החיבור לאמת הפנימית
יעוץ זוגי
אושרה רובינסון יועצת זוגית, מכינה זוגות לפני נישואים ולפני לידה, מרצה בנושאי זוגיות והורות
שושנה אלון יועצת לרפואת הנפש ומלווה נשים לגילוי העוצמה הפנימית
"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
ממש ברגעים אלו, חל לו ראש חודש אדר. איזה חודש זה! חודש שבו אנחנו מצווים לה־ רבות בשמחה, חודש שבו חוגגים את ניצחון היהודים ושינוי הגזרה של המן הרשע. חודש של תחפושות, מסיבות, משחקים, משלוחי מנות, סעודה, מתנות לאביונים, ועוד ועוד דברים שמסמלים כיף ונתינה. והשנה (כמו בשנה שעברה), החודש הזה מגיע עם מעט אפלה. אנחנו שמחים על חזרת כל חטוף. אבל כואבים, כי יש עוד כאלו שנשא־ רו מאחור. ושמחים על התאחדות המשפחה עם היקר מכל, אבל עצובים שיש כאלו שחזרו בא־ רון לקבורה. והדמעות של העצב והשמחה כבר מזמן מתערבבות ועם כל זה אנחנו צריכים לה־ רים את הראש, בשביל להמשיך לחיות ובשביל וזה קשה. הילדים שלנו. אם ננסה להקביל את זה לזוגיות, אז גם שם בהרבה מאוד רגעים, קשה לנו לשמוח. קשה לנו להיות באווירה קלילה ונינוחה, קשה לנו. וגם כאן, לפעמים אנחנו צריכים לסחוב ולה־ משיך לחיות, בשבילנו ובשביל הילדים שלנו. גם כשאנחנו מרגישים שהאבק מכסה לנו את כל שכבות הטוב, האהבה והשמחה, יש מצבים שבהם אנחנו לא "פנויים" לטפל בעצמנו כזוג. יש כ"כ הרבה אילוצים מסביב, ואנחנו יודעים שצריך, אבל כרגע זה פשוט לא מתאפשר. ואנ־ חנו ׳סוחבים על אדים׳ בשביל להמשיך לחיות, בשבילנו ובשביל הילדים שלנו. אנחנו גם מאוד רוצים לשפר את היחד, אבל לעיתים זה נדחה. וגם במקרה הזה, העצב והשמחה מהולים. עצב כי אנחנו מסתכלים על ההווה הקשה שלנו, אבל מאמינים, מייחלים ומקווים לעתיד שמח יותר. ויום אחד כזוג, נתפנה לזה וננצח יחד את המהמורות שהחיים מזמנים לנו. וגם כעם ואומה אני מאמינה ומקווה שיום אחד, נצמח וננצח יחד, את המהמורות שהחיים זימנו לנו. אני מרגישה וחושבת, שהשנה אפשר וצריך שמחה לא לנסות לשמוח לצד הידיעה, שזו שלמה. בואו ננסה להרים את הראש ולהצליח לשמוח זה כבר לא אפילו קצת, לצד הידיעה שהשנה, יהיה אותו דבר.
- היא ברכה המצויה בכל התפילות שעל האדם היהודי להתפלל בכדי 18 ברכת לשמור על קשר ישיר עם בוראו ועם עצמו: שחרית - מנחה - ערבית. אישה מחויבת בתפילה אחת (רצוי שחרית). בזמן התפילה הפעם, עיניי תפסו את המשפט הנ״ל: “ואתה ברחמיך הרבם, . התמוגגתי תחפוץ בנו..״ - ולא שלא ידעתי זאת קודם לכן שהשם חפץ בנו, אך יש משהו בתפילה הזאת שבזמן שפועלים בה, המילים מקבלות חיים אין לי הסבר אחר. כזה גדול שיצאה מהמילה ׳חפץ בנו׳. ומה למעשה געגוע ובשנייה הרגשתי התפילה אומרת? ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו.. - אנו צריכים להתחנן להשם שיחפוץ וירצה אותנו ויחזיק לנו את הראייה שהכל ממנו, אחרת, אנו אבודים!!!!! זהו חידוש בעיניי מהסיבה שזה לא מובן מאליו שהשם חפץ בנו!!!! אנו צריכים לגרום לו לחפוץ בנו, אחרת למה בכלל לבקש ממנו "ברחמיך הרבים תחפוץ בנו"??? ואווווו. ומה זה לגרום להשם שיחפוץ בנו? פשוט להראות לו שיש לנו בלב כוונות טובות לחיות עפ"י האמת ואנחנו לא משקרים יותר. . גם כאן אנו רואים שאדם ה"חוטף" ״את אשר יאהב השם יוכיח״ כתוב: מכות כביכול זה רק כי אבא אוהב ורוצה להחזיר אותו למסלול הישר. עלינו בראש ובראשונה להתפלל להשם שיחפוץ בנו וירצה אותנו ובאותה נשימה עלינו מוטלת האחריות להיות טובי לב באמת ולא בהסוואה. - שליבו חפץ ביקרו במי השם אוהב את כולם אבל חפץ בעיקר!!! נזכור - ואווווווווווו. הדדי. האמנם השם חפץ בכולנו, אך מאחר ולרוב אנו מתנהגים בצורה לא ערכית ולא מוסרית, אנו נדרשים לבקש מהשם רחמים שלמרות שאנו ״רדומים״ על החיים, שירחם עלינו ויחפוץ בנו וירצה אותנו ויחזיר אותנו . "בשובך לציון ברחמים" אל השלמות, כפי שכתוב בהמשך הפסוק: איך השם מראה לנו שהוא חפץ בנו?? רק ע״י כך שהוא ״מכה״ אותנו. אבל רגע, על פניו זה נראה שהוא מכה, לעומקם של הדברים, מאחר ואנו לא באמת יודעים להתנהג עפ״י הערכיות והמוסריות, אנו המביאים על עצמנו מכות ותסבוכות בחיים ולא השם מביא עלינו. מה גם שהמכות זה רק נראה את האדם מהתרדמת שהוא להעיר , בזמן שבאמת הפנימית הן באות רע דבר שרוי בתוכה. בגרות לחשוב שהשם מחטיף לנו זה גנון, לחשוב שאני המחטיף לעצמי זוהי המגלה באדם את הרצון לגשת לאלוהיו ולבקש ממנו שיחפוץ בו. מאחר שבמ־ קום בוגר אנו מודעים לגדלות השם בחיינו ואין מקום טוב מזה לאדם - לשם גדלות . ונעלם - זוהי נעלם לשון עולם כך התכנסו כאן למקום שנקרא עולם. בתוכנו. השם הנעלה חזק וברוך.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online