הספרייה הלאומית – קיץ 2025
הספרייה הלאומית
2025 קיץ
[ 2 ]
ידידים יקרים, במשכן הספרייה החדש בירושלים אצורים אוספים שאין שניים להם, נערכות תוכניות תרבותיות וחינוכיות מגוונות ומושקים שיתופי פעולה, בהם שיתופי פעולה מקצועיים ותוכניות מחשוב חדשניות – זו הספרייה הלאומית של ישראל במאה העשרים ואחת. הספרייה הלאומית המחודשת מבטיחה שישראלים, יהודים ואזרחי העולם יוכלו להפיק את המרב מאוצרותיה ולשאוב מהם השראה. עמדו במוקד העיסוק של הספרייה הלאומית השלמת הקמת המשכן החדש והקמפוס סביבו, 2023 בסתיו העברת צוות העובדים והאוספים והיערכות לחגיגות הפתיחה. האירועים המחרידים שפקדו את המדינה ביום שבעה באוקטובר, הפכו את התוכניות על פיהן וטרפו את סדרי העדיפויות. התגייסה הספרייה להושיט עזרה לאזרחי מאז, בצל המלחמה והחרדה, בתקופה כה קשה בתולדות עמנו, ישראל ולעם היהודי. הספרייה הוכיחה שבכוחה להיות מקור השראה ומופת של חוסן ופעלה לחזק את רוחם של אלה שהמלחמה פגעה בהם יותר מכול, ולחזק את רוחם של כל אזרחי ישראל והקהילות מאז הספרייה מובילה את מיזם מאגר הזיכרון הלאומי לתיעוד מאורעות יום שבעה היהודיות בעולם. באוקטובר והמלחמה – מיזם לאומי ובין־לאומי לתיעוד אירועי אותו היום והימים שבעקבותיו. במאגר אצורים פרטי תיעוד, חפצי תרבות וסיפורים אישיים, החשובים כיום ויהיו חיוניים בעתיד לשם הבנת תקופה סוערת זו והגלים שימשיכו לשטוף את האזור ואת העולם כולו בעקבותיה. , בתום תהליך התחדשות שנמשך חמש־עשרה שנה, זימנה 2023 פתיחת משכן הספרייה החדש באוקטובר הזדמנויות מרגשות להרחבת ההשפעה שלנו ולפיתוח כיוונים חדשים. נוכחות הספרייה במרחב הציבורי והתפקיד שהיא ממלאת בו, מחזקים את שליחותה. בשעה שהחברה בישראל חשה שסועה מבפנים, בשנה שבה נקרענו בשל טרור, אובדן ומלחמה, הצורך במוסדות כמו הספרייה הלאומית בולט יותר מבכל זמן זכות וכבוד ייחודיים התגלגלו לידינו, בייחוד בשנה זו, להיות הספרייה הלאומית של ישראל ושל אחר. כל בני העם היהודי בעולם. אומנם המלחמה עודה נמשכת, ועל הספרייה להיענות בראש ובראשונה לאתגרים שהיא מציבה, אך אנחנו גם עוסקים בסרטוט דרכנו בעתיד כדי להבטיח שהספרייה תישאר מרכז למצוינות, מחקר, הכלה והשראה, ואנחנו אסירי תודה לכם על שאתם משתפים עימנו פעולה במסענו זה. אנחנו מקווים ומייחלים לימי שלום ולשובם של החטופים הביתה בבריאות ובביטחון, לחזרת המפונים לבתיהם ולשובם של החיילים הביתה בשלום.
אורן וינברג
סלי מרידור
מנכ"ל
יו"ר הדירקטוריון
[ 3 ]
”
כאן, במקום נפלא זה, את הרעיון שספריות
אנו מחיים את קדושת הידע, אינן רק מבנים – הן מקדשים,
מצפנים וגשרים
על פני הזמן...
כאשר ספרייה נבנית, נשלח לעולם מסר:
אנו מאמינים בעתיד.
”
דיים הנאה רוטשילד יו"ר יד הנדיב ושותפה מובילה במיזם התחדשות הספרייה הלאומית
[ 4 ]
אולמות הקריאה על שם אילונה והלל צבי לאוי; צילום: אורי ברקת
מילים של נחמה בית, זיכרון, ריפוי, חוסן, אחדות, תקווה והתחדשות
כפי שהמילה הכתובה מעצבת את הבנתנו את התרבות וההיסטוריה, היא משמשת גשר עוצמתי המחבר יחידים וקהילות בזמן ובמרחב. עם פרוס שנת תשפ"ה, בעיצומה של אחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות האומה, השיקה הספרייה הלאומית את מילים של נחמה, מיזם שבמסגרתו התבקשו אנשי ונשות רוח מובילים לחלוק איתנו את המילים שמצאו הד בליבם במהלך השנה שחלפה. שאבנו נחמה מן המילים שהם כתבו, המחברות בינינו ומעוררות השראה. מילים אלה גם נתנו לנו מסגרת להרהר על שנת השקת משכן הספרייה החדש ועל שנה של אתגרים עצומים שבצידם הישגים וצמיחה יוצאים מן הכלל.
[ 5 ]
[ 6 ]
[ 7 ]
”
זה בית ספרים בניית עבור עם הספר היא מיזם בכנפיו שיישא ברכה לא רק לישראל ולא רק לעם היהודי ברחבי העולם, לעולם כולו. כי אם
”
הרב לורד יונתן זקס ז"ל
[ 8 ]
הספרייה הלאומית, מראה משדרות רופין; צילום: סתיו צור
פתיחה בצל המלחמה הודיעה הנהלת הספרייה הלאומית בצער רב על דחיית אירועי חגיגות הפתיחה 2023 באוקטובר 8 ביום באוקטובר. למרות הכול, בצל המלחמה, החליטה 17 של משכן הספרייה הלאומית החדש, שנקבעו ליום באוקטובר. מרגע הפתיחה הספרייה שוקקת חיים ומשרה תקווה. בכל 29 הספרייה לפתוח את שעריה ביום יום היא גדושה בקוראים, סטודנטים, מורים, חיילים, מבקרים וחוקרים, שבאים לחזות בה, לשאוב השראה מאוצרותיה ומן המשכן המרהיב החדש ולהתנחם מעט במפלט שהיא מציעה. פתיחת ביתנו החדש הייתה הצהרת התחייבות של הספרייה הלאומית להיות תמיד בית למחקר, מורשת, ידע, קהילה ותרבות.
