שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות
פרשת השבוע
054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן
פרשת תרומה
לחשוב שהנותן נמצא למעלה והמקבל נמצא למטה. הנה הקב"ה בכבודו וב־ עצמו ביקש לקבל מאתנו. את הנתינה שלנו אנחנו מרימים למעלה, וכך מת־ רוממים איתה – עולים בסולם הטוב, האור, היש שבחיים. לרדוף אחרי מה שאנו רוצים – לא יביא לנו את זה. לתת לאחר – את מה שאנו רוצים – כן. רוצה חום? תני חום, רוצה תמיכה? תן תמיכה, רוצה תקשורת? תדברי.
שיכול להבריח את השמחה. והנה אנו מקבלים הזדמנות נוספת לא רק לטעת את השמחה אלא להרבות בה. אחד הדברים המשמחים ביותר והמחז־ קים ביותר – זו הנתינה. המילה "תרו־ מה" מרמזת לנו למה – הפועל שממנו נגזרת המילה תרומה הוא להרים. תרו־ מה זה משהו שהורם. (כמו שתקומה זה משהו שהוקם).
שלושה ספרי תורה. השבת בבתי הכנסת יפתחו שלושה ספרי תורה כדי לקרוא שלוש פרשות – פרשת "תרומה", פרשת "שקלים" שמ־ תארת את איסוף מחצית השקל מהעם במהלך בניית המשכן, ואת פרשת החו־ דש לקראת ראש חודש אדר. רגע בזמן שבו אנו אומרים – "מרבים בשמחה" אבל הכאב הוא עצום.
כאב שמגיע מתפילות שה־ פעם לא התגשמו – לנס שיקרה לשירי, אריאל וכפיר ביבס. שלושה קברים חדשים ששברו לכולנו את הלב, והנה ברוח הפרשות שלנו השבוע אנו נקראים לספור לא רק את האובדן שלנו, אלא גם מה אנו מקבלים. קיבלנו בשבוע שעבר נס עצום וגדול, עם כשלון הפיגועים שתוכננו לשישי בבוקר, ארבעה אוטובוסים שהיו אמורים להתפוצץ על יושביהם. בימים האלו, כשרוח תנ״כית נושבת עליהם בשל
וְעָשׂו לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח) מה שהקב"ה מבקש זה לא בית פיזי עבורו, זה משהו שנבנה בתוכנו. יש לנו השבת שני נתיבים שונים של נתינה – אחת שהיא חובה – מחצית השקל ואחת שהיא רשות – "כָּל- אִיש אֲשֶׁר יִדְּבֶנּו לִבּוֹ" – המ־ טרה היא בין היתר למנוע היווצרות של מעמדות. איסוף מחצית השקל נועד גם עבור מפקד אוכלוסין, וגם עבור פדיון כפרות. אם
הנתינה היא חובה - אז חייב להתקיים שוויון – "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט" (שמות ל, טו), והכסף שנאסף שימש לבניית התשתית של המשכן. היסודות – הם של כולם. ובהמשך כל אחד יתן כפי יכולתו ואין מתנשא על חברו. שרק נמשיך לתת בלב חפץ, ולקיים את העקרון של "לֹא גָבַה לִבִּי וְלֹא רָמו עֵינַי" (תהילים קלא, א). ואם המקבל הוא לא למטה – גם אנו יכולים לקבל וזו מדרגה מאד גבוהה להגיע אליה. שבת שלום וחודש טוב!
המצווה הזו שבה נפתחת פרשת "תרו־ מה" מרמזת לנו שאנו נותנים כלפי מעלה, לא כלפי מטה. –"וַיְדַבֵּר ה', אֶל- מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִיש אֲשֶׁר יִדְּבֶנּו לִבּוֹ, תִּקְחו אֶת-תְּרוּמָתִי" (שמות כה, א). כיצד זה יתכן שבורא העולם צריך מאתנו תרומה? הרי ברור שהמט־ רה כאן היא עבורנו ולא עבורו. הנתינה מביאה שמחה, הנתינה מביאה התרו־ ממות רוח, "כולנו רוצים לתת – רק מעטים יודעים איך" (נתן זך). מה שאנו צריכים ללמוד מפרשת "תרומה" זה לא
גודל האירועים ועוצמתם, נדרשת מא־ תנו הבהירות הזו של לראות גם וגם. את העצב ולצדו גם את השמחה הע־ נקית על שחרור שבויים, את החושך של השנאה, וגם את האור של האהבה. בראש חודש אדר מרבים בשמחה, אולם מתי מתחילים בה? על פי החשיבה ההכרתית מתחילים בראש חודש שבט. ימימה אביטל ז"ל לימדה שבחודש זה אנו לומדים "איך לטעת בלב שמחה למרות מה שקורה". כאן בארצנו האהובה, תמיד יש את "מה שקורה"
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online