מידע העיר

הדס ויזל מטפלת בנומרותרפיה

054-4754561 | הדס ויזל - נומרותרפיה שמחברת בין תודעה, ייעוד ובחירה חופשית כשהמספרים מדברים

הפסגה מראה לאן אנחנו גדלים — והאתגר מגלה מה עוד מבקש ריפוי

קשרים ונתינה, עם אתגר של ויתור עצמי. ואז נוצר מתח פנימי: מצד אחד - הנשמה רוצה לגדול. מצד שני - הדפוס הישן מפחד. וזה מרגיש כמו תקיעות, או כמו “אני יודע מה נכון לי - אבל לא מצליח לחיות את זה”. וכאן קורה משהו חשוב: כש־

לא הכול פשוט, אבל כשמתעלמים ממנה - משהו בפנים מרגיש מוחמץ. ומה הם האתגרים? האתגר הוא לא “בעיה”. הוא לא עונש, ולא סימן שמשהו לא בסדר בנו. האתגר הוא כמו מראה עדינה, שמראה לנו איפה אנחנו עדיין פועלים מתוך הרגל

יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מר־ גישים שאנחנו “על הגל”. דברים מתחברים, יש בהירות, כיוון, תחו־ שת התקדמות. ולעומתם יש תקופות אחרות - כב־ דות יותר. כאלה שבהן הכול מרגיש מאמץ, חיכוך, כאילו החיים לוחצים לנו בדיוק על המקום הר־ גיש. אנחנו נוטים לפרש את זה כהצלחה או כישלון אבל בנומרולוגיה, אנח־ נו מסתכלים על זה אחרת לגמרי. אנחנו מבינים שלכל תקו־ פה יש פסגה - וגם אתגר, והם לא באים במקרה, הם זוג שעובד יחד. הפסגה מראה לאן הנשמה שלנו רוצה לצמוח. האתגר חושף את הדפוס שעדיין מבקש תשומת לב, ריפוי והבנה. אז מה הן פסגות בנומרולוגיה? פסגה היא אנרגיה מרכזית שמלווה אותנו לאורך תקופה ארוכה בחיים. אפשר לחשוב עליה כמו הר שאליו אנחנו מטפסים - לא תמיד בדרך קלה, אבל עם כיוון ברור. בכל פסגה יש מתנה. יכולת שמתעצמת. נושא חיים שמבקש מאיתנו לגדול דרכו. יש פסגות של עשייה והובלה, פסגות של קשרים ורגש, פסגות של עומק, חיפוש, רוח ופסגות של סגי־ רה, נתינה ופרידה. כשאדם חי בה־ רמוניה עם הפסגה שלו - הוא מר־ גיש שהוא “במקום הנכון”, גם אם

מבינים את השילוב בין הפסגה לאתגר, מפסיקים להילחם בעצמנו. מבי־ נים שהקושי לא בא לע־ צור אותנו - אלא ללמד אותנו איך לעלות לפסגה בצורה מדויקת יותר. למה זה כל כך מרפא לדעת את זה? כי הרבה אשמה מתפוגגת. אנשים אומרים לי: “למה זה לא בא לי בקלות?” “למה אני מרגיש שאני חוזר

לאותו מקום?” וכשאנחנו מסתכ־ לים על הפסגה והאתגר - מתברר שזה לא כישלון. זה תהליך. הפסגה אומרת: “כאן יש לך אור.” האתגר אומר: “וכאן יש עוד פצע שצריך יחס.” והחיים, כמו החיים, לא מוות־ רים לנו על אף אחד מהם. אז אם את או אתה בתקופה מאתגרת עכשיו - אולי זה לא סימן שמשהו השתבש. אולי זו פשוט נקודה שבה הפסגה והאתגר נפגשים. וכשמבינים את זה, אפשר להפסיק לשאול “מה לא בסדר בי” ולהתחיל לשאול: מה החיים מבקשים שאלמד כאן - כדי לגדול עוד צעד אחד בדיוק שלי?

ישן. איפה אנחנו מגיבים אוטומטית. איפה הפחד מנהל אותנו יותר מה־ בחירה. בניגוד לפסגה, האתגר לא מבקש שנצטיין -הוא מבקש שנב־ חין. יש אתגרים של ערך עצמי, של גבולות, של פחד מאובדן, של קושי לסמוך או של צורך בשליטה. וכמעט תמיד - האתגר “יושב” בדיוק על המקום שבו הפסגה מבקשת מאיתנו לגדול. איך זה נראה בתוך מחזור חיים? בפגישות אני רואה את זה קורה שוב ושוב. אדם יכול להיות בפסגה של ביטוי ועשייה, אבל עם אתגר של פחד מחשיפה. או בפסגה של

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online