[ 9 ]
46,000 מטרים מרובעים
משכן הספרייה החדש
600 מושבים באולמות הקריאה על שם אילונה והלל צבי לאוי
270,000 אבנים במאגר הסלעים המשמש
220,000 כרכים במדפים הפתוחים באולמות הקריאה
21 כיתות לימוד
לקירור טבעי (בשימוש רק בארבעה בניינים בעולם)
4,500,000 ספרים, כתבי יד, כתבי עת ופריטים אחרים
2,500,000 קבצים ברשת ארכיוני ישראל (רא"י)
אוספי הספרייה הלאומית 5 ישראל, אסלאם והמזרח התיכון, מדעי הרוח, מוזיקה ואוסף היהדות על שם חיים וחנה סלומון 94,800 12,000,000( כתבי יד באות עברית תצלומים) שנסרקו במיזם 'כתיב', האוסף הבין־לאומי של כתבי יד עבריים סרוקים 500,000,000 טרהבייט), 43( פריטים במרשתת מיליון קבצים בפורמטים שונים, 2 פרסומים ופריטי חולפות 1,000 מעל במאגר הזיכרון הלאומי לתיעוד מאורעות יום שבעה באוקטובר והמלחמה בשנתה הראשונה 1,600 ארכיונים אישיים של דמויות מובילות בעולם היהודי והישראלי
2,700 כתבי יד באות ערבית
5,700,000 עמודים סרוקים של עיתונות יהודית היסטורית בעשרים ושמונה שפות עד ימינו
14,200 מפות מקוריות וסרוקות בדגש על ישראל בעת העתיקה וישראל המודרנית, האוסף הגדול מסוגו בעולם 300,000 עמודים סרוקים של עיתונות עות'מאנית ועיתונות מימי המנדט הבריטי
16,000 כתבי יד באות עברית
120,000 שעות של מוזיקה יהודית וישראלית שנגישה דיגיטלית – האוסף הגדול מסוגו בעולם
13,000,000 עמודים דיגיטליים של עיתונות יהודית היסטורית ובת זמננו
2,500,000 תצלומים סרוקים
[ 10 ]
פרופסור יהודה מירסקי
זרקור
במקרא אזור המקדש מכונה לעיתים 'ארץ החיים' משום שבמקום זה האדם פוגש את אלוהיו ומתחבר לעם היהודי: לעברו, להווה שלו ולעתידו; קשר זה מגלם במקרא את הנצחיות. אני אחד מהחוקרים שהספרייה הלאומית הקודמת בגבעת רם הייתה ביתו שנים רבות. אהבתי אותה וראיתי בה בית מדרש שיכול להתקיים רק בירושלים, בית מדרש שבו חוקרים מיתולוגיים יושבים ליד תלמידי תיכון, חרדים לצד חוקרים שאינם יהודים, וכולם יחד, זה בצד זה, ניגודים מכמירי לב וקומיים בעת ובעונה אחת. כמו ותיקים רבים לא שמחתי לקראת הקמת משכן הספרייה החדש - מי צריך אותו בכלל? לראשונה גיליתי שטעיתי כשראיתי את המוני האדם - גברים ונשים, צעירים וזקנים, סטודנטים וחיילים, יהודים ולא־יהודים, חילוניים ודתיים - שהפכו כולם את הספרייה למקום שאליו הם באים תדיר כדי ללמוד.
ואז, בחודשים שלאחר הפתיחה, התחלתי להרגיש את מה שתיארתי בקצרה למעלה.
במשכן היפהפה הזה, מרומם הרוח, רב ההשראה, המכיל, המנחם ושוקק החיים, המכיל יותר רעיונות משאפשר לדמיין ועם זאת מאופיין בשקט המעורר מחשבה, רוחש זרם עומק. כאשר אני שוהה בו, אני חש שזו הדרך הטובה ביותר להיטמע בתוך ההיסטוריה היהודית, והגוף והנפש הם כמו טיפה בים.
פרופסור יהודה מירסקי הוא חוקר מחשבת ישראל וקורא קבוע בספרייה הלאומית
[ 11 ]
[ 12 ]
[ 13 ]
”
כיצד נזכור תקופה מחרידה זו? איזה סיפורים נספר בשנים הבאות?
איך ננציח את האובדן הזה?
”
סאלי ברקוביץ' סופרת ומנכ"לית קרן הנדיב רוטשילד באירופה (מתוך 'מילים של נחמה')
[ 14 ]
נשיא המדינה יצחק הרצוג ומיכל הרצוג מול קיר הזיכרון שבספרייה הלאומית; צילום: קובי גדעון, לשכת העיתונות הממשלתית
מאגר הזיכרון הלאומי: תיעוד מאורעות יום והמלחמה 2023 שבעה באוקטובר הספרייה הלאומית עומדת בראש מיזם לתיעוד הזיכרון הלאומי של מאורעות יום שבעה באוקטובר והמלחמה, מיזם ארוך טווח, לאומי ובין־לאומי, שמטרתו לתעד את אירועי אותו היום ואת האירועים שבאו בעקבותיו באמצעות איסוף חומרים בשיתוף ארגונים רבים, אנשים פרטיים, קהילות ויוזמות שטח וכינוס המידע כולו לפלטפורמת הספרייה הלאומית. הודות למומחיות הספרייה בארגון, קטלוג ותיוג־על וכן אחסון ארוך טווח ושימור חומרים הספרייה מתאמת את איסוף הקלטות החוזי והשמע, רישומים וממים, עדויות, תצלומים, צ'אטים, דיווחים בתקשורת ועוד. מאגר הזיכרון הלאומי עוסק גם בתיעוד גילויי אנטישמיות ואקטיביזם ברחבי העולם, בייחוד החוויה שחווים יהודים בקמפוסים (באוניברסיטאות) שבצפון אמריקה.
[ 15 ]
עיתונות יהודית היסטורית Jpress העיתונות היהודית על כל לשונותיה היא מקור מידע שאין דומה לו ללימוד תולדות התרבות היהודית בעולם, בארצות ובאזורים שבהם התגוררו היהודים בעת החדשה. מיזם הדגל של הספרייה 'עיתונות יהודית ) מאפשר לחוקרים לחקור את כל הטקסטים שפורסמו במסגרת עיתון אחד דרך אתר JPress( ' היסטורית ייעודי, המבקש להנגיש את רוב העיתונים וכתבי העת היהודיים שאי פעם פורסמו, בכללם עיתונים נדירים שפות ממדינות ומתקופות שונות 25־ שעד כה לא היו נגישים לציבור. האתר מכיל מאות עיתונים יהודיים ב שנה. 240 במשך
יוזמי האתר אוניברסיטת תל אביב והספרייה הלאומית מזמינים שותפים ותומכים נוספים להצטרף למיזם ולתמוך בו.
