סיפור לשבת מאת: הרב שלום בער שמולביץ, מנהל בית חב״ד בבית שאן חצי קילו נרות
בעיירתכם. ראה: רכוש שוב נרות, ואני מבטיח לך שהפעם הם ידל־ קו כראוי. עם זאת, כשאתה מגיע לעיירתך מסור לר' יחיאל מיכל שאני מזמין אותו לבוא לשבת קודש למז'יבוז'." כשר' יחיאל מיכל קיבל את ההזמ־ נה הוא מיהר לצאת לדרך. אך כבר מהרגע הראשון המסע נתקל בק־ שיים רבים: העגלה התדרדרה לת־ עלה בצד הדרך, אחד הצירים נשבר ובנוסף לכך הם גם תעו בדרך. רק ביום שישי אחר הצהריים הם הגיעו סוף-סוף לכביש המוביל למז'יבוז' כשהשמש עמדה לשקוע. מחוסר ברירה הוא נטש את העגלה באמצע הדרך ועשה את דרכו רגלית. עייף ועצוב עקב העובדה שהוא כמעט חילל שבת הגיע ר' יחיאל מיכל אל הבעל שם טוב. "שלום עליכם" קיבל אותו רבי ישראל. "ניכר היטב כי כואבת לך העובדה שכמעט חיללת את קדושת השבת. "האם כעת אתה מבין מדוע הורה הרב לעגלון דרך תשובה פשוטה שכזו? הצער והחרטה שקיננו בלי־ בו של העגלון היו די והותר; גם מחצית הקילוגרם של הנרות יכלו לכפר על חטאו..."
להבין. כיצד מחצית קילוגרם של נרות תוכל לכפר על חילול שבת – עבירה חמורה כל-כך? ביום שישי הופיע העגלון ובידיו הנרות. הוא הניח אותם על השו־ לחן על-מנת שהשמש ידליק אותם לפני כניסת השבת. כשבא לבית הכנסת לבוש בבגדי שבת הוא הופתע לגלות שהנרות נעלמו: מתברר כי כלב משוטט נכנס לבית הכנסת, חטף את חבילת הנרות ונ־ עלם כלעומת שבא. "זהו סימן משמיים שתשובתי לא התקבלה!" מיהר העגלון לרב בבכי. "חלילה לך מלומר זאת" השיב הרב. "כלבים משוטטים מסתובבים בכל מקום, והכלב חמד לו את חבילת הנרות שלך. בשבוע הבא רכוש שוב נרות והבא אותם לבית הכנסת שמח וטוב לב." העגלון עשה כדבר הרב, אלא שגם בשבוע לאחר-מכן משהו מוזר אירע: הנרות נמסו מהר מן הרגיל ועוד בטרם נכנסה השבת הם נמסו לחלוטין. כשבשבוע לאחר-מכן נשבה רוח עזה וכיבתה את הנרות, הבין גם הרב שיש דברים בגו. "אינני יודע מה קורה כאן" הודה הרב. "הצעתי היא שתסע לרבי יש־ ראל הבעל שם טוב שייעץ לך מה לעשות." הבעל שם טוב האזין לסיפורו של האיש. "נראה שדרך התשובה שה־ עניק לך הרב המקומי לא מצאה חן בעיני תלמיד חכם צעיר אחד שגר
לפני שנים רבות התגורר בעיירה קטנה צעיר בשם יחיאל מיכל. את ימיו הקדיש יחיאל מיכל הצעיר לתורה בבית הכנסת המקומי, שם היה יושב ימים ולילות. איש לא הכיר את הצעיר ולא היה מודע לגאונותו וקדושתו; רק שנים לא־ חר-מכן הוא יתפרסם כ"המגיד מז־ לוטשוב". באחד הימים כשיחיאל מיכל ישב בבית הכנסת, נכנס למקום עגלון העיירה וביקש לשוחח עם הרב בדחיפות. פניו היו אפופות צער ומעיניו זלגו דמעות. "חיללתי את קדושת השבת" סיפר לרב בבכי, "האם תוכל לתת לי דרך תשובה?" הרב ביקש לדעת מה אירע, והע־ גלון סיפר כי ביום שישי האחרון הוא שב מהעיירה הסמוכה כשעגל־ תו גדושה בסחורה. מסיבה לא ברו־ רה הוא תעה בדרכו, ולמרות מא־ מציו לזרז את הסוסים הוא הצליח להגיע הביתה מספר דקות לאחר שקיעת החמה. הרב הביט בעגלון בעיניים מלאות רחמים. "שערי תשובה לעולם לא ננעלו" אמר לו ברוך. "ביום שישי הקרוב, רכוש נרות במשקל מחצית הקילו־ גרם והבא אותם לבית הכנסת. אור הנרות שידלקו בבית הכנסת במשך השבת יכפר על חטאך." העגלון שמח מאוד לשמוע את דברי הרב והודה לו בחום, אך יחיאל מיכל הצעיר לא הצליח
נבואת הרבי מלך המשיח: הנה זה משיח בא
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online