גלית מנחם ויצמן אשת חינוך המבקשת לשזור מילה ועוד מילה שיהפכו למשפט, שיהיה לשיר או אולי סיפור. שיפגיש בין אנשים ויצמיח חיבור.
שעת חינוך 052-8875373 גלית מנחם ויצמן, מנהלת בית חינוך חמ"ד שדות - עמק המעיינות
זה דווקא כן אישי, הכי אישי שיש
התלמיד להגיע לאחראית משמעת. הוא הגיע אליי, עיניו נצצו מההלם שהגיע אליי למשרד. התבוננתי בו ולאחר שהתעניינתי בשלומו שא־ לתי - קרה משהו? יש בעיה עם הכביסה בבית? "אמא שלי מאושפזת כבר כמה ימים בבית חולים, אין מי שיעשה כביסה". עכשיו ההלם הגיע אליי. המחנכת יודעת? שאלתי. היא לא התעניינה השיב. ביקשתי את המספר של האם, התקשרתי אליה, דרשתי בשלומה והצעתי תמיכה מבית הספר בכל מה שידרש. הוצאתי מייל לכלל המורים של התלמיד שאין להעיר לו על תלבושת עד להודעה חדשה. (המחנכת עודכנה והמשיכה את הטיפול והקשר מול הת־ למיד ומשפחתו). מיותר לציין שלאחר השיחה לא היה יום שבו הגיע התלמיד ללא תלבושת. סיפורים רבים, אירועי משמעת מגוונים אך התלמידים אותם תלמידים- ילדים וילדות שמבקשים שנראה אותם, שנקשיב להם לפני שאנחנו מגיבים לאירוע. שיחות אישיות חשו־ בות לא רק בצמצום אירועי המשמעת אלא גם בראיית "השקופים" אלא שלא רואים אותם כי הם כאלה שקטים וחמודים, לא מפריעים, לא מדברים, בקושי מחייכים. דעו לכם שבפנים הם זועקים למילה טובה, שישאלו אותם לש־ לומם ולא יתייחסו אליהם כתלמידים השקטים שלא מפריעים. מחנכים ומחנכות, תארגנו את הלו"ז השגרתי בבית הספר כך שיהיה זמן לשיחות אישיות, בהן תגלו עולמות קסומים ונפלאים של הת־ למידים. מבטיחה לכם שקשר אישי יצמצם את אירועי המשמעת וירכך התנגדויות. צוותי חינוך המעוניינים בהכוונה ובקבלת כלים חינוכיים להתמודדות עם אירועי משמ־ עת וניהול שיחות אישיות מוזמנים לפנות אליי ואגיע להרצאה או השתלמות בבית הספר. זיכ־ רו, מה הסיפור? קשר אישי! * לא נפסיק לזכור ולהזכיר את רן גוילי עד שישוב הביתה! תפילה לשלום חיילי וחיילות צה"ל וכל כוחות הביטחון, שובו לביתכם בריאים ושלמים. חצי שנה מאותו היום בו איבדנו את שהם. ביקרנו בבית הנשיא וסיפרנו על גדולתו ועוצ־ מתו של שהם. הגעגועים מציפים, החסר עמוק והחלום לחלום תופס מקום. יהי זכרו ברוך. שבת שלום, גלית
שיחות אישיות הן דבר שבשגרה בבתי הספר. איש/אשת החינוך יושבים עם התלמיד/חניך, שואלים לשלומו ומבקשים להכיר את עולמו הפנימי. קשר אישי הוא הבסיס להצלחת התל־ מיד בבית הספר. התלמידים והתלמידות רוצים שיראו אותם. שישאלו לשלומם, שיכילו את כעסם ברגעים קשים. שאנשי החינוך לא יבהלו מהדמעות ששוטפות את פניהם. רוב התלמידים והתלמידות רוצים להצליח במשימות הלימודיות, "להוציא" ציונים טו־ בים. הם רוצים שיהיו גאים בהם בבית ובבית הספר. פעמים רבות אנו נתקלים בתלמיד או תלמידה שממש רוצים אבל מאוד קשה להם. ישנם תלמידים ותלמידות שמפריעים, מזלז־ לים, מתחצפים ומתקשים לנהוג לפי הכללים המצופים מהם במסגרת החינוכית ואז מתחילים בירורים