שימור מורשת יהדות אתיופיה בספרייה הלאומית הודיעו הספרייה 2024 באוקטובר הלאומית, המרכז למורשת יהדות אתיופיה ותוכנית 'תופסי האורית' - תוכנית ללימוד ומחקר של כתבי הקודש של יהדות אתיופיה באוניברסיטת תל אביב - על מיזם סריקה וקטלוג של כתבי הקודש והספרים הנדירים של קהילת ביתא ישראל והנגשתם המקוונת. עד היום הוחזקו רוב הכתבים בידי הק ֵֵסים (מנהיגי הקהילה הרוחניים) בבתים פרטיים או בבתי הכנסת של ביתא ישראל, ולא היו נגישים לציבור. כתבי היד הם בלשון הקודש גע ֵֵז, ובהם שמונת הספרים הידועים בשם 'אורית' (התורה של ביתא ישראל כוללת את חמשת החומשים, ספר יהושע, ספר שופטים וספר רות), הספרים החיצוניים יובלים וחנוך, ספרי תפילה כמו תהילים וספרי קודש שעברו מדור לדור ומיד ליד בין ק ֵֵסים ועוד.
[ 16 ]
דפנה סיגמן
זרקור
בשיחה עם דפנה סיגמן, מדריכת מבקרים בכירה בספרייה הלאומית, קשה שלא להבחין בהתלהבותה. לדבריה הספרייה מצליחה לגעת בליבו של כל מבקר שמגיע למשכן הספרייה החדש - אם משום האסתטיקה אם משום הגירויים האינטלקטואליים והרגשיים ואם מכל הסיבות האלה גם יחד. דפנה מתארת את הרגע מכמיר הלב, שבו הדריכה מבקרים מקהילה בעוטף עזה - הם עמדו בשתיקה מול מיצב הכיסאות של הספרייה, שבו היה לכל חטוף כיסא ריק, ועליו ספר שחבריו וקרוביו בחרו עבורו; הספרים שמחכים לשובם נבחרו היטב, כך אמרו.
הם התרגשו ושיתפו בסיפוריהם, ובד בבד הביעו את תודתם על שאירועי יום שבעה באוקטובר הפכו חלק בלתי־נפרד מסיפורה של הספרייה הלאומית ושל ישראל ככלל.
'המסר של הספרייה הוא שהסיפור שלך הוא הסיפור של כולנו, והוא הופך משמעותי במהלך הסיור; כל מבקר יוצא מכאן בתחושה שהוא רוצה לחזור שוב ושוב'.
דפנה סיגמן מומחית באוסף היהדות ומדריכת מבקרים בספרייה הלאומית
[ 17 ]
[ 18 ]
[ 19 ]
”
מי ייתן והשנה
הבאה עלינו תהיה...
שנה שבה
נצליח כאומה להתחיל בתהליך של הרפיה וריפוי.
”
ד"ר חיים נריה אוצר אוסף היהדות על שם חיים וחנה סולומון (מתוך 'מילים של נחמה')
[ 20 ]
תערוכת הקבע 'אוצר מילים'; צילום: אורי ברקת
חוויית המבקר בספרייה הלאומית בכל יום הספרייה מתמלאת בקוראים ובמבקרים: המושבים באולמות הקריאה נתפסים, והסיורים המודרכים מתמלאים. המבקרים במרכז חוויית הספרייה על שם יונס וסוראיה נזריאן זוכים לחוויית חוזי־שמע המוקרנת על מסך לד הפרוס על הקיר כולו, וכאשר המסך במצב מנוחה, הקיר משמש קיר זיכרון לנופלי יום שבעה באוקטובר והמלחמה. בסיורים המודרכים בספרייה מוצגות למבקרים תערוכת הקבע של הספרייה הלאומית 'אוצר מילים' באולם תערוכת הקבע על שם ויליאם דוידסון והתערוכות המיוחדות באולם התערוכות המתחלפות על שם משפחת הלן דילר ובחדר התערוכה על שם ג'ינוגלי. תערוכת ההשקה הייתה 'מפגשים של יופי: כתבי יד מעוטרים נפתחה 2024 . בדצמבר 2024 מאוסף ברגינסקי ומהספרייה הלאומית', והיא הוצגה מאפריל עד ספטמבר התערוכה 'קפקא: גלגולו של סופר' לציון מאה שנה למותו של הסופר, ובמסגרתה הוצגו פריטים מרתקים מתוכננות התערוכות 'מסע אל החאג'', 2025 מתוך האוסף הייחודי של פרנץ קפקא, שנמצא בספרייה. לשנת 'יש פרחים: בין דפי הספרייה הלאומית' וכן 'הדסה גולדויכט: אל הספריות הפנימיות'. שוב ושוב מביעים המבקרים בספרייה את תחושתם שהספרייה היא עבורם מקום שאפשר לנשום בו לרווחה, לחוש תיקון וריפוי, להירגע, להרפות את המגננות ולמצוא מפלט מהמערבולת שבחוץ.
[ 21 ]
פעילויות במשך השנה מבקרים 550,000 הספרייה שירתה מעל 2024 בשנת
18,000 תלמידי בתי ספר השתתפו בתוכ־ ניות העשרה וקריאה במדעי הרוח )2024–2023(
3,600 סיורי קבוצות במרכז המבקרים )2024(
17,500 משתתפים בתוכניות תרבות 2024 בקיץ
7,500 מחנכים השתלמו בספרייה הלאומית )2024–2023( במרכז לחינוך במדעי הרוח
50 מדריכים בשפות שונות
280,000 2024 מבקרים בשנת דרך מרכז המבקרים
190,000 , מתוכן 2024 שאילתות שטופלו בשנת שאלות יעץ 70,000
שירותי קהל בספרייה
400 חברי צוות
200,000 ספרים ופריטים שהוזמנו )2024( ממדפי האחסון
240,000 קוראים באולמות הקריאה 2024 בשנת
135,000 קוראים רשומים
[ 22 ]
בנימין לאסיק
זרקור
בתחילת התמרון בעזה, לפני שהבנו שהמלחמה עלולה להימשך זמן רב, ישב הצוות בטנק ובניסיון להעביר את הזמן עשינו 'סבב געגועים לבית'. באחד הסבבים שאלו אותי 'מה הדבר הראשון שאתה רוצה לעשות כשתחזור הביתה?' ישר עלתה לי תשובה לראש, ועניתי: 'אני רוצה ללכת לספרייה הלאומית החדשה'. לא פלא שהתשובה שלי עוררה את צחוקם של כל מי שהיו איתי בטנק.
