנו. כאן, במרחב של הנוכחות המשתנה, נולד כיוון חדש. סוד הצמצום: לפנות מקום לאחר הקשבה אינה טכניקה תקשורתית, אלא פעולה של חסד קיומי. כפי שמלמד ד"ר רוטנברג, היא דורשת "צמצום" עצמי כדי לאפשר התרחבות כלפי הזולת. כדי לשמוע באמת – את בן הזוג הכואב, את הילד המתוסכל או את רעשי המציאות המטלטלת – עלינו לצמצם את ה"אני" הממלא את החלל. כשאני עסוק בלהיות צודק, להוכיח או לתקן, אני ממלא את החדר בעצמי ולא מותיר מקום לאחר. התורה מצווה עלינו "ואהבת לרעך כמוך", אך לעיתים המחסום הגדול ביותר נמצא דווקא ב"כמוך" – ביכוק לת לראות באחר עולם מלא, חי ופועם בדיוק כפי שאני רואה את עצמי. הניגון שבין השברים תלמידי 24,000 המדרש המצמרר על רבי עקיבא, שמתו מפני "שלא נהגו כבוד זה בזה", מהדהד בתוכנו בעוק צמה, במיוחד בימים אלו של מלחמה בחוץ ובפנים. הכבוד שחסר שם לא היה נימוס חיצוני, אלא היעדר היכולת להקשיב לניגון הייחודי של החבר. הם היו תלמידי חכמים, אך הם לא השכילו
ללא שיפוטיות, התרככות של המגננות ויצירת בסיס בטוח. ויתור על הצורך למלא שהייה בשקט: את השקט בתגובות, כניסה של רווחה, נשימה ונוכחות חדשה. בתוך המרווח הזה שבין המילים, בתוך הצמצום המפנה מקום לניצוץ האלוהי שבזולת, שם מתרחש הנס. אנו מגלים שהשלום מתחיל בוויתור על הצורך להיות "הצודק", לטובת הזכות להיות "השומע". תרגיל: "מרחב נשימה" כדי להפוך את ההקשבה למעשה של ריפוי, אני מזמינה אתכם לתרגל נוכק חות עם אדם קרוב: שבו זה מול . פינוי החלל (הצמצום): 1 דקות. צד אחד מדבר על נושא 5- זה ל "אני מניח שעל לבו. המקשיב מתחייב: בצד את דעותיי ועצותיי. אני פשוט מפנה מקום". ק � בזמן הה התבוננות בין השורות: .2 שבה, חפשו את "בקשת העומק". האם מסתתר שם צורך בביטחון? בהכרה? באהבה? בסיום, במקום להשיב, . שיקוף הלב: 3 "אם הבנתי אותך נכון, את/ה אמרו: מרגיש/ה ש... והצורך שלך הוא...". המתינו וראו האם משהו בצד השני נרגע. קחו רגע מרחב תנועה לאלוהות: .4 של שתיקה משותפת. אל תמהרו למלא את השקט. תנו לרווחה ולנשימה החדק שה להיכנס לחדר. ליצירת קשר: mishpaha@hiburimbs.org 052-7710448 | 055-9114672 אורה.
לשמוע את מה שמעבר למילים. כשכל אחד מתבצר בתחושה שהאמת הבלעדית אצלו, השנאה מחלחלת והחוק רבן מתקרב. בימים אלו, הקשבה היא "פיקוח נפש" ממש. בלי היכולת לשק מוע את הכאב המסתתר מתחת לצעקה, אנו נותרים בפירוד מדמם. להפוך ל"מרפאים" זה של זה גישת ה"אימאגו" של הארוויל הנדריק קס מזמינה אותנו להפוך למרפאים דרך יצירת גשר. כשאנו מקשיבים לאדם קרוב, אנו נדרשים לצאת ל"ביקור" בעולמו. המטרה אינה להסכים עם דבק ריו, אלא לתת תוקף לקיומו ולייצר בסיס בטוח של התקשרות. בקליניקה, הריפוי מופיע ברגע שבו אדם מרגיש שמישהו אחר צמצם את עולמו שלו כדי לארח את עולמו הפצוע. זוהי שפת הלב – נוכחות עדינה וקק שובה המזהה את מה שנאמר ואת מה שנותר בשתיקה. כפי שכתבה אורית פיול אור: "השאירי מרחב תנועה לאלוהות התבונני בין שורות הנפש שם נמצאת רווחה ונשימה חדשה." כדי להפוך את המושגים הללו לשפת יומיום, ניתן לסכם את תנועת הנפש של ההקשבה בארבעה שלבים פשוטים: הפעולה הפנימית (ה"צמצום") | השלב | | )" התוצאה (ה"ריפוי | השתקת ה"אני הצודק" פינוי מקום: והנחת העצות בצד, יצירת חלל שבו האחר יכול להתקיים. זיהוי הצורך והכאב הקשבה לעומק: המסתתרים מתחת למילים, חיבור לניק גון הייחודי של הזולת. שיקוף החוויה של האחר מתן תוקף:
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online