החיבור לאמת הפנימית שושנה אלון יועצת לרפואת הנפש ומלווה נשים לגילוי העוצמה הפנימית יוצרת תוכן - מחדש נפש מתוך חכמת המילה העברית
יעוץ זוגי
אושרה רובינסון יועצת זוגית, מכינה זוגות לפני נישואים ולפני לידה, מרצה בנושאי זוגיות והורות
את הטור הבא אני מקדישה לאיש הפעם. דָּרַש רַבִּי עֲקִיבָא: "אִיש וְאִש ָּׁה שֶׁזָּכוּ, שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, לֹא זָכוּ, אֵש אוֹכַלְתָּן". מה זה זכו? הזדככו! כדי להזדכך צריכים השניים לעבור כברת דרך בלתי מבוטלת שבסופו של דבר תסייע לשניים לחיות בהרמוניה. מאחר והאיש נוצר קודם מוטלת עליו אחריות גדולה יותר משל האישה, שבוודאי אף היא צריכה לקחת אחריות ובוודאי שגם היא סוחבת עמה תסביך (הלא אם באנו כאן לתיקון אף אחד מאתנו לא פטור מן התסביך, ולא במקרה נוצרה האישה לאיש - להראות לו את הפגמים שלו שהם בעקיפין שלה ויחד הם יכולים או להמריא או להתרסק). שאותו יכול לרפא איש שהבריא ממצוקתו. נקודה. לכן האחריות היא קודם על האיש. "הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת". מה זה שְׂאֵת? אותיות אשת/לשאת. כלומר: זוהי קריאה לאיש ללמוד לשאת את האישה והרבה מעבר למעמד הנישואין שאם לומר זה המעשה הקל ביותר שיש לאיש לעשות, אך העניין הוא כלל לא בנשיאת הטבעת, אלא בנשיאת המכלול שבאישה. זה בהחלט הפרויקט המאתגר ביותר לו לאדם, מהסיבה שהוא בעצמו עדיין לא למד לשאת את עצמו. שזה את הכובד שהוא הגיע אתו לנישואין ועכשיו לשאת כובד נוסף, זה כמעט ובלתי אפשרי כשזה בלי הדרכה וליווי מהשורש. ולכן אנו רואים הכיצד מערכות יחסים מתפרקות בזו אחר זו, ומיד מחפשים בן/בת זוג נוסף במטרה לחלוק יחד את הדבר הכי יפה שיש ביקום וזה החברות בין השניים הקוראת רק כשמזדככים - זוכים. על כן, האחריות היותר גדולה היא מצד הגבר שתפקידו להתגבר על יצרו ולהתחבר ליוצרו. האיש - הוא הקובע את הטון ביחסים. אישה - נקבה - לשון נקב - היא כלי הקיבול/המקבלת והיא מושפעת מהאיש שלה. וכשהוא לא מטיב עמה, קרי, עדיין לא הבין את מעלתה בחייו ותר אחרי דמיון מופרך הגורם לו להפנות את התשוקה החוצה, הוא למעשה פותח לחטא שירבוץ בחייו - אסון גדול. אך מה, האדם יכול להציל את עצמו ולמשול בחטא, איך? ע״י עזיבת החטא והבטחה לא לחזור עליו, תוך הבנת העומק של הדברים - ״הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיך תּ ְוּשׁקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ: (בראשית פרק ד פסוק ז)״ - האיש החכם יכול להגיע למצב שהוא שולט ביצרו וכבר לא שבוי למוחו הכלוא בדמיונות שווא. מסקנה: האיש ישא את הטוב - אם יטיב עם אשתו! ואם לא, יישא קושי בלתי פוסק. נזכור - "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהוָה" - תכלית האיש למצוא אישה שזה למצוא את צינור (אותיות רצון) השפע מהשם יתברך. על האיש לשמור על אשתו מכל משמר, אך בשביל זה הוא חייב תחילה להטיב עם עצמו - שזה לפתור את התסביך האישי שלו (אחרת הכל יוטח אליה, והפוך). אם כך, על האיש . במישור התורני - ללמוד 2 . במישור האישי - להבין את התסביך האישי 1 : לעבוד בשני מישורים תורה בכוונת הלב - המגלה באדם את התשוקה האמתית בחיים ואת היכולת לראות באישה אוצר - האחת והיחידה. הלא בלי לימוד התורה בכוונת הלב, והבנת התסביך האישי, האדם לעולם לא ידע את מעלת האישה בחייו. הרי אין קיום לאדם בלא אישה. וכאן אתעכב טיפה ואסביר דבר מאוד מאוד עקרוני. פעמים שאנו נפגשים עם המילה ׳תורה׳ אנו מיד חושבים שללמוד תורה זה להיות דתי. וכדאי שאבהיר טיפה את ההבדלים. ללמוד