כירושלמי הייתה לי הזכות לעקוב אחר בניית משכן הספרייה החדש בשנים האחרונות. חיכיתי בקוצר רוח ליום הפתיחה, להזדמנות לחוות אותו במלוא הדרו.
מאז סיום המשימה שלי בעזה ובין סבבי המילואים הפכה הספרייה מקום של שלווה ונחת עבורי, מקום שבו אני יכול להתנתק לכמה שעות מהמהומה שבחוץ ולהיטמע בתוך הספר והלימוד ולאגור אנרגיות חדשות.
בנימין לאסיק מפקד טנק במלחמת חרבות ברזל, רס״ל במילואים
[ 23 ]
[ 24 ]
[ 25 ]
”
הרעיון של חוסן־על היה מאז ומתמיד יסוד מרכזי בזהות אם אנשים נפגשים לשיחות על ספרים אפילו בעת מלחמה, סימן שהעם היהודי לא שכח לתת עדיפות למה שמרכזי בזהות שלנו משכבר הימים. תרבות משגשגת מחברת את העבר אל ההווה כדי להבטיח עתיד טוב יותר. הישראלית...
”
דיוויד מקובסקי, NLI USA נשיא (מתוך 'מילים של נחמה')
[ 26 ]
קונצרט קיץ למשפחה; צילום: חנה טייב
: פסטיבל קולנוע דוקומנטרי 09 דוקוטקסט בספרייה הלאומית
פסטיבל הסרטים דוקו.טקסט, אחת מתוכניות הדגל של הספרייה ורגע שיא ביומן האירועים של הקיץ, נערך בתמיכת כרמי בת שלמה ונסק לגבהים חדשים. עכשיו 2024 באוגוסט 18-22 בקמפוס הספרייה החדש בימים בשנתו התשיעית, בפסטיבל הוצגו בכורות מקומיות ובין־לאומית באודיטוריום על שם דוד גפן בספרייה, בפארק צופים הגיעו מכל רחבי הארץ, והם צפו בעשרים וחמש 7,000 עידן ובתיה עופר ובחללים נוספים בספרייה. מעל הקרנות, האזינו לרבי שיח עם יוצרי הסרטים ולהרצאות והשתתפו בסדנאות ובאירועים נוספים.
[ 27 ]
מלגות בספרייה ס � והייתה הצלחה מ 2024 תוכנית המלגות על שם סטיוארט ולינדה רזניק בספרייה הלאומית הושקה בקיץ חררת. מוקדי המחקר של שני הזוכים הראשונים במלגות היו נושאים המעוגנים באוספי הספרייה. בתוכנית 2023 השהות (רזידנסי) 'פרדס', החממה הספרותית של הספרייה, שנערכת השנה בפעם השביעית מדצמבר , השתתפו ארבעה מלגאים, סופרים ישראלים חדשים. 2024 עד יולי
ארכיון נתן שרנסקי
הבעת עניין גלוי ביהדות, בתרבות היהודית או בלימוד עברית הייתה משימה כמעט בלתי־ אפשרית בשנות השבעים של המאה העשרים בברית המועצות. אומנם לא כל בתי הכנסת נסגרו רשמית, אך הפעילים היהודים חיפשו מקומות אחרים שבהם יוכלו להתאסף הרחק מעיני השלטונות, ללמוד עברית ולחלוק בי־ ניהם ידע על אודות התרבות היהודית. אחד ממקומות אלה היה קרחת יער ליד תחנת הר־ כבת של אוֹֹב ְְר ַַז ְְ׳ק ִִי, מרחק שלושים קילומטרים ממוסקווה. בחודשים החמים התאספו שם
), לחגוג את החגים היהודיים [...] הפעילים ארגנו תערוכות 1948־ פעילים יהודים, בהם נתן שרנסקי (נולד ב צילום ופסטיבלי מוזיקה מחתרתיים ולמדו יחד עברית. יער עצי הלִִבנה באוברז׳קי הפך לסמל הלא־רשמי של תחיית הרוח היהודית בברית המועצות בשנות השבעים. תרם נתן שרנסקי את ארכיונו הפרטי לספרייה הלאומית. בארכיון תמונות, חפצים אישיים 2018 בשנת ומסמכים המתעדים את רצף האירועים שהביאו לבסוף לשחרורו מן הכלא, ואת המאבק למען אסירי ציון.
) אוצרות מהספרייה הלאומית' 101' (מתוך
[ 28 ]
אביגיל אנטמן
זרקור
שבועות מספר אחרי מאורעות שבעה באוקטובר ביקשה אביגיל אנטמן, בוגרת 'בוסתן': חממה לשירה, להושיט יד תומכת לאנשי מקצועות הטיפול בישראל – הפסיכולוגים, היועצים, הרופאים והמרפאים מכל הסוגים – אלה שפגשו את הנפגעים והאזינו לסיפוריהם ולחוויותיהם ובד בבד נשאו את כאבם שלהם ואת הטראומה שחוו בעצמם. היא חשה שהמפתח לעזרה יכול להיות טמון במילים. לכן עם עמיתתה איילת וידר כהן ועם צילה חיון, ראשת אגף תרבות ומבקרים בספרייה, הן פיתחו את התוכנית 'אררט: החוסן שברוח'. 'הר אררט הוא המקום שבו עגנה תיבת נח עם שוך המבול', מסבירה אביגיל, 'הוא מייצג את הרעיון שבלב האסון מחכה לנו תיבה, מקום שבו נוכל לשבת לרגע ולנוח, מקום שממנו נוכל לשאוב כוח להמשיך'. אררט מעצים את משתתפיו על ידי חיבור לאוספי הספרייה להעיד על חוסן לנוכח האיום שבאסונות משמעו לשאוב ולכתבים היהודיים מתקופות שונות: ' השראה מכוח היצירה של האדם'. עבור משתתפים כמו הקצין שאחיינו נהרג במלחמה, הרופא שעל כתפיו מוטלת מסירת ההודעה למשפחות השכולות, ההורה שילדו נחטף, האם שחמשת ילדיה בחזית 'אין דבר חשוב 'מה שהנשמה כמהה יותר מלחוש בנוכחות העוטפת של הקהילה'. ברגע זה, אומרת אביגיל, לו, הוא לחזור הביתה ולנשום אוויר צח. מילים הן אוויר. הספרייה הלאומית היא הבית'.