ושיחות משמעת. מזמינים את ההורים. מפעילים סנקציות שמוכרות בשם - תגובה חינוכית או עונש כל אחד ותפיסת העולם שלו. אצל תלמידים מסוימים אירוע ראשון כזה יסתיים בבהלה וחזרה להליכה בתלם. אצל אחרים אירוע ראשון יהיה אחד מרצף אירו־ עים חוזרים ונשנים. זה תלוי כמובן בקשר של התלמיד עם הוריו ובמתרחש בבית, זה תלוי בקשר של התלמיד עם בית הספר ובעיקר זה תלוי בשאלה האם יש דמות מבוגרת אחראית שהילד סומך עליה. אירועי משמעת אנו יכולים לצמצם כמעט לאפס אם נדע לעבוד נכון עם הילדים והילדות. בעברי עבדתי כאשת חינוך ומשמעת במ־ קיף 'ז-יב'. הייתי אחראית על אכיפת התקנון הבית ספרי בשטח. הנחתי מורים ומורות כיצד להתמודד עם אירועי משמעת, איך לבנות את סמכות המורים מחד וכיצד לחבק מאידך. הסתובבתי בזמן השיעורים, מצאתי תלמידים משוטטים, שהוצאו מהכיתה או שיצאו מרצו־ נם. הפעלתי סנקציות בהתאם לאירוע. ניהלתי שיחות בירור ומשמעת עם התלמידים. הוצאתי מכתבים המתעדים את האירוע (לעיתים גם מכתבי השעיה) הזמנתי הורים לשיחה שמהר מאוד הפכה לשיחת הדרכה. בהפסקות הסתובבתי בפינות הכי נסתרות ואפלות בבית הספר, מצאתי מעשנים (השק־ פתי מגגות - אמיתי לגמרי), מצאתי בודדים, מנודים, ראיתי אלימות סמויה וגלויה. הייתי בקשר עם "נוער חשיפה". נשארתי עם תלמי־
דים מאחרים להשלים משימות ובעיקר, בעיקר דיברתי איתם. הקשבתי להם, ניתחתי איתם את האירוע ואת השתלשלות האירועים עד לאותו אירוע. אירועי המשמעת הלכו והצטמצ־ מו והחדר שלי הלך והתרחב בלבבות תלמידים שמבקשים לדבר. פינות העישון הפכו להיות פינות ישיבה ושיחות מוטיבציה. מספר שנים, מלאות בעשייה חינוכית בלתי פורמלית שניתן לכתוב עליהן ספר. איך זה קרה? מה הסוד? קשר אישי! דיבור ישיר! שיח בגובה העיניים! בלי פוזות, בלי שקרים. בלי ליפות מצבים, חד וחלק לדבר איתם. להניח על השולחן את הטוב ואת הרע, את המר והמתוק. לדעת להתמודד עם הדבש ועם העוקץ. זכור לי מקרה בו נשלח אליי תלמיד ל"נזיפה" מכיוון שהגיע ללא תלבושת זה היום השלי־ שי. המורה העמוסה לא שאלה רק הורתה שעל יֶלֶד יוֹצֵא לְמַס ָּע ֹת ִּק ּוּן עוֹלָם עַל הַפֶּרֶק. כָּרִיך נֶחָמָה ש ֶׁהֵכִינָה אִמ ּו עָטוּף בְּאַהֲבָה בַּת ִּיק ש ֶׁעַל גַּבּוֹ. יֶלֶד יוֹצֵא לְמַס ָּע הַצ ֶּדֶק מַצְפֵּן עֲבוּרוֹ. יוֹדֵע ש ֶׁאַבָּא ד ּוֹאֵג בַּלֵּילוֹת מֵבִין אֶת אֶתְגְּרֵי הַמ ַּד ִּים. יֶלֶד יָצָא לְהָגֵן עַל הַבַּיִת עָטוּף בִּתְפִלָּה חֲרִיש ִׁית. בְּסִיּוּם הַק ְּרָב נָש ְׁרו עֲלֵי זַיִת יוֹנָה זָעֲקָה נֶחָמָה. אַבָּא וְאִמ ָּא הִסְת ַּכְּלו הַש ָּׁמַיְמָה חוֹבְקִים בְּיָדָם אֲדָמָה. חֹש ֶׁך יָרַד עַל הָאָרֶץ יֶלֶד חָלַם לו ש ִׁחְרוּר הַש ֶּׁמֶש ש ׁוֹקַעַת וְזוֹרַחַת כִּי אֵין חָדָש ׁ.
יֶלֶד חָלַם לו ש ִׁחְרוּר וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר וְהָאוֹר?
(גלית מנחם ויצמן)
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online