גלית מנחם ויצמן אשת חינוך המבקשת לשזור מילה ועוד מילה שיהפכו למשפט, שיהיה לשיר או אולי סיפור. שיפגיש בין אנשים ויצמיח חיבור.
שעת חינוך 052-8875373 גלית מנחם ויצמן, מנהלת בית חינוך חמ"ד שדות - עמק המעיינות
חרם מכת מדינה! הרצון להישאר בבית ולא להתמודד עם הפגיס עה בבית הספר. יש סיפורים על התעלמות, על אלימות פיזית או מילולית או גם וגם, הפצת שמועות. סיפורים קשים על פגיעה שמגיעה בדרך כלל להפגנת כוח, רצון לנקמה. הילדה שהובילה את הפגיעה בנ' לא אהבה שנ' ענתה לה, סירבה לבקשתה ומאותו הרגע מיררה את חייה. יכול להיות שהאירוע היה מסתיים אם נ' היתה משתפת את הוריה בפרטים אך נ' כמו ילדים רבים אחרים שעוברים נידוי חברתי, שתקה וספגה. הורים ואנשי צוות חינוכי חייבים לשים לב הגבול על משמר הֵן הֶחֱלִיטו ש ֶׁאֲנִי חַיֶּבֶת לַעֲבֹר נִק ָּיוֹן יְסוֹדִי כָּזֶה ש ֶׁיְּש ַׁפְש ֵׁף אֶת נַפְש ִׁי. הֵן צָחֲקוּ, הִש ְׁפִּילוּ, הִכְאִיבוּ, רִס ְּקו לִי אֶת הַלֵּב הִרְגַּש ְׁת ִּי אֲבוּדָה, חַש ְׁת ִּי כְּאֵב. וְהָיו שֶׁצִּלְּמו וְעוֹדְדו אֲבָל הֲכִי נוֹרָא הֵם אֵלֶּה ש ֶׁש ָּׁתְקוּ. וַאֲנִי בַּמ ֶּרְכָּז עוֹבֶרֶת נִק ָּיוֹן יְסוֹדִי מִבְּלִי לִרְצוֹת, אֵין לִי מִלָּה. הִתְפַּלַּלְת ִּי ש ֶׁאִיש צֶוֶת חִנּוּכִי יַגִּיע לַהֲמֻלָּה. הָיו ש ָׁם הַרְבֵּה יְלָדִים, הִרְגַּש ְׁת ִּי בּוֹדְדָה. הָיְתָה ש ָׁם אַחַת ש ֶׁאָמְרָה, ד ַּי מִסְכֵּנָה וְאַחַר כָּך צָחֲקָה. לֹא הֵבַנְת ִּי מָה מַצְחִיק בְּמִסְכֵּנָה. עוֹד צִלּוּם וְעוֹד סְטוּרִי, מַצ ָּבִי הָפַך לִתְמוּנָה, הָפַך לְסִרְטוֹן ש ֶׁל הִתְגַּלְּמוּת הָרֹעַ. יְלָדִים ש ֶׁק ָּמִים בַּבֹּקֶר וְרוֹצִים לִפְגֹּעַ. אִמ ָּא, הַלְּוַאי וְיַחֲזֹר ש ׁוּב הַס ֶּגֶר, כָּך ת ֵּדְעִי ש ֶׁאֲנִי בְּסֵדֶר. לֹא אֵצֵא לִש ְׂדֵה קְרָב בְּמַסְוֶה ש ֶׁל נִק ָּיוֹן יְסוֹדִי ש ֶׁהָפַך בְּרֶגַע לְסֶרֶט ת ִּעוּדִי. אִם זֶה קָרָה בִּגְלַל הַק ּוֹרוֹנָה, כַּנִּרְאֶה לֹא יַעֲזֹר חִס ּוּן, חַיָּבִים לִדְאֹג לְכֻלָּם לְרִס ּוּן. אִם זֶה קָרָה בִּגְלַל הָאַלִּימוּת בָּרְחוֹב, ש ֶׁל אֶזְרָחִים, ש ֶׁל נִבְחֲרֵי הַצ ִּבּוּר, כֻּלָּנו חֶש ְׁבּוֹן נֶפֶש חַיָּבִים לַעֲבֹר. אִמ ָּא, יֵש לִי חֲלוֹם, I Have a Dream ש ֶׁבְּבָת ֵּי הַס ֵּפֶר יִהְיו לוֹחֲמֵי מִש ְׁמַר עַל הַגְּבוּל. אַרְגִּיש בָּטוּחַ, זֶה יִהְיֶה מַדְהִים.
