אורה שושן
עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.
לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה
כשהמצפן משנה כיוון: האם הזוגיות שלנו יכולה לשרוד את השינוי שלך? "בָּאתִי אֵלַיִך לָלֶכֶת עִמָּך לֹא לִהְיוֹת צִלֵּך מנסים להחזיר את הגלגל לאחור, אך בפועל הם רק מעמיקים את התהום.
חוזה הנישואין כתיבת "נספח" לחוזה: אינו מסמך סטטי. מותר ואף חובה לער צור ולבדוק – איך אנחנו מנהלים את הבית עכשיו, כשהנתונים השתנו? תרגיל מעשי: "להחזיק את הקצוות" אם אתם חווים פער משמעותי, נסו את התרגיל הבא: שבו זה מול זה למשך דקות. כל אחד יספר בתורו (ללא 15 הפרעות) על ערך אחד שחשוב לו כיום בתוך השינוי. בן הזוג השני לא אמור להסכים, אלא רק לשקף: "אני מבין שזה מה שחשוב לך עכשיו". המטרה היא ללמוד לשהות באי-הסכמה מבלי להרגיש מאוימים. המטרה אינה אחדות, אלא הבנה. סוף הדרך או התחלה חדשה? שינוי של בן זוג הוא הזדמנות ליצירת זוגיות "מדרגה שנייה" – כזו שלא נשר ענת על דמיון חיצוני או על פחד משיר נוי, אלא על בחירה חופשית ומודעת. זה דורש אומץ להסתכל לבן הזוג בעיר ניים ולומר: "אני לא מסכים עם הדרך שלך, אבל אני בוחר בך". אם המילים הללו נשמעות לכם מוכר רות מדי, ואתם מרגישים שהתהום הולר כת ונפערת – אל תחכו שהקשר יתפור רר. אני מזמינה אתכם לקליניקה שלי, למסע של עומק ועבודה משותפת שתר עזור לכם למצוא את הדרך חזרה אחד לשנייה, גם – ובמיוחד – בתוך השינוי.
לֹא לִהְיוֹת בָּבּוּא ָה שֶׁל דְּמוּתֵך לֹא לִהְיוֹת הַהֵד שֶׁל קוֹלֵךְ"
המפתח: סוד המובחנות ) Differentiation (
כאן נכנסת לתמונה שיטת המובחנות. מובחנות היא היכולת שלי להיות "אני" בתוך ה"אנחנו". זו היכולת להחזיק בערכים שלי ובאמונות שלי, מבלי להר תפרק מכך שבן הזוג שלי מחזיק כעת בתפיסות עולם שונות לחלוטין. במקום לשאול "איך אגרום לו לחזור להיות מי שהיה?", המובחנות מציעה לשאול: "איך אשאר נאמן לעצמי, ובו בזמן אשאר מחובר אליך?". כשאנחר נו מפתחים מובחנות, אנו מפסיקים "לנהל" את הצד השני. כשהמרחב הזוגי מפסיק להיות זירת מאבק על דת, חינוך או חלוקת תפקידים, נוצר מקום חדש שבו השוני הופך למנוע לצמיחה, ולא למבוי סתום. שינוי בקריירה שתובע שעות רבות מחוץ לבית, או פערים בחינוך הילר דים בעקבות שינוי דתי – אלו אינן רק בעיות טכניות, אלו זירות שבהן המובר חנות נבחנת. ר � האם הע הפרדת המהות מהצורה : כים שעל בסיסם התחתנתם – כבוד, חברות ונאמנות – עדיין קיימים, גם אם ה"לבוש" החיצוני שלהם השתנה? מניעת הפיכת הילדים לכלי משחק: המובחנות מאפשרת להגיד לילד: "אבא ואמא מאמינים בדברים שונים, ואנחנו מספיק חזקים כדי לכבד זה את זה". זהו שיעור אדיר בחמלה ובקבלה. מה עושים כשהפערים פוגשים את המציאות?
(עפ"י אברהם חלפי). השורות הללו נוגעות בלב הפועם של הקשר הזוגי, אך לעיתים המציאות הופכת אותן למכאיבות במיוחד. בקליר ניקה שלי אני פוגשת לא פעם זוגות שהגיעו לרגע שבו אחד מהם "יוצא מהצל" של השני – אך לכיוון שלא היה צפוי. זה יכול להיות הבעל שהוריד את הכיפה והשאיר את אשתו לבד מול שור לחן השבת, או בת הזוג שחזרה בתשובה ושינתה את כללי הבית. לעיתים זהו שינוי בסטטוס התעסוקתי: אחד מבני הזוג "מתחתן" עם הקריירה החדשה שלו, והבית הופך מתחנת עגינה משור תפת לזירה של בדידות ותסכול. התחושה היא של רעידת אדמה. כשבן הזוג משנה את עורו, את אמונתו או את סדר העדיפויות שלו, הצד השני מרר גיש ש"הפרו חוזה". השאלה המהדהדת בין קירות החדר היא אחת: האם הברית בינינו חזקה יותר מהערכים שהשתנו? מלכודת הסימביוזה רובנו נכנסים לזוגיות מתוך תפיסה "סימביוטית" – אנו מצפים מבן הזוג להיות המראה שלנו, לחשוב כמונו ולר נוע איתנו באותו קצב. כשאחד מאיתנו מבצע "פניית פרסה" ערכית, זה לא נחווה רק כפער אידיאולוגי, אלא כנר טישה אישית. בנקודה זו, זוגות רבים נגררים למלחמת התשה: ניסיונות שכר נוע, איומים, או שתיקות רועמות. הם
ליצירת קשר: mishpaha@hiburimbs.org 052-7710448 | 055-9114672 אורה.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online