משכן לאמנות עין חרוד, מציג: רטרוספקטיבה ראשונה של אמנית רב תחומית ביאנקה אשל-גרשוני, ופמיניסטית שהסתייגה מההגדרה
בול, תבליטים וציורים, ובשנותיה האחרונות פנתה לציור דיגיטלי – עדות ליצירתיות בלתי פוסקת. למרות שהציגה במוזיאונים מר־ כזיים וזכתה בפרס מפעל חיים ,2009־ מטעם משרד התרבות ב פעלה אשל־גרשוני במידה רבה בשוליים. היא הייתה פמיניסטית שהסתייגה מההגדרה, אך נמנ־ תה עם הראשונות שעסקו בגלוי בחוויה הנשית ובחומרים המזוהים עמה. היא נעה בין גבוה לנמוך, בין מונומנטלי למיניאטורי, בין דקורטיבי לפוליטי, ותמיד שמרה על קול אישי ובלתי מתפשר. הרטרוספקטיבה, באוצרותו של אבי לובין, מציעה קריאה רב־שכ־ בתית בגוף העבודה: חומרי, ביוגרפי, מושגי ופוליטי. זהו מהלך שמבקש לה־ שיב לאשל־גרשוני את מקומה הראוי בתולדות האמנות המקומית. בימים הקרובים יתקיימו סיורים מו־ 28.2 - דרכים אחרונים, ובשבת הבאה יתקיים אירוע נעילה חגיגי ומיוחד. למחרת יפורקו התערוכות ותחל הקמת סדרת התערוכות הבאה. זו ההזדמנות האחרונה לפגוש את המהלך כולו, בשלמותו - צוות המשכן מזמין אתכם.ן להגיע בשמחה, וליהנות מתערוכה מיוחדת, של אמנית מיוחדת - רגע לפני שהיא מתחלפת.
בימים אלו עומדת להיסגר הרטרוספקטיבה הראשונה של –1932( ביאנקה אשל-גרשוני ) במשכן לאמנות עין חרוד. 2020 הזדמנות נדירה להתוודע למכ־ לול יצירתה של אחת האמניות הייחודיות והעצמאיות שפעלו בישראל במשך יותר משישה עשורים. אשל־גרשוני, ילידת סופיה שע־ , פיתחה 1939־ לתה לישראל ב שפה אמנותית יוצאת דופן שני־ זונה מזיכרונות ילדות בכנסיות בולגריות, ממיתולוגיה נוצרית ועממית, ומהביוגרפיה האישית הטעונה שלה - מות בעלה הראשון במבצע סיני, נישואיה המאוחרים לאמן משה גרשוני ולאחר מכן גירושיהם, האימהות וההתמודדות עם אובדן, כל אלה נטמעו בעבודותיה כחומר גלם רגשי וסימבולי. ר � כצו 60 ־ את דרכה החלה בשנות ה־ פת אוטודידקטית וחלוצה. היא חיברה בין מתכות יקרות לחומרים ״נמוכים״ ויומיומיים - נוצות, חרוזים, גבס וח־ פצים מן המוכן, ובכך ערערה על ההי־ ררכיות שבין אמנות גבוהה למלאכת־ יד. בהמשך פנתה לאסמבלאז'ים (טכניקה אמנותית בה יוצרים אובייקט תלת-
ממדי מחיבור של חפצים שונים) ול־ פסלים גדולי ממדים, עשירים בצבע ובחומר, שעסקו בקורבן, מגדר, מיניות ומאבק. מבקרי אמנות תיארו את עבודותיה כבארוקיות, גופניות ואקסטטיות, כאלה שהמשמעות שלהן ״יוצאת מהבטן ונקלטת דרך הבטן״. ה � התכווצו חלק מ 90־ וה 80 ־ בשנות ה־ עבודות למיניאטורות בתיבות זכוכית, מעין תיאטרון פולחני של לידה, ני־ שואין, קבורה ואבל. דימוי הצב, שהפך מרכזי ביצירתה, סימל דיאלקטיקה של התכנסות והתגלות, מוות ולידה מחדש. לצד פיסול ותכשיטים יצרה גם כלי קי־
ייצוג מול ועדות ערר וכתבי אישום
תכנון ובנייה
מיסוי מקרקעין מקרקעין היטלי השבחה ומיסוי מוניציפלי
אתר: דוא"ל 04-8644465 . בית שאן טל 65 שאול המלך
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online