תורה זה הרבה מעבר לדת. ובכן, מה ההבדל? התורה כשמה - מתירה את האדם מהקונפליקט האישי שלו, ואילו הדת איפה קושרת (כולא). מסבירה. הדת - משרתת את המטרה הנעלה אך היא לא המטרה עצמה. המטרה היא לא להיות דתי, המטרה להיות ד(ע)תי! להתחבר לשורשים שלנו/ליהדות. המטרה - ללמוד להתחבר לחלק העוצמתי שבנו - לחלק האלוהי שאותו לא ניתן להשיג באמצעות הדת, אלא באמצעות ה- ד(ע)ת. ככתוב: ״דעת קנית מה חסרת, דעת חסרת מה קנית״. לא כתוב דת קנית! ואומר: שעלינו להשיג דעת - ודעת משיגים בחיבור לפנימיות התורה - העוסקת בשחרור נפשו של האדם (שזה מאליו שחרור התסביך), או בייסורים. הדת - מכשירה ומאמנת אותנו לצאת מעצמנו, אך היא לבדה לא יכולה לשחרר את האדם מעצמו, נהפוכו. ואומר: עלינו להתעלות מהדת, להתחבר אל הד(ע)ת, וללמוד לשלב את שניהם - זוהי בהחלט מיומנות לשמה. התורה - היא: המתירה אסורים, הדת - היא: הזוקפת כפופים .יחי ההבדל! נזכור - מטרת העל שלנו - להתיר/לשחרר את עצמנו ואת זה ניתן לעשות רק ע״י תורת משה רבנו - המושה אותנו פנימה. ככתוב: ״אֵין חָבוּש מַתִּיר עַצְמו מִבֵּית הָאֲסוּרִים״ - האדם אינו יכול לשחרר את עצמו מהכלא/התסביך של עצמו, לשם כך הוא חייב דרך! דרך התורה. הדת - למשמרת. דתות - באשר הן, הן קהילות המשרתות את מטרת העל - להתחבר לשורש/לכח/לעצמה. ובחזרה לאיש שלנו. כשאיש מחובר לשורשו, הוא בריא, מואר ושמח ויכול לראות באישה - תורה לשמה - זאת המורה לו את הדרך אליו ואל החיים הטובים. ברוכים תהיו. "הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם ל ֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיך תְּש ׁוּקָתו וְאַתָּה תִּמְשל־ב ּֽוֹ"
משולשים
"אני לא יכול לסבול את זה, שהיא מספרת הכל לאמא שלה. או לחברה שלה. זה עניינים הכי פרטיים שלנו כזוג, אני לא מצליח להבין את זה". מרגיש לכם מוכר? כמעט באופן טבעי, לכל אחד ואחת מאיתנו, יש את ה"חבר הטלפוני" הזה. ההוא או ההיא שנתקשר אליו, כשאנח־ נו כועסים, עצובים או עצבניים, ונבקש את עצתו. לאף אחד אין כוונות רעות, כולם באמת ובתמים רוצים לבוא לעזרתנו. ועם זאת, אני אבקש מכם לנסות כמה שפחות להתייעץ עם גורם שלישי - או איך שאני מכנה את זה "שחררו את המשולשים". הקושי שלנו כבני אדם לשאת מצב של מתח, מביא אותנו לצרף את אותו אדם שלישי ודר־ כו מנוקז המתח. בפועל, ברגע שאני מספרת לגורם שלישי את מה שקרה, אני כבר מרגישה הקלה ולפעמים אף לא אשוב ואציף את זה מול בן הזוג. המשולש הזה מונע מאיתנו תקשורת זוגית ישירה ואפקטיבית ואף עלול לשמר את הסכסוך והקונפליקט. כמו כן, בואו נזכור שהאדם השלישי מגיע עם ניסיון החיים שלו, אך גם עם אג'נדה משלו - כמעט אף פעם לא באמת אובייקטיבית - ולכן, לא באמת יכול לסייע לנו בפתרון הבעיה. רק, שאם בטעות נכנס לשילוש אדגיש - וכן זה קורה - זה עלול אחד הילדים הזה והשפעה לא להשפיע עליו, לטווח הרחוק. חיובית. אז נסו לחשוב - מי אצלכם הקשרים המ־ שולשים בקשר הזוגי שלכם, את מי הכנסתם למקדש שלכם והפכתם לשילוש קדוש? ואז, עם כל הקושי שבעניין "פטרו ושחררו אותם" - ובמקום לפרוק להם, דברו עם בן או בת הזוג, בתקשורת מקרבת ומצמיחה. או שתכ־ ניסו גורם שלישי ניטרלי, כגון יועץ או מטפל , כי משולש צריך יועץ שמתאים לכם זוגי - להתבסס על אמון. וכשזה יקרה, יועץ טוב יעזור לכם לפתור את הקונפליקט/הבעיה, לא רק באופן שישקיט את הרוחות, אלא יעזור לכם להתפתח וליצור דרך התמודדות חדשה שלכם, גם עם הקונפ־ ליקטים שעוד עתידיים לבוא.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online