נבואת הרבי מלך המשיח: הנה זה משיח בא
סיפור לשבת מאת: הרב שלום בער שמולביץ, מנהל בית חב״ד בבית שאן נס בדרך לכותל המערבי
ריע, התיישב על הארץ והחל להתפלל ולהתחנן אל ה' באמירת תיקון חצות, כפי שנהג לעשות מדי לילה. השכנים הערבים הופתעו לשמוע את קולו של הרב כמדי לילה. בליבם תהו מדוע מעלו שליחיהם בתפקידם ולא פגעו ברב המטריד אותם מדי לילה. עם עלות השחר מיהרו אל המקום שבו היו הבריונים אמורים לארוב לרב, ונ־ דהמו לגלותם עומדים כמאובנים, בלי יכולת להזיז איבר ואפילו לדבר. כעבור כמה רגעים של הלם תפסו הערבים את ראשם בבהלה. "זה איש אלוקים קדוש!", קראו באימה. "עלינו לחפש במהירות את ביתו ולבקש את סליחתו של האיש הקדוש". בדרך כלל נמנע רבי שלום שרעבי מלהיראות כאיש מופת, ואולם הפעם החליט לצאת אל מקום המאורע, כדי שהדבר יקבל פרסום בין כל ערביי העיר ויתקדש שם שמיים. רבי שלום התקרב אל קבוצת הבריונים, שבינ־ תיים התאסף סביבה קהל רב. "האם אתם מבטיחים שמהיום והלאה לא תציקו לשום יהודי בעולם?", שאל בתקיפות. ואז התרחש הפלא: ה'מאובנים' החלו לפתע לנוע מעט והנידו בראשם לאות 'הן'. מייד נפנה רבי שלום לכותל, והת־ פלל אל ה' שירחם על יצוריו וירפא את הבריונים. עם סיום תפילתו אירע הדבר. חברי הכנופיה החלו לנוע בחו־ פשיות כבני-אדם רגילים. הם נפלו לרגלי הצדיק וביקשו את סליחתו. רבי שלום חזר לבית מדרשו כאילו לא אירע דבר. מאז הותר ליהודים לע־ רוך תיקון חצות בכותל המערבי באין מפריע. (על-פי 'הרב שרעבי')
בגפו ופנה לעבר הכותל המערבי, לערוך בו את תיקון חצות. בבואו אל הכותל הביט ימינה ושמאלה, למקום שהיה נטוש לגמרי, וליבו נשבר בקר־ בו. "אלוקים! באו גויים בנחלתך! טי־ מאו את היכל קודשך!", זעק מקירות ליבו. קולו של רבי שלום, שהיה בוקע שערי שמיים, הדהד בדממת הלילה. זעקותיו של רבי שלום הקיצו את הש־ כנים הערבים משנתם. כשהבחינו ברב היושב ליד הכותל ומקונן את קינותיו ניסו להשתיקו, אך ניסיונותיהם היו לשווא. אמנם רבי שלום ישב על הארץ, אך מחשבותיו ריחפו למעלה-מעלה. כל מילה שיצאה מפיו הייתה בכוונה עצו־ מה, וכל מעייניו היו נתונים לתפילה על גלות השכינה. הוא לא שמע כלל את הקולות שניסו להשתיקו מתפיל־ תו. כאשר נשנה הדבר לילה אחר לילה החליטו השכנים למצוא שכירי חרב שיבצעו את זממם ברב העיקש עוד בטרם יגיע אל הכותל. המזימה השפ־ לה יצאה אל הדרך והמועד נקבע. באותו לילה, כמה דקות לפני חצות הלילה, יצא רבי שלום בדרכו הקבועה אל הכותל המערבי, כדי לומר את תי־ קון חצות. באחת הסמטאות החשוכות המתינה לו קבוצת בריונים, מחכה לבצע את הפעולה שבגינה הובטח לה ממון רב. לא חלפו כמה דקות ודמותו של רבי שלום הופיעה לנגד עיניהם. הבריונים אותתו זה לזה בסימן מוסכם כי באה העת לזנק לפעולה, אך פתאום מילא אותם פחד נורא ומשתק, שלא איפשר להם להזיז איבר. רבי שלום המשיך בדרכו באין מפ־
הקולות הרמים שבקעו באישון ליל מסמטת הכותל נשמעו היטב בבתיה הערביים של שכונת המוגרבים. "לא ייתכן שהיהודי הזה יתפלל פה בכל לילה באין מפריע", שוחחו השכנים ביניהם. "צריך לשים קץ לתפילות האלה שלו". הפתעה טובה חוו אנשי ירושלים כאשר החלה להאיר שמשו של העלם הצעיר, רבי שלום שרעבי, שהסתתר עד אז בלבוש של שמש פשוט. רבי שלום, שכונה 'הרש"ש הקדוש', היה ידוע בצדקתו הגדולה, ופעמים רבות גונן על אחיו בעזרת כוחותיו הקדו־ שים. הוא גם שימש ראש ישיבת המ־ קובלים בית א-ל, במקומו של רבי גדליה חיון, מייסד הישיבה ומחשובי רבניה של ירושלים. "מדוע לא נערוך את תיקון חצות ליד אבני הכותל?", תהה באוזני תלמידיו. "מדוע נשב בין כותלי הישיבה? וכי יש מקום מתאים יותר לקונן על החו־ רבן ולהתפלל על הגאולה מאשר מול שריד בית מקדשנו, ושם לזעוק בלב נשבר מתי ייבנה המקדש?!". רבי שלום היה נחוש להנהיג את אמירת תיקון חצות בכותל המער־ בי, אך הדבר לא היה פשוט כל-כך. היהודים בירושלים, שנשלטה בימים ההם על-ידי האימפריה העות'מאנית, היו נתונים להטרדות ואלימות מצד המוסלמים ברחובות העיר העתיקה, והחשש מפניהם מנע מהיהודים לה־ תהלך בסמטאות החשוכות בשעות הלילה המאוחרות. ואולם רבי שלום, שבזכות ביטחונו הגדול בה' חצה נה־ רות ומדבריות עד שהגיע לירושלים, לא אמר נואש. לילה אחד גמלה בליבו ההחלטה. בה־ תקרב שעת חצות יצא מבית המדרש
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online