אביגיל אנטמן היא משוררת, בוגרת 'בוסתן': חממה לשירה של הספרייה הלאומית, ומייסדת שותפה של 'אררט: החוסן שברוח'
[ 29 ]
[ 30 ]
[ 31 ]
”
הספרייה הלאומית היא משאב העומד לרשותם פנינה, של כל המתעניינים בתולדות עם ישראל והקהילות היהודיות באשר והמתגוררים בארבע קצוות הן, תבל. הודות לאפשרות להנגיש את הספרייה אוצרות באמצעים מקוונים, הספרייה היא מקור חינוכי ותרבותי... ונקודת מפגש המקבצת אליה בני מוצאים וזהויות שונים כדי להבין טוב יותר את מסורותיהם ולהכיר זה את זה טוב יותר.
”
ג'ייקוב לו ,)2023 - 2025( שגריר ארצות הברית בישראל NLI USA לשעבר נשיא
[ 32 ]
רחל שרנסקי דנציגר וג'ייקוב לו, שיחת הרב זקס בספרייה הלאומית; צילום: דוויד אזאגורי, שגרירות ארצות הברית בישראל
יוזמת 'ספריית העם היהודי' בהובלת סלי מרידור ודירקטוריון הספרייה השיקה הספרייה הלאומית תהליך תכנון אסטרטגי, שמטרתו להעצים את תפקידה כספריית העם היהודי בעולם. בתהליך זה אנו מבקשים להגביר את מעורבותה והשפעתה של הספרייה בעולם, ובאמצעות אוספיה – הפיזיים והדיגיטליים כאחד – לאפשר את הגישה אל מורשתנו המשותפת ולהעמיק את הבנתה. בכך מתבטאים שליחותה של הספרייה ותפקידה כמאגר אינטלקטואלי עבור כל יהודי באשר הם בליבם NLI USA הוא. שיתופי פעולה חינוכיים, תרבותיים ומקצועיים כמו תוכנית 'גשר לאירופה' ויוזמות של אותה שליחות ושל חזון הספרייה. יושלם גיבוש התוכנית האסטרטגית החדשה של הספרייה, והיא תתמקד בשימור הסיפור 2025 עד תום שנת היהודי וחיזוק הזהות היהודית בעולם. הספרייה נחושה למלא תפקיד מוביל במאמץ להבטיח שעברו של העם היהודי בעולם ועתידו מובטחים, נשמרים ונחווים בדרכים חדשניות ומרתקות.
[ 33 ]
ארכיון הרב לורד יונתן זקס מורשת הרב זקס והספרייה הלאומית הודיעו שארכיונו הפרטי של הרב לורד יונתן זקס ז"ל יועבר לספרייה . בתמיכת קרן רוטשילד הנדיב אירופה הגיעו כחמישים קופסאות קרטון, ובהן חומרי ארכיון, והם 2024 באפריל 2024 נמצאים כעת בתהליכי קטלוג והנגשה לחוקרים. בעקבות קבלת הארכיון נערך בספרייה הלאומית בנובמבר השיח השנתי לכבוד מורשתו של הרב לורד יונתן זקס והמשך השפעת קולו המוסרי והמאחד. שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר ג'ק לו שוחח עם המחנכת והסופרת ילידת ירושלים רחל שרנסקי דנציגר על עם הספר. לחצו כאן לצפייה במפגש. ריוואק (الرواق): יום של תרבות בדואית בספרייה הלאומית כדי לשמר את הלהגים השונים של הבדואים, תרבותם שעל פה, התרבות החומרית וחיי היום־יום בתקופה שבה שינויים מאיימים על עצם קיומם, רכשה הספרייה הלאומית במשך כמה שנים מספר ארכיונים חשובים המתעדים את תולדות החברה הבדואית ותרבותה בישראל, בירדן ובמדבר סיני, בהם ארכיון קלינטון ביילי, .2025 חוקר החברה הבדואית הידוע, שנפטר בינואר ריוואק: יום של תרבות בדואית בספרייה הלאומית, זרע אור על אוספים אלה, הזמינים כיום דיגיטלית. כנס בנושא 'תיעוד ושימור של התרבות הבדואית בזמנים של שינוי' משך לספרייה את תושבי העיר הבדואית רהט, חוקרים ומאזינים נוספים מן הקהילה הבדואית ומחוצה לה. הכנס הגיע לשיאו בהופעה ששילבה מוזיקה בדואית ויצירת מחול עכשווית 'רהט - ירושלים'. בתוכנית תמכו קרן רבסון, קרן הנס זיידל וכן סאלי גוטסמן, והיא פרי שיתוף פעולה עם עיריית רהט, מרכז התרבות ברהט והמחלקה לתרבות וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאסוף את הפזורה: הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי ) מוכרת בעיקר בשל הזיכרונות שהעלתה על הכתב ביידיש, המספקים הצצה נדירה 1724–1645( גליקל מהמלין לחיי אישה יהודייה באשכנז בראשית העת החדשה. בכתב ידה שרדה רק תעודה אחת: הצהרה בחתימתה, שנכללה בפנקס קופת ארץ ישראל של קהילת אלטונה, הסמוכה להמבורג, ובו תיעוד של איסוף התרומות למען עניי ארץ הקודש.
הפנקס ומיליוני תעודות נוספות המתעדות את חיי הקהילות היהודיות ברחבי תבל, שמורים בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, המסונף לספרייה הלאומית. ארכיונים לאומיים הם על פי רוב ארכיוני מדינה, ואילו ייחודו של הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי הוא היותו ארכיון לאומי של עם המפוזר , והוא 1939־ ומפורד בין כל העמים. הארכיון נוסד ב כולל כשישים מיליון דפי מקור וכן העתקים של עשרים וחמישה מיליון דפים שנמצאו בארכיונים ברחבי העולם בעקבות פעולות סקר של הארכיון.