להתנהגות בבית ובבית הספר. בבית - לשאול את הילדים על מה שקורה בבית הספר, לנהל שיח רגשי, מכיל, לא שיפוטי. לבחון בקשות להיעדר מבית הספר. לשים לב לרגשות כמו כעס, עצב, בכי, התקפת זעם וכו' שיכולים להעיד על מצוקה. בבית הספר - לשים לב מה קורה בהפסקות, לראות האם יש ילדים שאינם משחקים, האם הם מסתובבים לבדם? האם הם שמחים בבית הספר או עצובים? האם הם מדי שותקים? האם הם מופנמים מדי? האם בעבודה כיתתית הם תמיד עובדים לבדם, אף פעם לא נבחרים לקס בוצות עבודה או משחק. לקיים שיחות אישיות ולקרוא תמונה כיתתית מבחינה חברתית-רגס שית. הורים, אל תוותרו על בדיקת הטלפון הנייד! תוכלו ללמוד מקבוצות הוואצאפ השונות הרבה על מה שקורה לילדים, מה עובר עליהם. תגלו קבוצות הרסניות, פוגעות, משפילות. תגלו האם ילדכם בין הפוגעים או הנפגעים. תהיו שם איתם בוואצאפ, הם מכניסים את הרחוב הביתה דרך הנייד, הם לידכם בסלון אך רחוקים מכם מאוד! הורים, אל תמחקו ילדים אחרים באוזני ילדכם. אל תתנו יד לאי הזמנה של תלמידים בודדים מהכיתה, דאגו שיזמינו את כולם. אל תצחקו מסיפורי בריונות שילדכם מביאים הביס תה ותהיו גאים בהם על הכוח ההרסני שהם מפס גינים. חרם מותיר צלקות! צלקות שהולכות עם הילדים לתמיד, גם כשיהיו חיילים, גם כשיתס חתנו ויהיו להם ילדים משלהם ואפילו נכדים. החרם ילווה אותם לתמיד. חברה שיתפה אותי על פגישת המחזור לאחר שנים מסיום הלימודים. היא בעלת תארים, 20 רעייה ואמא לתפארת, מנהלת בכירה בחברה מצליחה. הגיעה לפגישת המחזור ולא יכלה להוציא מילה. מולה עמדו ההם שפגעו בה, שהחרימו אותה. ברגע אחד היא חזרה להיות הילדה ההיא, הפגיעה, החשופה, הבלתי נראית. היא ברחה מפגישת המחזור כל עוד נפשה בה רק כדי לא לשוב ולראות את העיניים החלולות של מבקשי רעתה. החברה, שבה הביתה חיבקה את ילדיה והבטיחה שלהם זה לא יקרה. עולם יפה, פחות עצוב ממה תתארו לכם " שהוא ככה ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיס סים, ומעל גגות, הכוכבים הזמן עובר בלי פחד" (שלמה ארצי).
ילד או ילדה שיושבים לבד הפ ס תתארו לכםם קה ועוד הפסקה, יום לאחר יום, לבדם. תתארו לכם ילדה או ילד שיוצאים לטיול בית ספרי עם כיתה שלמה אך מרגישים לבד. תתארו לכם ילד או ילדה שמפחדים לדבר מכיוון שכל מילה שיגידו תשמש נגדם, תהפוך לבדיחה על חיוך עצובות, עיניים חשבונם. תתארו לכם כואב בגוף של ילד אחד או ילדה לב מאולץ, אחת שכל רצונם להרגיש חלק. , מילה ששומעים אותה הרבה פעמים ועם חרם זאת מופתעים כששומעים על מישהו מסביבתס נו שחווה את התופעה. מגיל קטן אנו חולמים שהילדים שלנו יצליחו, יהיו בריאים פיזית ונס פשית, יהיו מוקפים חברים. הם הולכים לגן, עולים לכיתה א' והחלומות עולים יחד איתם. שמחים עם כניסתם למערכת החינוך ואז זה חרם! מכה בנו - חרם לפי הגדרה מילונית - בידוד והרחקת אדם מהחברה. נידוי. חרם נפוץ יותר בבית ספר יסודי ובעיקר בכיתות ה-ו אך קיים בכל שכבות הגיל. "יום אחד הבאתי כריך עם ממרח שאחת מהבנות המובילות בכיתה לא אוהבת. היא ביקשה שלא אוכל את הכריך בכי־ תה כי הריח עושה לה בחילה והכריך מס־ ריח כמוני. סירבתי לצאת מהכיתה ומאותו היום הוחרמתי על ידי כל בנות הכיתה. כשהייתי עוברת ליד היו צוחקות ועושות תנועות של יד על האף כאילו הן מריחות ריח מסריח. אף בת לא היתה מעיזה לצאת נגד "המלכה" הן בעיקר פחדו שהיא תעשה להן את אותו הדבר. כל יום היה סיוט מתמ־ שך, הייתי עצובה, שקטה, המצאתי סיפורים למה לא להגיע לבית הספר. סירבתי לאכול את הכריך בבית הספר. לא סיפרתי להורים כלום כי לא רציתי להעציב אותם ופחדתי שיתערבו ואז מצבי יחמיר. לא הוזמנתי לימי הולדת, למסיבות, לא התייחסו אליי בקבוצות הוואצאפ שנשארתי בהן. בודדה בג'ונגל הבית ספרי. יום אחד קראה לי המחנכת לשיחה ופ־ רצתי בבכי, שיתפתי אותה והיא עירבה את ההורים שלי". הסיפור של נ' הוא סיפור אחד מיני רבים, לכל אחד פתיחה משלו וסיום משלו אך ברוב הסיפורים האמצע הוא משותף, תחושת הבדיס דות, אשמה, תחושה שמשהו לא בסדר איתי.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online