מידע העיר

שירי גורמן חברת כפר רופין 5- אמא ל

מנהלת מכינת העמ"ק מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית.

פרשת השבוע

054-5423281 | שירי גורמן

פרשת תרומה שלכם לחברה שיש בה מוסר, צדק, חירות וחמלה, הניצול והכאב – יהפ־ כו לזהב וכסף שיזכירו לכם שהחי־ רות האמיתית היא להתמסר למשהו שגדול מאתנו, ולבחור בכל יום מחדש להאמין בו. בשל כך נדרשת פעולת התרומה. המשכן יכול להבנות רק מתרו־

במשמעות של – ויצילו. בני ישראל מצילים את מצריים מלהיות לנצח הסמל להתגלמות הרוע בעולם. "לֹא־תְתַעֵב מִצְרִי כתוב בתורה – כִּי־גֵר הָיִית בְא ַרְצֽוֹ" (דברים כג, ח). הם מצילים את הזהב של מצריים ומחברים אותו למקום הכי נקי והכי קדוש שיכול להיות.

פרשת "תרומה" מתארת את הנ־ חיותיו של הקב"ה למשה על בניית המשכן. שאלו חז"ל – מאיפה היה לבני ישראל כסף, זהב, עצי שיטים? כבר בהתגלות הקב"ה למשה אל מול הסנה הבוער אנו מגלים - "וְנָתַתִּי אֶת-חֵן הָעָם-הַזֶּה, בְּעֵינֵי ֶמִצְרָיִם; וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן, לֹא תֵלְכו

יפה לראות שבתוך הזהב יש עץ, ולא סתם עץ אלא כזה שחז"ל דרשו שיעקב אבינו נטע כאשר ירד למ־ צריים מתוך מבט נבואי על היום שבו תהיה גאולה ויבנה משכן. זה מזכיר לנו שבתוך כל מעשה אנו עושים ויצי־ רה שאנו בונים – אבותינו מצויים שם, הם נטעו בנו ועבורנו את חומרי הגלם שמאפשרים את הבניה שלנו היום. הזהב, הכסף, והעץ מספרים

רֵיקָם. וְשָׁאֲלָה אִש ָּׁה מִש ְּׁכ־ נְתָּה וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות ג , כא). גם בפרשת "לך לך" נאמר לאברהם מול הסנה הבוער: "יָדֹע תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲך בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּו אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻש גָּדוֹל" (ברא־ שית טו, יג). מה פשר הזהב הזה בעצם? חישבו כמה זה חזק, שהזהב

את הסיפור של העם שלנו – שת־ מיד הכל מתחיל מהשורשים, מהב־ סיס, מהמשפחה, ושביכולתנו להמיר בעזרת הסיפור שלנו את המיצרים – למרחבים, את החושך לאור, ולחבר "וְעָש ׂוּ בין חומר לרוח. כך מתגשם – (שמות לִי מִקְדָּש וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָֽם" כה, ח). הלוואי ותמיד נכיר במתנות שאנו מקבלים כאשר יוצאים ממיצר. אף פעם לא תצאו מבור בידיים ריקות, אם רק תשימו לב, תדעו לזהות את אבני החן שהעליתם מהבור. בניית המשכן היא בין היתר סמל למתנות הללו, שנברך עליהן ונוקיר אותן. חודש טוב ושבת שלום!!

מה שיתנו בני ישראל מתוך ליבם "מֵאֵת כָּל-אִיש אֲשֶׁר יִדְּבֶנּו לִבּוֹ, – תִּקְחו אֶת-תְּרוּמָתִי" (שמות כה, ב). אין הנחיה לכמות או לסוג. מה שהם בוחרים לתת מנדבת הלב שלהם – זה מה שיהיה. ולמה נותנים? כי מבינים שזה לא שלהם, הם רק השליחים של הבשורה שיציאת מצריים מבשרת לעולם כולו. ממש בתוך הלילה שבו יצאו ממצרים, רגע אחרי מכת בכו־ רות כתוב שבני ישראל ביקשו לפי הנחיותיו של משה מהמצרים לשאול "וה' נָתַן אֶת- מהם כלי כסף וזהב - חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלו אֶת-מִצְרָיִם" (שמות יב, לו). אני מבינה את המילה – וינצלו

שקיבלו בני ישראל מהמצרים – הוא זה שבונה את המשכן. הרי יכול היה הקב"ה להוריד להם מן השמיים זהב, בדיוק כמו שהוריד מן, למה הוא צריך שהם בעצמם יתנו אותו? במ־ קום שמצריים יהיו סמל לרוע, מוקד לשנאה, זעם וכעס אינסופיים – הר־ כוש שהם נתנו לבני ישראל מגיע למקום הכי חשוב והכי קדוש להם. הזהב והכסף וכל מה שקיבלו – נכ־ נסים לתוך הברית הכי נשגבת בין הקב"ה לבין עם ישראל. הנבואות שניתנו הרבה לפני הרגע הזה מלמ־ דות אותנו – הסבל במצריים יהפוך לאור שאתם אמורים להקרין על העולם, השעבוד – יהפוך לשאיפה

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online