) אוצרות מהספרייה הלאומית' 101' (מתוך
[ 34 ]
NLI USA
זרקור
– הגוף המייצג את הספרייה הלאומית בארצות NLI USA חברי הדירקטוריון והצוות של הברית - פועלים יד ביד עם הספרייה הלאומית בישראל כדי להרחיב ולהעמיק את השפעתה בצפון אמריקה על ידי יצירת קשר מחייב עם אנשים פרטיים, קהילות, ארגונים ומוסדות ברחבי היבשת, הגברת נגישותם למשאבי הספרייה ולאוצרותיה והעמקת שיתופי הפעולה עם הספרייה. עד 300 השתתפו 2023-2024 בכל אחת מן התוכניות המקוונות הבולטות בשנים משתתפים. בתוכניות אלה 'מבט מבפנים על הספרייה הלאומית בעיתות 1,400 מלחמה' בהשתתפות הצוות הבכיר של הספרייה וכן 'שיח מלחמה: אבד בתרגום?' אירוע שהופק בשיתוף עם פרס סמי רוהר ונדונה בו השפעת המלחמה על מעשה גם מציעה חוויית צפייה ב'מפגשים וחיבורים', תערוכה ניידת NLI USA . הכתיבה של תמונות ודימויים נבחרים מתוך אוצרות הספרייה. התערוכה הוצגה כבר ביותר מחמישים קהילות ברחבי ארצות הברית, מסאן ואלי, איידהו עד ווסטצ'סטר, ניו יורק. שולחן עגול NLI USA כדי לייצר שותפויות רבות ולענות על צורכי הקהילה היהודית, ארגנה The ,RootOne ,Schools Day Jewish for עם נציגי שנים־עשר מוסדות מובילים, בהם .Center :Prizmah ,Camps Jewish for Foundation International Hillel Kivunim אירוע חשוב נוסף השנה היה הבאת שותפים ומשתתפים למיזם מאגר הזיכרון הלאומי: תיעוד מאורעות יום שבעה באוקטובר והמלחמה. לאיסוף העדויות מונה מתאם, והוא מקדמת את NLI USA . מרכז את תיעוד חוויות היהודים בקמפוסים בארצות הברית העבודה החיונית של הספרייה למען איסוף ושימור של העדויות מתקופה גורלית זו.
בפעילותה של הספרייה הלאומית תומכים תורמים מרחבי צפון אמריקה, ומספרם הולך וגדל.
[ 35 ]
[ 36 ]
[ 37 ]
”
האנטישמיות שהתגלתה בעולם במלוא עוצמתה בעקבות מאורעות יום שבעה באוקטובר ולא הרפתה מאז, טלטלה יהודים רבים והותירה אותם פגועים וללא מענה. כאשר ביקרתי בספרייה הלאומית, התמלאתי בגאווה מחודשת ובתקווה שאבדו בקהילה שלנו.
”
מחנכת, סיאטל, ושינגטון
[ 38 ]
נוער באולם הכניסה על שם סטיוארט ולינדה רזניק; צילום: חנה טייב
פרס הספרייה הלאומית למצוינות בהוראה 2024 על שם עזריאלי לשנת הוענק זו השנה השלישית פרס הספרייה הלאומית למצוינות בהוראה על שם עזריאלי. 2024 בחודש מאי הפרס הוענק באירוע חגיגי בהשתתפות נציגי משרד החינוך, צוות הספרייה ונציגי קרן עזריאלי, מורים, ידידים ותלמידים שהריעו למוריהם שעלו אל הבימה. שלושת הזוכים חלקו פרס כספי שהעניקה קרן עזריאלי במסגרת תרומתה, בת חמש השנים, למרכז ללימודי רוח של הספרייה הלאומית.
[ 39 ]
2024 כנס בין־לאומי לאוצרי מדעי היהדות התאספו שבעים אוצרי אוספי יודאיקה מרחבי העולם בספרייה הלאומית לחוויית למידה 2024 בחודש מאי מרוכזת בת שלושה ימים. הם עסקו בנושאים רבים ומגוונים, החל באתגרי הבינה המלאכותית וכלה בהצלת ארכיונים הנתונים בסכנת כליה. עוד הם דנו במאגר הזיכרון הלאומי לתיעוד מאורעות יום שבעה באוקטובר והמלחמה ובמורכבות איסוף חומרים דיגיטליים בזמן אמת. שיאו של הכנס היה בהצגת ספר לבן על חקר מוצאות הספר העברי והסדרתו, מיזם משותף לספרייה הלאומית ולאיחוד הספריות במדעי היהדות. הספר הלבן מתווה נהלים מיטביים בשדה מורכב שלו אתגרים ייחודיים. הכול חשו שההצלחה הגדולה ביותר של הכנס הייתה ביצירת תחושת קהילה, סולידריות והענקת תקווה לעמיתים, בעיקר בשנה קשה זו. סמינר חינוכי The Well הגיעו שישה־עשר מחנכים יהודים מרחבי העולם לירושלים כדי להשתתף ב'באר' 2024 בחודש אוגוסט ), סמינר חינוכי בספרייה הלאומית בחסות 'גשר לאירופה'. בסמינר הם הכירו את אוספי הספרייה, The Well( נחשפו לתוכניות שהספרייה מפעילה ולמדו כיצד אפשר לשלב אותם כמקורות ראשוניים בהוראה בחדר הכיתה וככלים פדגוגיים בלימודי יהדות וישראל. לצד פעילויות, הרצאות, דיונים וסדנאות כלל הסמינר מפגשים קרובים של עמיתים מארצות שונות, הזדמנויות לחילופי דעות ודיון באתגרים ובעיות ותהיות משותפות. התקווה חוזרת הביתה: נפתלי הרץ אימבר, ׳התקווה׳
מרבית ההמנונים הלאומיים לא התחילו את דרכם ככאלה. כך גם המנון מדינת ישראל ,)1909–1856( ׳התקווה׳ מאת נפתלי הרץ אימבר אשר קיבל את מעמדו מכוח האהבה הרבה שזכה לה בקרב העם היהודי. 1886 השיר ׳תקוותנו׳ פורסם לראשונה בשנת בארץ ישראל. הוא מנה תשעה בתים של שבועות נאמנות לציון, ומתיישבי ראשון לציון התאימו לו מנגינה עממית. השיר התפרסם במהירות בעולם היהודי, וכשהגיע אימבר לארצות הברית, היה שירו ידוע ממנו. השיר בגרסתו המקוצרת, בת שני הבתים, היה להמנון הלא־רשמי של הקונגרסים הציוניים.
) היה אימבר מאושפז בבית חולים יהודי בניו יורק. האתנו־מוזיקולוגית ז׳נט רובינסון–מרפי, 1908( בשנת תרס״ח שפגשה בו בבית החולים, ביקשה ממנו שיכתוב עבורה את מילות ׳התקווה׳. אימבר לקח נייר של בית החולים קבע הקונגרס הציוני השמונה־עשר ש׳התקווה׳ הוא 1933 ורשם עליו את שני בתי השיר בנוסחם המקורי. בשנת המנון העם היהודי. שלוש שנים לאחר מכן העבירה רובינסון–מרפי את הדף שקיבלה מידי אימבר אל הספרייה ָוִִד ח ָָנה ָָ', כמילות השיר. ברבות השנים התברר שזהו כפי �ָּ ָה ד �ָּ הלאומית שב'א ֶֶר ֶֶץ א ֲֲבוֹֹת ֵֵינוּ'ּ, בירושלים, 'ה ָָע ִִיר ב הנראה האוטוגרף היחיד של ׳התקווה׳ בעולם כולו.
