גלית מנחם ויצמן אשת חינוך המבקשת לשזור מילה ועוד מילה שיהפכו למשפט, שיהיה לשיר או אולי סיפור. שיפגיש בין אנשים ויצמיח חיבור.
שעת חינוך 052-8875373 גלית מנחם ויצמן, מאמנת חינוכית רגשית, מדריכה פדגוגית, מנחה לסדנאות העצמה וכתיבה יצירתית טיפולית
שלא נתרגל לשמות
והיפה בעולם. אמא רחל היתה פורחת כל פעם שהיית מגיע הביתה. בבת עיניה אתה. חייה. לספיר היית עוגן יציב חזק ואיתן. איך מתעוררים מהסיוט הזה שהם? מה יהיה על השלישייה- דויד, מאור ל � - חבורה שכזו, שעושה טוב לכו ושהםם נו. נפלאה אהבתכם לכם מאהבת נשים – שהם שלישיית אחים. איך נפלו גיבורים ואתה הגיבור שלנו, האור שלנו. מה עוה שים בלעדיך כעת? מי חלם אז בכיתה כשלמדת לנגן את שירי ארץ ישראל היפה שיום יבוא ותהיה אחד משומריה, אחד מגיבוריה, אחד מנוה , אם היית כאן היית נבוך, שהם פליה. מחייך בביישנות שלך ולא מבין על מה המהומה. - "עם הנצח לא שהם אנחנו חזקים מפחד מדרך ארוכה". עם ישראל - קומו, התעוררו, האויבים שלנו לא ישברו אותה נו, אנחנו חזקים יחד. תפילתנו לראות את אחינו ואחותנו החטופים כולם, כולם חוזרים הביתה. עם שמבקש להתעקש ומה תפלל על בניו ובנותיו באשר הם. , אני כותבת ולא מאמינה, שהם שלנו הרי עוד רגע תיכנס עם אנבל ונצחק , נוח על משכבך בשלום, שהם שלנו יחד. אנחנו נקום, נאסוף את השברים ונמשיך בבניין הארץ הזאת. נמשיך לשרת בצה"ל בשירות משמעותי. לא נעזוב את את ספיר, אנבל אבא ואמא שכה אהבת. י � שמור עלינו, תן ח מלאך מנחם שלנו,, בוק לסבא וסבתא. אוהבת אותך בן דוד שלי, היית לי כאחיין, אוהבת אותך כבן. אתה חי בלבנו לעד. נזכור אותך לנצח. מצדיעים לך, לגבורתך למי ומה שהיית. תודה ששמרת עלינו, סליחה שלא שמרנו עליך. יהי זכרך ברוך. ה' נתן נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך לעולם ועד. עם ישראל חי!
לפני כשבועיים היית אצלנו, דיברנו על הצבא, היית אמור להשתחרר בנוה במבר. ביקשתי ממך - "די, מספיק עם הקרבי". "אני לא יכול" ענית. אני אוהב את הגדוד, נשאר איתם עד הסוף. ואיזה סוף שהם? גם כשהיתה לך בעיה רפואית המצדיקה גימלים, באצילות נפש, מתוך ציונות ואהבת הארץ הזאת אמרת - "כשאשתחרר אטפל בזה. זה לא יקרה על חשבון הלוחמים בגדוד". לא ברור איך זה קרה דווקא גיבור שלנו, לך! לנו! לעם ישראל. הדמעות כבר לא מלוחות, ןה מרות וקה שות כמו אבן הפוצעת את הלחי. סבא וסבתא זועקים בשמיים - לא עכשיו, לא כעת. חלומם היה שיזכו לבן של שמוליק. והם זכו. ואנחנו זכינו - חזרת אליהם מוה קדם מידי. . הכי 401 הכי גאה ב שריונר אהוב שלנו, גאה במדים, בשליחות התפקיד. בשנה האחרונה אהבה נכנסה לחייך, ב � הצטרפה למשפחה. אה אנבל האהובהה תם כמו זוג מהסרטים. יפים יחד, אוהבים ובעיקר חולמים על עתיד יחד. אבא שמוה ליק היה מסתכל עליך וקורן מאושר, כמו אומר בקול - הוא שלי והוא הדבר הטוב
השבוע נפל בעזה, סמ״ר שהם מנחם ממושב ירדנה - בן דודי האהוב. הטור שלי השבוע מוקדש לו, ולכל חללי צה״ל, משטרת ישראל וכוחות הביטחון, שנפלו על הגנת המולדת ואהבת ישראל. יהי זכרם ברוך. שלא נתרגל לשמות,
שלא נתרגל לתמונות זיכרון שלא ננרמל מציאות חטופה, שלא ננרמל מדינה עייפה. יום ועוד יום עוברים בעצבות ואיתה עולות שאלות. הנפש כמהה לתשובות, השמחה מבקשת דרכה אלינו. שלא נתרגל שאלה חיינו.
ה � שנלקח מ 18 דמיינו בראשכם חייל בן טנק לשבי ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים ולימים ילד בן שריונר. דמיינו בראשכם אישה צעירה שעוזבת בית אמא ואביה, מצטרפת לעם היהודי ולא דמיינה שתעקוד את בנה. בצער רב, הצער רב. תגיד לי זה אמיתי? שהם שלנו, אתה הדבר הכי יקר לנו, הכי שהם שלנו, טוב, הכי צנוע עם החיוך המושלם. ציוני אוהב אדם. את השירות הצבאי דחית בכמעט שנתיים והצטרפת למכינת נוקדים. תמיד שאפת להיות אדם טוב יותר, פעיל חברתי, ביקה שת לדון ברומו של עולם על אהבת הארץ הזאת. כשהגיעה העת להתגייס, לא היססת, בחרת במסלול הקרבי! להיות בשריון כמו סירבת. 188 אבא. כשקיבלת שיבוץ ל , גדוד 401 ׳אני כמו אבא אמרת׳ - חטיבה , נהג טנק - כמו אבא שלי הגיבור. 52 אנחנו בסרט רע, עלילה שהם שלנו, מוזרה. הלב מסרב להאמין. בראש רצות מחשבות ועולות תמונות. זה לא אמיתי!
עַל ש ְׁבִיל אָפֹר לוֹהֵט מִצ ַּעַר ׁנָסַעְת אֶל הַל ֹּא נוֹדָע.
אֶבֶן חֵן הִבְרִיקָה מוּל הַש ֶּׁמֶש ֹכְּמו בִּק ְּש ָׁה לְהָאִיר זִכְרְךָ. כְּש ֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל פָּש ַׁט אֲפוֹדו אֲפוֹדְך נִש ְׁמַט מִמ ְּךָ. אֶבֶן הַחֵן אִבְּדָה מֵחִנָּה אֲנַחְנו אִבַּדְנו אוֹתְךָ.
גלית מנחם ויצמן
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online