חגית נאמני
יועצת חינוכית, מנחת קבוצות וסטייליסטית טיפולית.
050-6723886 | מתרגשת מבגדים ובעיקר מאנשים חגית נאמני בגד, גוף ונפש
אז מה אנחנו עושות היום?
נשים. לפעמים השיחה מתחילה עם הצבע שהיא בחרה או הקישוט שמעטר את ידיה ואז גולשת לעולם העבודה, משפחה או נשיות. מדהים איך הלב נפתח מול המ־ ניקוריסטית שלך, אבל גם עם מגוון של נשים מעניינות שלא פגשת מעולם. תמיד אפשר לזהות את הסגנון של אישה דרך מבט חפוז אל הציפורניים שלה. עד כמה היא נוכחת ומוגזמת? עד כמה היא סולידית וקלאסית? או שאולי היא מעדיפה להיות גם וגם? בירור מעמיק מדבר על מספר דפוסים: יש את הטיפוס של הלק האדום הנצחי. כן, יש נשים שתמיד יבקשו רק את האדום. אמנם צבע עז ובולט אבל קלאסי־ קה במיטבה. לעומתן יש אחרות שחובבות את הלבנים, הוורדרדים והניוד. מרגישות בנוח בצבע בהיר, עדין ורגוע. כמובן שיש גם דרמטיות. הן מבקשות ציפורן ארוכה, שכמעט והפכה לחלק מהיד שלהן. או לפ־ עמים גוונים כהים ולא שגרתיים. יש גם חמודות שצובעות כל ציפורן בצבע אחר. מודה שלא הצלחתי להתחבר לטרנד הזה. ויש גם כאלה שעושות מזה חגיגה. ציורים והדפסים שמושכים את העין, בכל מיני צבעים וצורות. פיקאסו.. ובעצם למה לא? דרושה: סבלנות ואולי האתגר של העניין הזה הוא לאהוב שבועות 4 או 3 את הציפורניים למשך ולהמתין בסבלנות לתור הבא שלך. גילי־ תי על עצמי שאני חובבת את הלק המלא. אני די משחקת את המשחק ומבקשת פעם צבע כהה, ואחריו גוון בהיר. כך לסירוגין. זאת אולי הדרך שלי לשמור על איזון וק־ לילות. ואת, מה הייתה הבחירה האחרונה שלך? מקדישה באהבה לשמר - מניקוריסטית אלופה ואשת שיחה. שבת שלום. יש מן המשותף. מבחן אישיות
למרות שהציפורניים שלנו הן חלק בלתי נפרד מהגוף וההופעה החיצונית, הן מביאות איתן עולם שלם של דימויים וסטריאוטיפים שלא היה מבייש אף איבר אחר בגוף שלנו. אגדות ילדים תמיד הצי־ גו ציפורניים מחודדות כסימן היכר של המכשפה. זאת שזוממת לשרוט, לדקור או לפגוע באופן כללי. כילדה, לא זכור לי שנתקלתי בסיפור עם מכשפה שהייתה נטולת ציפורניים ארוכות וחדות. במקרה של הפייה הטובה תמיד הדגישו חלקים אחרים. שיער ארוך חלק ורך, עיניים טו־ בות ומרגיעות. פנים נאות. אף פעם לא את הציפורניים. משום מה. בין חידוד לחיבור היא עובדת על מחשב נייד. לומדת לב־ גרות. בין לבין היא משרבטת במחברת. ואני כיועצת, מביטה מהצד ונדהמת כל פעם מחדש למראה הציפורניים הארוכות והחדות שלה. איך היא מצליחה לתפקד לעזאזל? לא מצליחה להבין. הן לא סתם ארוכות. הן ארוכות מאוד. ומחודדות. אני מתקיימת בעולם של מתבגרים ומתבג־ רות. לפעמים כששיחה בארבע עיניים לא עובדת, אני מחמיאה או מציינת את צבע הציפורניים שלה. לרוב זה עובד. מהפך אופנתי אין מה לומר. עברנו מהפך בתחום הצי־ פורניים. זה כל כך יותר פשוט היום עם הלק ג'ל, הבנייה, וכל מה שהאופנה הזאת פותחת בפנינו. המבחר הגדול והמגוון מאפשרים לכל אחת לחבב את הציפו־ רניים שלה בדרכה. למצוא את הסטייל האהוב עליה: הצבעים, האורך, הצורה- מרובע? מעוגל? מחודד? עם קישוט בלי קישוט, מדבקה, אבנים, ציור אמנותי, מט, מבריק, אומברה, פראנץ', לק מלא ועוד ועוד. שפע של סגנונות ואפשרויות תמיד בא בהלימה עם הסטיילינג הרגשי.
משייפת באהבה אם כבר מדברים על סטיילינג רגשי אני מוצאת שבחירת הצבע בדרכך אל המניקוריסטית שלך, היא בכלל לא מק־ רית. לרוב היא מחוברת למצב רוח. כך אני מרגישה. השבוע למשל הגעתי אליה חולה גמורה (נראה לכם שאבטל? מה פתאום!!) מצוידת במצב רוח ירוד יחסית, לא התחשק לי משהו בולט ונוכח. הייתי
זקוקה לשקט שלי. אז במקרה הזה הלכתי על וורדרד יפה ועדין. זה התאים לי בול. יש טוענים שהמקצוע הזה הולך ונעלם מן העולם בעקבות טכנולוגיות חדישות בתחום הציפורניים שצצות. אני לא מא־ מינה בזה. קראתי כתבה מעניינת וחשובה על עושות הציפורניים בימי המלחמה. בין כתלי חדר הטיפולים, ורק שם, מצאו נשים רבות את המרחב בו יכלו לפרוק לרגע את הדאגה שליוותה אותן ולמצוא אוזן קשבת וחיוך. הן אלופות בלהשחיז לנו אותן, אבל כנראה שיש שם גם משהו מעבר. נקודת מפגש בשיחות חולין שמתרחשות במכוני צי־ פורניים את פוגשת קשת מגוונת של
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online