) אוצרות מהספרייה הלאומית' 101' (מתוך
[ 40 ]
ד"ר ג'קלין הלר
זרקור
כשנכנסתי לספרייה הלאומית בפעם הראשונה, התרגשתי ושקעתי בהרהורים. היופי עוצר הנשימה היכה בי. האור מילא את המקום והאיר פינות עשויות לתלפיות – פלא אדריכלי מהפכני...
החלל היה מלא חיים ואנרגייה והיה מזמין. התוכן, המוצגים והטכנולוגיה המשמשת עולים בקנה אחד עם המוניטין של ישראל - מדינה מודרנית, חדשנית ובעלת חוסן.
העוצמה המורגשת בבניין מאוזנת והרמונית... בעיניי יש חשיבות רבה לתפקידה של הספרייה הלאומית כמקום מפלט בימים חשוכים אלה. אני אסירת תודה על שאני יכולה התגובה החיובית של המבקרים מעידה מעל לכול על החוסן להיות חלק מן המפעל הזה. הלאומי ועל מעיין היצירה של עם שבכוחו להתעלות מעל אתגרי ההיסטוריה.
ג'קלין הלר היא שותפה וידידה של הספרייה הלאומית, והיא תרמה את דלפק המודיעין על שם ג'קלין הלר
[ 41 ]
[ 42 ]
[ 43 ]
”
נשא בעלי המנוח דוד 2016 בשנת ס' גוטסמן דברים בטקס הנחת אבן הפינה של הספרייה הלאומית. בדבריו הוא הביע משאלה שהספרייה הלאומית תקבל עליה תפקיד מוביל בקידום הבנה הדדית בין כל העמים – בתוך ישראל וברחבי העולם. תקוותיו וחזונו בנוגע לתפקידה האפשרי של הספרייה הלאומית התממשו והתגשמו מעל ומעבר הוא למה שהוא העלה בדעתו. היה גאה במראה עיניו, וכך אני וכל משפחתי כאן היום.
”
רות גוטסמן שותפה מובילה בהתחדשות הספרייה הלאומית
[ 44 ]
צילום: דור פזואלו
'בינה': מיליארד מילים בינה (מערכת הקרויה גם 'מיליארדי מילים') היא מערכת חיפוש מבוססת בינה מלאכותית לניתוח סמנטי של אוספים דיגיטליים של תמונות, תצלומים, חולפות, מפות, ארכיונים ועוד. 'בינה' מאחזרת מידע על פריטים בפורמט דיגיטלי באוספי הספרייה, מאפשרת חיפוש בשפה טבעית, מציעה נרטיבים והקשרים ומייצרת תובנות חדשות. המערכת זכתה בתחרות 'תרבות', תחרות בין־לאומית לפתרונות טכנולוגיים להרחבת שימוש דיגיטלי בתוכני מורשת ותרבות, במימונם של הספרייה הלאומית ויד הנדיב (קרן משפחת רוטשילד).
[ 45 ]
מז"ל: מאגר זהויות לאומי ספריות (והמספר הולך וגדל) מכל 32־ 'מזל' הוא מאגר הנתונים המרכזי של הספרייה הלאומית, המאחד מידע מ מיליון רשומות על אישים, מקומות, כותרים, נושאים ועוד – עם אלפי עדכונים 4.5־ רחבי הארץ, וכולל מעל ל ורשומות חדשות המתווספים מדי חודש. באמצעות יצירה מוקפדת של מטא־דאטה והבטחת אחידות בשמות ובנושאים לאורך הקטלוג, מאפשר המאגר לאתר בקלות את כלל המידע הרלוונטי – גם כאשר נעשה שימוש במונחים או באיותים שונים לאותו ערך. למאגר 'מזל' רמת דיוק גבוהה מזו של כמעט כל מערכת ספרייתית אחרת בעולם. הוא תומך באלפביתים שונים ומציג תוצאות VIAF־ ו Wikidata (עברית, לטינית, ערבית, קירילית), מקושר למאגרי מידע בינלאומיים כגון ברורות ומועשרות. המידע ב'מזל' מסייע גם בזיהוי חומרים שזכויות היוצרים עליהם פגו וניתן לפתוח אותם , החיפוש בקטלוג הספרייה הפך לאמין, נגיש 2024 לציבור ברחבי העולם. עם ממשק ציבורי חדש החל משנת ומדויק יותר מאי־פעם.
גישה מקוונת
152,000 עוקבים בפייסבוק (עברית) 55,000 עוקבים בפייסבוק (אנגלית) 220,000 פריטים בוויקישיתוף, שהובילו מיליון צפיות בחודש 25-30־ ל
11,600,000 ), בהן קרוב 2024( כניסות לאתר הספרייה כניסות ממדינות ערביות 800,000־ ל (מספר הכניסות ירד עקב אמצעי בטיחות שננקטו)
300,000 כניסות לאתר תוכניות החינוך )2024( של הספרייה
200,000 עמודי נושאים 375 בעברית, 160( עמודי נושאים שנאצרו בערבית) 145 , באנגלית 70 15,000 עמודי מוזיקה וליטורגייה
250 סיפורים במגזין המקוון הספרנים: מגזין הספרייה הלאומית (עברית, אנגלית, ערבית) 200,000 האזנות ל'הספרנים': הסכת היסטורי מבית הספרייה הלאומית
[ 46 ]
אפרת פומרנץ
זרקור
לפני ארבע־עשרה שנים, כשהציעו לאפרת פומרנץ את ניהול מיזם הבנייה של משכן הספרייה הלאומית החדש, היא קפצה על ההזדמנות. לא היו לה אשליות שמדובר במיזם קל - הבניין השאפתני היה אמור לקדם את שליחותה של הספרייה 'ולהיתרגם למשהו מעשי ומתפקד'. נגישות – מכל הסוגים – הייתה העדיפות העליונה: 'היה עלינו להנגיש את אותו החלל 'הבניין יזמין את באותו הזמן עבור כל המשתמשים השונים', היא מסבירה מתוך תקווה ש המשתמשים ויגרום להם להיות מבקרים, ואת המבקרים יהפוך למשתמשים'. הבנייה והמעבר אל המשכן החדש נשלמו רשמית, אך העבודה לא תמה. לאחרונה מונתה 'הספרייה היא מקום פעיל אפרת לראשת אגף מנהל, תפעול ולוגיסטיקה בספרייה. לדבריה: כרגע, אפרת מציינת בגאווה: 'הספרייה ודינמי. יש להמשיך ולהיענות לצורכי הציבור'. עומדת בציפיות מבחינת התוכן והתפקוד. ולראיה אין צורך לחפש מעבר למספר העצום של מבקרים שבאים'; 'כיום, כל מי שבא לבקר בירושלים, כולל את הספרייה הלאומית באתרים שבכוונתו לבקר בהם. הספרייה הפכה ליעד!'
אפרת פומרנץ ניהלה את מיזם הקמת משכן הספרייה הלאומית החדש, והיא כיום ראשת אגף מנהל, תפעול ולוגיסטיקה.
[ 47 ]
[ 48 ]
רחבת הכניסה על שם סטיוארט ולינדה רזניק; צילום: סתיו צור
הכנסות ש״ח. שנה זו התאפיינה באתגרים לאומיים ומוסדיים 149,322,149- הסתכמו הכנסות הספרייה הלאומית ב 2024 בשנת מורכבים, ובראשם פרוץ המלחמה שהשפיעה באופן נרחב על החברה הישראלית והביאה גם לקיצוצים ניכרים במימון הממשלתי לספרייה. יתרה על כך, זו הייתה שנת הפעילות הראשונה במשכן הספרייה החדש, שנה של התמודדות מתמשכת עם עניינים הנוגעים למעבר. על אף נסיבות אלה, הצליחה הספרייה לשמור על יציבותה הפיננסית ועל תקציב מאוזן. הספרייה מביעה את הוקרתה העמוקה לידידיה הרבים, אשר תרומותיהם לקמפיין החירום בזמן המלחמה סיפקו התאפיינה בעלייה משמעותית בהכנסות 2024 משאבים חיוניים להתמודדות עם צרכים דחופים. נוסף על כך, שנת עצמיות, שחיזקה עוד יותר את יציבותה הפיננסית ארוכת הטווח של הספרייה. הוצאות הוקצו הוצאות הספרייה למספר יעדים אסטרטגיים מרכזיים. בראשם עמד המשך הפיתוח של אוספי 2024 בשנת הספרייה באמצעות רכישות, שיתופי פעולה ומיזמים. במקביל, השקיעה הספרייה משאבים ניכרים במערכות מידע, בטכנולוגיה, בדיגיטציה ובהנגשה דיגיטלית – מרכיבים חיוניים לשימור ארוך הטווח של אוספי הספרייה ולהבטחת נגישותם לקהלים מגוונים בארץ ובעולם. נוסף על כך, יוזמות ותוכניות מחקריות, חינוכיות ותרבותיות נותרו בלב חזון ההתחדשות של הספרייה הלאומית, כאשר המרחבים החדשים והמורחבים בקמפוס הספרייה החדש והנראות הציבורית הגוברת של המוסד תרמו לעלייה בביקוש, בהשקעה ובצמיחה בתחומים אלה.
[ 49 ]
תהליכי ספרייה ושירותי קהל
הנהלה ופיתוח משאבים
אוספים רכש ופרוייקטים
תפעול ואבטחה
תרבות ומרכז מבקרים
תערוכות
משאבי אנוש
הנגשה דיגיטלית
ספריית העם היהודי וגשר לאירופה
מערכות מידע, טכנולוגיה ודיגיטציה
שירותים מקצועיים
חינוך
[ 50 ]
חינוך
הנגשה דיגיטלית
תהליכי ספרייה ושירותי קהל
אוספים רכש ופרוייקטים
9,821,795 6.6%
23,126,261 15.5%
23,614,497 15.8%
9,707,646 6.5%
תפעול ואבטחה
מערכות מידע, טכנולוגיה ודיגיטציה
תערוכות
תרבות ומרכז מבקרים
30,203,370 20.2%
18,614,354 12.5%
3,191,016 2.1%
9,692,62 6.5%
ספריית העם היהודי וגשר לאירופה
הנהלה ופיתוח משאבים
משאבי אנוש
שירותים מקצועיים
9,210,494 6.2%
1,626,621 1.1%
3,988,597 2.7%
6,524,877 4.4%
₪149,322,149 סך הכל:
[ 51 ]
חברי הדירקטוריון
סלי מרידור, יו"ר נעמי אלשייך ירום אריאב פרופ' אלישבע באומגרטן ניר דגן מונזון - פרופ' תמר וולף תת אלוף יאיר כהן הרב בני לאו אלוף עידו נחושתן פרופ' נועם ניסן שייח מוהנא פארס ד"ר תהילה קלעג' שירלי רימון ברכה עיני - פרופ' שרית שלו
Board of Directors, NLI USA
David Makovsky, President Dr. David B. Agus Abby Joseph Cohen Mark Donig Dr. Ruth L. Gottesman
Michael Jesselson Dr. Joseph H. Levine
Moses Libitzky Sallai Meridor Jay Pomrenze Jeanette Garretty Reinhard Heather Reisman Art Sandler
Seth M. Siegel Kinney Zalesne
[ 52 ]
מועצת הספרייה הלאומית פרופ' דוד הראל, יו"ר המועצה ד"ר איה אלידע דוד דודו אמיתי ד"ר יגאל בן שלום מיכל גאולה פרופ' מנואל טרכטנברג פרופ' אשר כהן פרופ' חביבה פדיה מר יון פדר
נעמי בלום וורטמן כתיבה וניהול הפרויקט: : חנה קן ברונשוויג תרגום לעברית מיה פופר עריכה לשונית: מנחם סילברג, רותם כהן סואיה עיצוב: חן וינר איורים:
[ 53 ]
Page 1 Page 2 Page 3 Page 4 Page 5 Page 6 Page 7 Page 8 Page 9 Page 10 Page 11 Page 12 Page 13 Page 14 Page 15 Page 16 Page 17 Page 18 Page 19 Page 20 Page 21 Page 22 Page 23 Page 24 Page 25 Page 26 Page 27 Page 28 Page 29 Page 30 Page 31 Page 32 Page 33 Page 34 Page 35 Page 36 Page 37 Page 38 Page 39 Page 40 Page 41 Page 42 Page 43 Page 44 Page 45 Page 46 Page 47 Page 48 Page 49 Page 50 Page 51 Page 52 Page 53Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease